כ־150 מפגינים יצאו בשבת האחרונה, 5 ביולי, לרחובות נצרת להפגין במחאה על הרצח של מוחמד אבו־ח׳דיר, הנער בן ה־16 משועפאט, שנחטף ביום רביעי בדרכו לתפילה ונרצח, ככל הנראה לאחר התעללות קשה, ונשרף בעודו חי.

המפגינים התאספו בכיכר המעיין וצעדו לכיכר שהאב־א־דין, ומשם לרחוב המוסכים עד לצומת עוקף נצרת. זמן קצר לאחר הגעת המפגינים לצומת הגיעו כוחות המשטרה במטרה ברורה לדכא את ההפגנה עם רימוני גז מדמיע שכוונו לעבר כל המשתתפים ללא יוצא מהכלל. בסיום ההפגנה עצרה המשטרה 22 מפגינים שנכון לכתיבת שורות אלו עדיין מוחזקים במעצר.

מרבית הסיקור בתקשורת הישראלית התמקד בקבוצה קטנה של צעירים רעולי פנים שהגיעו במהלך הצעדה, הבעירו את אחד מפחי האשפה ברחוב המוסכים ושבהמשך התפתח עימות בינם לבין המשטרה. קולות המפגינים עצמם והרקע להפגנה נעדרו כמעט לחלוטין מהסיקור בתקשורת הישראלית הממסדית.

לאחר ההפגנה צעדה קבוצה של פעילי ימין קיצוני ברחובות נצרת עילית הסמוכה וקראה קריאות גזעניות נוסח "מוות לערבים" ו"העם דורש נקמה". כמעט מיותר לציין כי ההפגנה של הימין הקיצוני לא פוזרה בגז מדמיע.

ההפגנה בנצרת התרחשה על רקע גל המחאה בקרב הציבור הערבי־פלסטיני שהתפרץ מאז פרסום הידיעה על החטיפה והרצח של הנער אבו־ח׳דיר. ההפגנות, שהתפשטו ממזרח ירושלים, התקיימו עד כה בערים וביישובים ערביים מרכזיים בארץ ובהם ערערה, טייבה, קלנסווה, כפר קאסם ויפיע. ההפגנות והמהומות התפשטו בימים האחרונים גם ליישובים בדרום הארץ.

חשוב להדגיש כי התפרצות מחאה חריפה של הציבור הערבי־פלסטיני בישראל היתה רק שאלה של זמן. רצח אבו־ח׳דיר היה בגדר הקש ששבר את גב הגמל והביא אזרחים פלסטינים בישראל לצאת כעת לרחובות ולמחות נגד האפליה הגזענית המתמשכת, נגד ההסתה הגזענית ונגד המשך הכיבוש והדיכוי של פלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה.

כמו תמיד, הממשלה מגיבה להפגנות של האזרחים הפלסטינים בדיכוי אלים, בהסתה תקשורתית ובהצגת מידע מסולף ושקרי, כדי להגביר את המתיחות בין ערבים ליהודים ולתרץ את צעדי הדיכוי.

ההפגנות בהחלט נחוצות כדי לקדם את המאבק נגד מדיניות האפליה והדיכוי הגזענית.

חשוב להדגיש כי הפנייה של מיעוט מבין המפגינים לתקיפות לאומניות נגד נהגים ונוסעים יהודים חפים מפשע, אף שהיא נובעת מתסכול ומזעם על המצב, היא הרסנית ואינה פוגעת כלל בימין הקיצוני היהודי ובמדיניות הגזענית של ממשלת הימין. להפך, תקיפות כאלו מנכרות מהמחאה כולה את התושבים שהן מכוונות נגדם ודוחפות חלקים רחבים בציבור הישראלי ללכת שולל אחרי ההסתה ולתמוך בדיכוי חריף יותר של ההפגנות.

כדי לוודא שההפגנות יוכלו להתפתח לכלי יעיל ומוצלח במאבק נגד המדיניות הגזענית, יש לפעול להרחבתן. הקמת ועדי פעולה ביישובים בהם מתקיימות הפגנות תוכל לעזור לארגן את המאבק ולקחת אותו לשלב חדש. קידום הפגנות משותפות של ערבים ויהודים תוך קריאה למאבק רחב נגד סדר היום של הימין הקפיטליסטי, תוכל לעזור להרחיב את מאבק לאזורים נוספים, ולשכבות חדשות, כולל של עובדים וצעירם יהודים, שנפגעים גם כן מההסתה הלאומנית וצעדי ההסלמה של ממשלת נתניהו, ממדיניות אנטי־שלום של כיבוש והתנחלויות ומהגזירות הכלכליות.