ב־23 בינואר נערכו בחירות לוועד עובדי 'לאומי קארד', בהן התמודד גם נאור קפולניק, חבר הוועד היוצא, וחבר בתנועת מאבק סוציאליסטי.

434 עובדים — למעלה מ־50% — הצביעו עבור נאור, ונתנו את קולם לקריאה לוועד עובדים חזק, קשוב, נאבק ודמוקרטי, למאבק לשיפור תנאים ונגד צמצום תקנים ולעדכון ושיתוף העובדים בקבלת ההחלטות החשובות.

מדובר בעלייה משמעותית בתמיכה בהשוואה לבחירות הקודמות, בשנת 2015, שבהן הצביעו 340 עובדים עבור נאור (34%). הקולות אז, שגם כן היו בהיקף משמעותי, לא הספיקו לכניסה לוועד, אך לאחר פרישה של חברי ועד אחרים, נאור התמנה בספטמבר 2017 רשמית כחבר ועד. במסגרת זו, הוא התעקש לאורך זמן בדעת מיעוט על קו דמוקרטי ועל גישה רצינית לבניית מאבק לשיפור תנאי העבודה. הקו האנטי־דמוקרטי שהובילה יו״רית הוועד התבטא גם בהדרתו מקבוצת הוואטסאפ הפנימית של הוועד ובמידור משמעותי ממידע.

למרות זאת, נאור מילא תפקיד בולט בחזית השביתה האחרונה של עובדי לאומי קארד, באוגוסט 2018, במהלכה יזם אסיפות עובדים רבות והיה המארגן המרכזי של ההפגנה הגדולה ביותר של העובדים. מדובר היה במאבק משמעותי, שהוביל לחתימת הסכם קיבוצי חדש בנובמבר, שכלל שיפור תנאים.

המצע שהציג נאור התרכז בדרישות לבניית ועד דמוקרטי ולבניית מאבק לשיפור תנאים. בין השאר הוא קרא להיאבק לקליטת עובדי קבלן ולביטול אפליה בתנאים כלפי עובדים שעתיים. בנוסף, הוא דרש להביא החלטות על הפסקת שביתה ועל הסכמים לדיון והכרעה דמוקרטית בידי כלל העובדים — כפי שדרש בזמן אמת גם במאבק האחרון.

נאור התמודד באופן גלוי גם כסוציאליסט, חבר מאבק סוציאליסטי, ולא הסתפק רק בדרישות דמוקרטיות וכלכליות, אלא הסביר גם שצריך לצאת נגד תופעות הרסניות של גזענות, סקסיזם וכל אפליה במקום העבודה.

בשונה מהבחירות הקודמות לוועד העובדים ב־2015, אז התמודדו 29 מועמדות ומועמדים, הפעם התמודדו רק 13 מועמדים על אותם 12 מקומות — בין היתר היות שחברי ועד הפעילו לחץ על עובדים שהגישו מועמדות להסיר את מועמדותם. 11 מתוכם, חברי הוועד היוצא, התמודדו ברשימה אחת, בראשות היו״רית רעות פבלוביץ'.

נאור נאלץ להילחם לבדו מול ניסיון מרוכז מצד אותה רשימה של חברי הוועד היוצא, שככל הנראה פחדו מדמוקרטיה אמיתית ודיון ענייני, וניסו למנוע את בחירתו, תוך שימוש פסול במשאבי הוועד לצורכי תעמולה, ובאמצעות קמפיין שכלל סילופים והכפשות והטעיה מכוונת של העובדים, תוך שתיקה מביכה מצד מנגנון ההסתדרות.

בנסיבות האלו, אף שלא הצליח להיבחר לוועד, העובדה שהצליח להגדיל את אחוז ההצבעה עבורו מ־34% בבחירות הקודמות ללמעלה מ־50% הפעם, היא הישג גדול ומשמעותי.

נאור מוסר: "אני רוצה להודות לכל 434 העובדות והעובדים שהצביעו עבור הדרך שהצגתי — יותר מ־50% מקולות הבוחרים. אומנם זה לא הספיק להבטיח את מקומי בהרכב ועד העובדים אבל זה בהחלט מבטא אמירה של תמיכה חזקה ברעיונות ובמסרים שקידמתי בקמפיין הבחירות.

"התמיכה של עובדים מכל רחבי החברה ממש מרגשת, דווקא על רקע הניסיון המרוכז מצד רעות והוועד היוצא למנוע את בחירתי. אין לי ספק, שאם הייתה מתארגנת רשימה של מועמדים סביב רעיונות משותפים, בדומה לרעיונות שהצגתי בקמפיין, היינו מצליחים להכניס כמה מועמדים לוועד.

"בכל מקרה, צפויה לנו תקופה לא פשוטה לאחר העברת הבעלות הצפויה. כפי שהסברתי בקמפיין הבחירות, הסעיפים לגבי ביטחון תעסוקתי בהסכם הקיבוצי החדש לא נותנים מענה מספיק למניעת פיטורים. למעשה יש בהסכם יד חופשית להנהלה להוביל מהלך של פיטורי צמצום של 130 עובדים גם ללא הסכמת העובד, לאחר שמספר דומה סיימו את עבודתם בחברה בשנה שעברה. אנחנו נצטרך להגן על עצמנו ועל מה שכבר השגנו, וכנראה גם להילחם קשה יותר כדי להמשיך במסלול של שיפור תנאי ההעסקה בחברה. אני מתכוון להמשיך לפעול למען עובדי לאומי קארד, ולחיזוק ההתארגנות שלנו, גם מחוץ לוועד, כפי שעשיתי עד כה".