בכל שנה מתים ברחבי העולם בין רבע לחצי מיליון בני־אדם כתוצאה ממחלת השפעת. הנגיף החדש שזוהה באפריל, מתת־זן A/H1N1, אומנם מדבק במיוחד, אבל לא התגלה עד כה כקטלני מהממוצע — אף שהוא עוד עלול להתפתח ולהפוך עמיד ומסוכן יותר בחודשים הקרובים. לפי הערכת משרד הבריאות כ־2 מיליון ישראלים צפויים להידבק במחלה וכמה מאות ימותו ממנה במהלך החורף.

מדענים מתריעים כבר שנים על הסכנה שבהתפרצות מגיפה עולמית קטלנית במיוחד של שפעת, מהסוג שמכה אחת לכמה עשורים. נגיף בדרגת קירבה גבוהה לזה שהתגלה באחרונה גרם לשפעת הספרדית ב־1918, שהרגה עשרות מיליוני בני־אדם בעולם בתוך שנה וחצי והייתה הקטלנית ביותר עד היום. למרות ההתפתחות הכבירה של הידע הרפואי מאז, תרחיש של התפרצות עולמית מסיבית של נגיף שפעת אלים במיוחד עדיין אפשרי. גם אם אכן השפעת החדשה, בדומה לשפעת העופות שהתפרצה ב־2005, לא תתפתח למימדי זוועה כאלה, במוקדם או במאוחר עשויים להתפתח זנים מסוכנים נוספים של שפעת, בייחוד בשעה שהחקלאות התעשייתית מבוססת הרווח מחזיקה חיות משק בתנאים סניטריים ירודים ביותר שמעודדים זאת.

חשיפת המגיפה לוותה בסיקור תקשורתי סנסציוני שמגמד את מידת הסיקור שלהן זוכות בעיות חברתיות קטלניות אחרות ביומיום. הסיקור בתקשורת הממסדית לא התמקד בבעיות השורשיות שמגבירות את הסיכונים למגיפה עולמית קשה, אלא בדרמטיזציה של תיאור מקרי ההידבקות ומקרי המוות המצערים, תוך זריעת בהלה מוגזמת בציבור. לאווירה הזו תורמים את חלקם תאגידי תרופות שגוזרים קופון שמן מאוד מהמחלה הזו, כמו מרבות אחרות, אפילו שמידת היעילות של חלק מהתרופות והחיסונים המשווקים לא מוכחת מדעית.

ממתי ממשלת נתניהו דואגת לבריאות?

ממשלת נתניהו, כמו כמה ממקבילותיה בעולם, נושאת באחריות להידרדרות הרת אסון במערכת הבריאות, אבל כדי למסמס ביקורת ציבורית וליצור מראית עין של טיפול מהיר בבעיה, היא רכשה מלאי מוגבל של חיסונים, שמומנו באמצעות קיצוצים נוספים בתקציבי הממשלה.

בממשלה הניאו־ליברלית של נתניהו ישנם חמישה שרים ללא תיק אבל אין שר בריאות — ביבי מחזיק בתיק הבריאות, ובפועל מי שמנהל את משרד הבריאות הוא סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. זהו אולי סימפטום נוסף למערכת בריאות חולה, שסובלת כבר למעלה משני עשורים מהפקרות וייבוש תקציבי מכוון שנועד לקדם הפרטה. במצב הזה שירותי הבריאות הציבוריים שעוד קיימים נאלצים להסתמך על תרומות ומתנדבים.

גם במידה והחיסונים יתבררו כיעילים הם לא יהיו זמינים לכול, אבל יותר מזה, באופן כללי מערכת הבריאות בארץ לא ערוכה להתמודד כהלכה עם מגיפה המונית. תזכורת למחסור בצוותים רפואיים, במיטות אשפוז ובציוד חדיש מתקבלת בכל חורף עם התמונות של "הזקנה במסדרון".

עוני — מדגרה של מחלות

הגלובליזציה הקפיטליסטית תקפה את רמת המחיה של המונים ברחבי העולם, הרחיבה את הפערים המעמדיים לרמות שיא והעמיקה את העוני. מציאות של רעב ותת־תזונה (שממנה מתים עשרות מיליונים בכל שנה), היעדר שירותים רפואיים נגישים, תנאי עבודה ודיור קשים במיוחד וזיהום סביבתי מוגבר — כל אלה מותירים אנשים פגיעים יותר לזיהומים ומניחים את היסודות להתפרצותן של מגיפות, והמגיפה הנוכחית אכן פוגעת יותר בארצות עניות.

העובדה שתעשיית התרופות בישראל ובעולם פועלת למטרת רווח ולא בכפוף לצורך החברתי יוצרת מצב אבסורדי שבו ייצור ופיתוח של תרופות וחיסונים מעוכב בגלל הגדרת פטנטים, תרופות נחוצות קיימות אינן זמינות לחלק גדול מאוכלוסיית העולם, והמדינות העניות משמשות שוק לתרופות סוג ב'.

הפצה נאותה של אספקה רפואית לכל העולם היא משימה בלתי נפרדת מהתמודדות עם מחלות. הכרחי גם להוציא את השליטה במחקר הרפואי מידיהם של תאגידים חמדניים, ולהעבירה לידיים ציבוריות. כל עוד תאגידי התרופות מנוהלים למטרות רווח ורשאים לקבוע מחירים ולהחזיק בפטנטים, לא ניתן יהיה לייצר ולהפיץ תרופות וחיסונים בקנה־מידה המוני ובהתאם לצורך.

סילוק מניע הרווח מהרפואה

ההתפשטות המהירה של המגיפה המחישה את הנחיצות שבצעדים ברמה בינלאומית. ארגון הבריאות העולמי מגייס תרומות כדי לממן חיסונים ותרופות למדינות עניות, אבל צעדים מהסוג הזה הם כמו פלסטר על פצע פתוח. מחלות אינן מכירות בגבולות בין מדינות, כך שעצם קיומם של מוקדי עוני בכל מקום בעולם מגביר את הסיכון למגיפה עולמית, וכך גם עצם קיומן של מערכות בריאות מקרטעות, תעשיית תרופות למטרות רווח וחקלאות תעשייתית למטרות רווח.

המשאבים למיגור העוני, הגנת הסביבה ועצירת הידרדרות מערכות הבריאות עוד במהלך חיינו קיימים. קיים צורך בוער בסילוק מניע הרווח הפרטי מהתחומים החיוניים בחברה, במעבר לתכנון כלכלי דמוקרטי, ובממשלות סוציאליסטיות שיהיו מסוגלות להשתמש באופן דמוקרטי במשאבים הקיימים, כך שתישבר אחיזת החנק התאגידית על הבריאות, הסביבה והמזון שלנו.