אתמול (22.6) השתתפנו בהפגנה נגד הטרדות, התנכלות ויחס מחפיר אליו נחשפים דיירי ודיירות מעונות ברושים באוניברסיטת תל אביב, מצד הנהלת המעונות. בחודשים האחרונים, לצד אטימות למצוקה הכלכלית של הדיירים והדיירות שהתעוררה בעקבות משבר הקורונה, עלו גם עדויות על הטרדות מיניות, גזענות ולהט״בופוביה מצד צוות האבטחה במעונות.

בתחקיר שהתפרסם במאקו, נחשפו מקרים קשים של חדירה לפרטיות והתנכלות, כולל סטודנטיות שתיארו ביקורי פתע של צוות האבטחה, גם באמצע הלילה. קב״ט מעונות ברושים הועבר מתפקידו, לאחרונה, בעקבות חשיפת התנכלות מצידו לדיירים והקמת רשת הלשנות בין דיירים! מדובר בהישג של המאבק הנחוש של הדיירים והדיירות, שאף הקימו בחודשים האחרונים ועדי פעולה להגנה על זכויותיהן.

"שיכון ובינוי", תאגיד הבניה הענק שמנהל את המעונות, שהם היקרים ביותר בארץ, מתעניין אך ורק במיקסום רווחים, ולא ביצירת סביבת מגורים נעימה ובטוחה לסטודנטים ולסטודנטיות. ההפרטה של שירותי האבטחה במקום לידי חברת קבלן מאפשרת לתאגיד להתחמק מאחריות על המאבטחים המטרידים. התוצאה היא שהסטודנטיות נאלצות להמשיך לראות באופן יומיומי את מי שפגע בהן ואת המאבטחים נגדם הגישו תלונה. הנהלת האוניברסיטה שותקת ולא פועלת לשינוי המצב — גם במקרה שלהם, ההפרטה מאפשרת הסרת אחריות.

על הרקע הזה סייענו, פעילות ופעילי מאבק סוציאליסטי, בארגון ההפגנה, ביחד עם וועד הדיירות והדיירים של מעונות ברושים, תל אביביות — התא הפמיניסטי באוניברסיטת תל אביב, ותאי עומדים ביחד וחד״ש. להפגנה הגיעו עשרות סטודנטיות וסטודנטים, יהודיות וערביות, וכן מרצים ומרצות מארגון "אקדמיה לשוויון". בהפגנה צעקנו "די לדיכוי של שיכון ובינוי", "סטודנטיות דורשות ביטחון במעונות", וקראנו להתפטרותו של יאיר בן ענת, מנהל המעונות.

אחת מחברות וועד מעונות ברושים סיפרה כי לא רק שהמעונות הם היקרים ביותר בארץ, אלא גם בעלי התקנון המחמיר ביותר כלפי הדיירים. לכן הוועד דורש גם גיבוש תקנון חדש, תוך שיתוף הסטודנטיות והסטודנטים בניסוחו.

אך הדרישות של הוועד, מופנות לא רק לשיכון ובינוי, אלא גם להנהלת האוניברסיטה — המעונות מופעלים מטעמה אך היא, כאמור, מסירה מעצמה אחריות.

איפה אגודת הסטודנטים והסטודנטיות?

ההפגנה תוכננה כשבועיים מראש. ב־10 ביוני, 12 יום לפני מועד ההפגנה, פנינו לאגודת הסטודנטים והסטודנטיות בבקשה לתמוך בה. האגודה היא הגוף שמייצג אותנו, ויש לו משאבים רבים שיכלו לעזור לחזק את ההפגנה. ביקשנו לקבוע פגישה לפני ההפגנה על מנת לדון בדרכים לרתום את האגודה למאבק, אך לאחר התכתבות נאמר לנו כי "חבל שקבעתן פעולה לפני שדיברנו ותיאמנו", וכי לאגודה "אין... כוונה לייצר רעש לשם ייצור רעש".

התגובה די הפתיעה אותנו. העמדה של יו״ר האגודה, ירדן בן צבי, הייתה מאד מאכזבת, בייחוד למי מאיתנו שפעילות בתא הפמיניסטי. ירדן פועלת כבר שנים בתא, לומדת מגדר באוניברסיטה, ועל כן אמורה להכיר מקרוב את התופעה נגדה יצאנו למחות.

אחד מהדברים שנידונו רבות במאבק הפמיניסטי, ומאז מהפכת MeToo# עלה למודעות, שתופעה של הטרדות מיניות וטיוח תלונות בגוף או מוסד מסוים, היא לא בעיה נקודתית אלא מערכתית. לכן ההתעקשות של נציגים ונציגות באגודה כי היא תטפל במקרים נקודתיים מבלי להתייחס לבעיה הכללית שקיימת במעונות, מקוממת. האגודה התערבה במקרה בו הנהלת המעונות דרשה להוריד דגל גאווה שנתלה במעונות. אך זה לא מספיק. לא צריך לחכות למקרה הבא...

לפני כחודש, וועדי דיירי מעונות ברושים ואיינשטיין, התא הפמיניסטי וארגון המרצים "אקדמיה לשוויון", פנו להנהלת האוניברסיטה ולשיכון ובינוי בדרישה לטפל בתופעה. "נודע לנו על קיומה של הבעיה כבר בפברואר האחרון, ומאז המצב מחמיר בהתמדה" נכתב במכתב, "הנהלת המעונות עושה מאמצים להשתיק את התלונות ונמנעת מלטפל בהן. עובדי האבטחה שבהם מדובר ממשיכים בעבודתם, והסטודנטיות שהגישו תלונות הופכות לקורבנות של התנכלויות ואיומים".

על אף כל זאת, בפגישה פתוחה של מועצת הסטודנטים והסטודנטיות ,יו״ר האגודה טענה כי "האגודה לא יכולה לצאת למחאה אם היא לא שמעה על הדברים".

גם בהפגנה עלתה השאלה — איפה אגודת הסטודנטים והסטודנטיות? הדוברות הסבירו כי הן מצפות מהאגודה להירתם להמשך המאבק נגד הטרדות במעונות, ולהשתמש בכוח ובמשאבים שלה על מנת לתת גב לדיירי ודיירות המעונות ולחזק את דרישותיהם.