מאז תחילת החודש שבת איגוד עובדי הרכבת KRWU נגד כוונת ממשלת דרום קוריאה להקים קו חדש של רכבת מהירה באמצעות חברה פרטית, ולסלול כך את הדרך להפרטת כלל פעילותה של חברת הרכבת הציבורית KORAIL.

הממשלה החליטה לנסות לדכא את המאבק ולעצור את מנהיגי האיגוד ששהו במסתור. השביתה הוכרזה בלתי חוקית, צעדים משמעתיים ננקטו נגד 8,000 עובדים, אבל העובדים המשיכו במאבק ולא ויתרו. בתגובה ערכה המשטרה מצור על משרדי האיגוד שבהם התבצרו פעילים רבים, וביצעה פשיטה אלימה על הבניין שכללה ניפוץ דלתות וחלונות, ירי גז מדמיע ומעצר של 130 פעילי איגוד. לאחר ששיחות נוספות נכשלו דרשה הממשלה מהעובדים לשוב לעבודה (ולהשלים עם ההפרטה) או "לשאת בתוצאות" (ולהשלים עם ההפרטה)!

הצעדים שתוכננו לדכא את העובדים השובתים ולרסק את השביתה הביאו דווקא לתוצאה הפוכה בזכות התגובה הבריאה של פדרציית האיגודים KCTU, המונה 700 אלף עובדים, ובהם עובדי הרכבת. התאחדות האיגודים הכריזה על צעד תגובה של שביתה כללית במשק ב־28 בדצמבר, שלוותה בהפגנת ענק. הפגנות סולידריות בינלאומיות נערכו מול שגרירויות דרום קוריאה במספר מדינות ביוזמת ארגוני עובדים.

כעבור יומיים הסכימו נציגי העובדים להפסיק לעת עתה את השביתה לאחר שהממשלה הסכימה לדחות את יישום התוכנית. בניסיון להשקיט את השטח, הממשלה החליטה להקים ועדה פרלמנטרית לדיון על עתיד הרכבת. ועדה זו כמובן אינה מבטיחה דבר עבור העובדים, ועוד מוקדם לדעת האם הממשלה מתכננת להמשיך ולקדם את ההפרטה כבר בקרוב, כך שסיום השביתה אינו מבשר בהכרח על סוף המאבק. אבל אין ספק שהשביתה הכללית הנחיתה מהלומה רצינית נגד ההתקפה על עובדי הרכבת ומעמד העובדים בדרום קוריאה.

המאבק בדרום קוריאה צריך לשמש דוגמה לדרך להתמודד עם בריונות ממשלת ההון של נתניהו, לפיד, בנט והשר להפרטת התחבורה, ישראל כץ. התוכניות להפרטת הנמלים ורכבת ישראל, כמו גם הגזירות הכלכליות נגד העובדים והעניים, לא צריכות לעבור בהרכנת ראש ובהסכמה להפרטה, אלא בגיוס מלוא כוחה של העבודה המאורגנת למאבק נגד בריונות הממשלה.

סולידריות זה הכוח שלנו! הקמתו של פורום ועדי עובדים, חוצה ארגונים, לחיזוק גל ההתאגדות והמאבק נגד יוקר המחיה, ההפרטות וההתקפות על העבודה המאורגנת, יוכל להיות צעד משמעותי קדימה.