המסקנה כי התאגדות יכולה לשפר את תנאי העבודה והשכר ולשים סוף להפרת זכויות ויחס משפיל מצד הבוסים אינה ייחודית לעובדים בישראל. ההתאגדות של עובדי רשתות בורגראנץ׳, מקדונלד׳ס ואגאדיר בארץ מתרחשת במקביל למאבק המשמעותי ביותר מזה שנים של עובדי רשתות המזון המהיר בארה״ב.

מאז תחילת השנה, אלפי עובדים מרשתות שונות בניו־יורק, שיקגו וסנט־לואיס אירגנו ימי פעולה עירוניים שבמהלכם נערכו שביתות־פתע בעשרות סניפים בו־זמנית ואירגנו משמרות מחאה בדרישה להעלאת השכר והקמת איגוד במקום העבודה.

בעקבות המשבר הכלכלי בארה״ב והעלייה החדה באבטלה ישנם כיום יותר עובדים שמבינים כי העבודה במקדונלד׳ס, דומינו׳ס ופיצה־האט היא אינה עבודה זמנית. תאגידי המזון המהיר מנסים למקסם את הרווחים שלהם דרך ניצול מחפיר. שכר העובדים בענף הוא פחות מ־10 דולרים לשעה, מה שאומר, במונחי יוקר המחיה של ארה״ב, שמרבית העובדים בענף מתקשים לסגור את החודש וחיים ללא ביטחון תעסוקתי וללא הגנה כלשהי מפיטורים. היחס המזלזל כלפי העובדים לא מסתכם בתנאי העבודה — בחלק מהמקומות עובדים מספרים שאם הם לא עובדים מהר מספיק לדעת המנהלים, אז הם מסומנים באמצעות תג משפיל על החולצה.

עובדי מקדונלד׳ס ואחרים דורשים שכר התחלתי של 15 דולרים לשעה והכרה מיידית בזכות להקים ועד עובדים.

המאבק של עובדי המזון המהיר עורר השראה גם אצל עובדים צעירים בענפים אחרים שעובדים בשכר נמוך, כמו עובדי ענקית הקמעונאות וול־מארט, שניהלו גם הם מאבק מתוקשר להעלאת שכר בשנה שעברה. פעילי תנועת האלטרנטיבה הסוציאליסטית בארה״ב, התנועה האחות של מאבק סוציאליסטי, התגייסו לסייע למאבק של עובדי רשתות המזון המהיר בניו־יורק ובמקומות נוספים וקוראים לאיגודים ולהתארגנויות שצמחו מתנועת מחאת ה"אוקיופיי וולסטריט" לחזק את המאבקים ולסייע להם להתפשט ברחבי ארצות הברית.