הכתבה כוללת קטעי וידיאו שצילמו העובדים עצמם במהלך השביתה הארוכה שהייתה במשק הישראלי עד היום, כמו גם ריאיונות עם חברי ועד העובדים. בסופה של הכתבה מופיעה תגובה מבישה של יו״ר הסתדרות העובדים, עופר עיני, שמזלזל בהישגי המאבק הקשה ומצדיק את צעדי החבלה שוברי־השביתה שנקטה הנהגת ההסתדרות כנגד העובדים.

הכתבה מנסה להציג גישה אוהדת למאבקם של העובדים, אך היא נוטה לצייר את העובדים באופן פטרנליסטי כ"מסכנים" ומסכמת כי "מי שיילך אל המספרים והשורות הכלכליות, יראה כאן כישלון", כלומר שהמאבק לא השתלם במבחן ההישגים הכלכליים.

קוטלר מדגישה בצדק שעדיין אין בשורה לעובדי הקבלן במפעל ואפשר גם לקבל את הטענה שחלק לא מבוטל מהעובדים ממשיך לקבל "פרוטות" ביחס למה שברור לכל שבאמת מגיע להם. אך כדי לאמוד ברצינות את ההישג של העובדים לא ניתן להתעלם מיחסי הכוחות הלא פשוטים שנכפו עליהם, בין היתר עקב פעולות הנהגת ההסתדרות להחלשת המאבק.

בהתחשב בכך, העובדים השיגו במלחמתם ניצחון יחסי, שמתבטא גם בסעיפים הכלכליים ובצמצום משמעותי של האפליה של עובדי דור ב'. לפרטים נוספים אודות ההסכם, קראו בכתבה: "ניצחון לעובדי חיפה כימיקלים!".