כל עובד שלישי בישראל משתכר שכר מינימום או פחות. מדובר בכמיליון עובדים שנכפה עליהם שכר עוני של 20.7 שקל לשעה או 3,850 שקל ברוטו לחודש, ואף פחות מכך בגלל העלמת העין השיטתית הקיימת מצד הממשלה בכול הקשור לאכיפת תנאי עבודה מינימאליים הרשומים בחוק.

בתחילת חודש יולי טירפדה ממשלת ההון של ביבי הצעה להעלות בהדרגה את שכר המינימום הרשמי ב־750 שקל לחודש, בתירוץ שהדבר "יפגע במשק". במקביל זכו שרי הממשלה לתוספות נאות לשכרם שמסתכם כעת ב־40,749 שקל לחודש — יותר מ־10 חודשי עבודה של עובד או עובדת בשכר מינימום, לא כולל חסכונות והכנסות נוספות שיש לשרים. למה שח״כים ושרים יקבלו יותר מהשכר הממוצע במשק? כך נראית הבועה המנותקת של משרתי בעלי־ההון, וזה רק קצה הקרחון.

המנכ״לים של 19 התאגידים הבורסאיים הגדולים בישראל מרוויחים בממוצע כ־750,000 שקל לחודש — כלומר יותר מ־16 שנות עבודה בשכר מינימום. מנכ״ל פרטנר (אורנג') הפורש, דוד אבנר, הרוויח אשתקד שכר חודשי של 1,650,000 שקל — כלומר בשנת עבודה אחת הרוויח אבנר קרוב ל־429 שנות עבודה בשכר מינימום!

רוב נציגי מפלגת "העבודה", ש״ס, ביחד עם מפלגת ההון קדימה מה"אופוזיציה", עשו יד אחת בדחיית החוק להעלאת שכר המינימום והדגימו שוב איזה ריק פוליטי קיים בישראל מבחינת מעמד העובדים.

לא חסר עושר בחברה הישראלית כדי שעובדים יוכלו להתפרנס בכבוד, אבל אפשרות כזו לא תתממש ללא מאבק.

בכירי האוצר ושרי הממשלה מאיימים כי המעבידים לא יוכלו לשלם תוספת לשכר המינימום והתוצאה של זה תהיה פיטורים המוניים ואבטלה. ואם הם יטענו שהם לא יכולים לשלם גם את שכר המינימום הנוכחי? אז שיפחיתו גם אותו?

התנגשות אינטרסים

הדרישה להעלאת שכר המינימום מתנגשת עם האינטרסים של בעלי־ההון, גדולים וקטנים כאחד. העלאת שכר המינימום עשויה לעלות לבעלי־ההון ולמדינה מיליארדי שקלים בשנה ולעודד קבוצות עובדים שונות לדרוש תוספות שכר.

למה שהכספים האלה לא יועברו למעמד העובדים? כדי שבעלי־הון יוכלו להמשיך להרוויח יותר על חשבון העובדים? כדי שהממשלה תוכל להמשיך להעביר סכומים אסטרונומיים לטובת צורכי מעמד בעלי־ההון על חשבון רוב החברה?

האיום בגל פיטורים הוא איום סרק עבור מרבית התאגידים, בהתחשב בגובה ההעלאה שעל הפרק. יחד עם זה, אל מול האיום הזה, שמתמקד בעיקר במגזר התעשייה, יש לדרוש כי כל בעל־הון שטוען שאינו מסוגל לשלם שכר מינימום לעובדים שהוא מעביד, ישים את המפתחות על השולחן ושהתאגיד שלו יעבור לבעלות ציבורית תחת שליטה וניהול של העובדים. לבעלי עסקים קטנים אפשר בהחלט להציע אשראי זול, אך הדבר החשוב הוא שגם מיליון השכירים שעובדים בעסקים הקטנים יוכלו להתפרנס בכבוד. במקביל, במקום לחכות להשקעות הון פרטיות, יש לדרוש שהממשלה תשקיע ישירות ביצירת מישרות איכותיות במשק.

להשבית את המשק

קיים צורך בוער בהעלאה מיידית של שכר המינימום, בשיפור משמעותי של תנאי העבודה במשק ובמאבק לחיסול העוני. יש לדרוש העלאה מיידית של שכר המינימום ל־26 שקל לשעה / 4800 שקל לחודש, כצעד לקראת 30 שקל לשעה / 5600 שקל לחודש, בצמוד למדד.

יו״ר ההסתדרות הכללית, עופר עיני, שמילא תפקיד מרכזי בהקמת קואליציית ממשלת ההון של ביבי, טוען שאפשר להעלות את שכר המינימום ללא מאבק אלא בדיל משותף של המעבידים עם הנהגת ההסתדרות. מהסיבה הזו הוא לא תמך בהעברת חוק העלאת שכר המינימום בכנסת.

ההסתדרות היא אירגון העובדים הגדול במשק. היא מסוגלת להשבית את המשק ולהבהיר לבעלי־ההון ולמשרתיהם שמשפחות עובדות שלא סוגרות את החודש זה קו אדום, ושאם שכר המינימום לא יועלה המשק לא יזוז. ההסתדרות מסוגלת גם לאכוף את תשלום שכר המינימום, ולוודא שגם מהגרי־עבודה ונוער מקבלים שכר שווה לעבודה שווה. אבל עיני דואג יותר לבעלי־ההון.

העלאת שכר המינימום כשלעצמה היא צעד הכרחי שיש להיאבק עליו בתקופה הנוכחית, אך היא לבדה לא תפסיק את הניצול במקומות העבודה ולא תחסל את העוני. בשביל לשנות את המצב הקיים יש צורך במפלגת עובדים רחבה בישראל, בעלת אג׳נדה סוציאליסטית, שתייצג אך ורק את האינטרסים של העובדים והעניים, ותוביל ותאחד את המאבקים החברתיים ומאבקי העובדים במערכה נגד שלטון ההון.