אתמול (שישי) נערכה במרכז תל אביב, בצומת עזריאלי, הפגנה של מאות בני־אדם, רבים מהם עם אפודים זוהרים, בהשראת מחאת "האפודים הצהובים" המסעירה את צרפת בשבועות האחרונים. ההפגנה התארגנה נגד גל ההתייקרויות במשק וממשלת ההון המושחתת של נתניהו. 10 מפגינים נעצרו בידי המשטרה.

התאחדות הסטודנטים הכריזה — בהשפעת ההפגנה הזאת ושינוי במצב הרוח הציבורי על רקע גל ההתייקרויות — שתצטרף למאבק ותארגן הפגנה במוצ״ש ה־22 בדצמבר.

יו״ר התאחדות הסטודנטים, רם שפע, שהשתתף בהפגנה, הרחיק עצמו, באופן תמוה, בדברים שאמר לאחד הכתבים בשטח, מהקריאות נגד השחיתות השלטונית שעלו מצד חלק מהמפגינים, וציין כי התאחדות הסטודנטים מעוניינת להתמקד בנושא יוקר המחיה. אך מול ממשלת ההון הגזענית של נתניהו, שרבבות יצאו להיאבק נגד ההשלכות ההרסניות של מדיניותה בתחומים שונים בשנה החולפת, יש לשאוף להציב חזית רחבה של מאבק לשינוי מציאות החיים.

פעילי מאבק סוציאליסטי מסניף ת״א היו בהפגנה והפיצו מאות פלאיירים. מוזמנים לקרוא את המסרים שהפצנו.

10 תאגידי מזון מרכזיים כבר הודיעו על העלאת מחירים, במקביל לעלייה בתעריפי החשמל, המים והארנונה. ומה עושה הממשלה? מקימה עוד ועדת סרק. למה? כי היא משרתת את הטייקונים.

המחאה ההמונית בצרפת הכריחה את מקרון להקפיא את המס החדש על הסולר, להבטיח להעלות את שכר המינימום ב־100 יורו לחודש, להוריד מיסוי על פנסיות ועוד. אבל המחאה בצרפת ממשיכה בדרישה לשינוי חברתי רחב ועמוק, ומספקת השראה למפגינים בבלגיה, בהולנד, בקטלוניה ואפילו בעיראק.

אז למה לא כאן?!

גם כאן, רבבות יצאו השנה לרחובות ואף שבתו מול ממשלת טייקונים יהירה וגזענית, שיורקת בפרצוף של הנכים, הזקנים, הנשים שסובלות מאלימות, הציבור הערבי, הלהט״בים, פועלי הבניין והעובדות הסוציאליות.

הממשלה כבר נאלצה להעלות את קצבאות הנכות, לבטל את גירוש מבקשי המקלט ולהתחיל להעביר תקציבים לשיקום שכונות דרום ת״א. גם המחאות נגד רצח נשים, אפליית להט״ב וחוק הלאום הגזעני יכולות לנצח את הממשלה ולהביא לביטול חקיקה מפלה ולהשגת תקציבים לשירותים החברתיים המיובשים.

חשוב להמשיך לבנות את המחאות, אך הן דורשות תוכנית פעולה, חיבור ושילוב כוחות והתגייסות מצד ארגוני העובדים והסטודנטים.

שינוי סוציאליסטי

איך נשיג צדק חברתי אמיתי? איך נשים סוף לאפליה ולאלימות נגד נשים ולהט״ב, לעוני ולמצוקות החברתיות? כדי להשיג שינוי אמיתי, צריך להיאבק למען אלטרנטיבה למערכת הקפיטליסטית פושטת־הרגל — חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, חופשית מניצול ואפליה, מהכיבוש ומסכסוך בלתי פוסק. כמו בצרפת, גם כאן המאבק הזה זקוק לכוח החברתי של העבודה המאורגנת ולאלטרנטיבה סוציאליסטית למדיניות של ממשלת העשירים.