השבעת "ממשלת השינוי" והצורך בבניית האופוזיציה משמאל
הגזענים בשלטון אחראים לאסון
X
תודה רבה!
אוקיי, ההודעה שלך נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
עדות ראייה מחיפה
לעצור את פורעי הימין הקיצוני, לעצור את האלימות המשטרתית
דיווח מחיפה: המשטרה תוקפת באלימות ומבצעת מעצרים כנגד משתתפי הפגנות נגד המלחמה, אבל עומדת מנגד כשפורעים כהניסטים מנסים "לצוד" ערבים ברחובות העיר, ובכך תורמת להעצמת גל ההתנגשויות הלאומניות האלימות ברחובות ברחבי הארץ
707

התקיפות הלאומניות כנגד אזרחים ערבים ויהודים בשורה של ערים הותירו שובל של דם והרס ומעוררות חלחלה ואימה בקרב הציבור הרחב. שליחת כוחות יס״מ ומג״ב ללב ה"ערים המעורבות" עלולה להחמיר את המצב. האירועים של היומיים האחרונים בחיפה עוזרים להבין מדוע.

ביום שלישי (11.5) השתתפנו, פעילים ופעילות מתנועת מאבק סוציאליסטי בהפגנה נגד המלחמה, הכיבוש ובסולידריות עם מאבק התושבים בשייח' ג׳ראח ובמזרח ירושלים, שהתקיימה בשדרות בן גוריון בחיפה. בהפגנה לקחו חלק מאות צעירים וצעירות פלסטינים. צעקנו סיסמאות, החזקנו שלטים וצעדנו לאורך הרחוב. בניגוד להסתה בתקשורת, לא היה מדובר בהתפרעות שמהווה סכנה לשלום הציבור, אלא שהמשטרה דיכאה את ההפגנה באלימות עם עשרות רימוני הלם, פרשים, מכת״זית ומעצרים אלימים. פעולות הדיכוי האלימות האלה הפכו את ההפגנה לעימותים. 28 (!) מפגינים ומפגינות נעצרו באותו ערב. בחלק מהמקרים המשטרה פלשה לדירות במושבה הגרמנית, שלפה מהן צעירים שהשתתפו בהפגנה, ולקחה אותם למעצר. רבים מהעצורים שוחררו בבוקר שאחרי למעצר בית, מבלי שלמשטרה היו כל הוכחות להאשמות נגדם.

לעומת זאת, למחרת (רביעי, 12.5), כשכנופיות ימין קיצוני חמושות באלות וקרשים רצו ברחובות חיפה בניסיון לבצע פוגרום בערבים, המשטרה עמדה מנגד בעודם קוראים לרצוח אזרחים ערבים ולא עצרה אותם. עסקים הושחתו, חלונות נופצו, ובין היתר 3 צעירות פלסטיניות הותקפו בחצר ביתן בוואדי ניסנאס ופונו לטיפול רפואי.

טלי ברונשטיין מדווחת משני האירועים:

במקומות רבים ברחבי הארץ התקיימו לאחרונה הפגנות נגד הגירוש בשייח' ג׳ראח וההסלמה, וכך גם במושבה הגרמנית שבחיפה. השתתפתי בהפגנה בשלישי — הפגנה רגילה, ככל שאר ההפגנות. לא אלימה כפי שהתקשורת מנסה לצייר אותה. למרבה ההפתעה וללא כל אזהרה החליטו אנשי משטרה רכובים על סוסים לדהור לתוך הקהל בצורה מסוכנת, רק ברגע האחרון הצלחנו לברוח הצידה ולא להירמס. כאשר המפגינים ניסו להתארגן מחדש ולהמשיך בהפגנה, המשטרה החלה לזרוק רימוני הלם לתוך הקהל תוך כדי פציעת מפגינים, רדיפה אחריהם לתוך הרחובות וכמובן, מכות. האלימות של המשטרה לא הייתה "נחוצה" או "מידתית" בשום צורה, וההתנהלות הפרובוקטיבית שלה היא שהביאה לאופי אלים יותר של ההפגנה. לאחר שהמשטרה החלה להשתמש באלימות, התוצאה שקיוותה להשיג התממשה: מפגינים ירו זיקוקים ויידו אבנים. גם אז תגובת המשטרה הייתה אלימה — רימוני הלם וגז מדמיע. במקביל, הם המשיכו להתנפל ולעצור בלי עילה מפגינים שלא עשו דבר.

ברביעי הייתה אמורה להתקיים הפגנה נוספת באותו הנושא, אך היא בוטלה. במקום ללכת להפגנה שבוטלה, השתתפתי ביוזמה של חלוקת פרחים לעוברים ושבים במושבה הגרמנית, שם התאספו יהודים מוסתים על ידי הימין הכהניסטי במטרה לקיים הפגנת נגד להפגנה שבוטלה. גם הפעם נכחו במקום כוחות משטרה, רק שכעת התנהלותם הייתה שונה לחלוטין. המפגינים הגיעו מצוידים בדגלי ישראל וחמושים באלות ובקרשים. חלקם היו רעולי פנים. המפגינים החלו לצעוק ססמאות כגון "מוות לערבים", "ערבי זה שרמוטה" ו"איפה הזונות של הוואדי?! קדימה!", "יאללה נזיין ת׳ערבים" ולקינוח, בשירה, "מוחמד מת". המשטרה עמדה מנגד ולא נקפה אצבע למרות ההסתה המסוכנת שברור לאן היא מובילה.

מפגיני הימין החלו לרוץ לכיוון ואדי ניסנאס, תוך כדי קריאות על כך שהם עומדים לפרק את תושבי הוואדי ובתיהם. יס״מ חסמו את התקדמותם ואילו המפגינים ניסו לפרוץ דרכם בכוח. כאשר לא הצליחו, המשיכו בנאומים ובקריאות ההסתה והשנאה. בנוסף, הם החלו לזרוק נפצים, זיקוקים ורימוני עשן. גם אז, המשטרה לא התערבה. בשיחה ששמעתי בין אחד הכהניסטים לשוטר יס״מ נאמר לשוטר משהו כמו "אנחנו עושים במקומכם את העבודה שלכם, אנחנו באותו צד, תן לי לעבור". השוטר ענה, "כן, אחי, אתה צודק אבל אין מה לעשות, זו העבודה שלי, הייתי רוצה להגיד לך משהו, אבל אתה יודע שאני לא יכול". ככה בקריצה, השוטרים עודדו את הפורעים להמשיך במעשיהם. המשטרה הכריזה במגפונים שעל המפגינים להתפזר ולא ללכת לכיוון הוואדי. המפגינים פצחו בשירת "הר הבית בידינו" וניסו שוב לפרוץ דרך היס״מ לוואדי וכשלו.

משנכחו מפגיני הימין שלמרות הכול, כוחות היס״מ לא יתנו להם לעבור לכיוון הוואדי, הם התפזרו לקבוצות קטנות שהתפשטו ברחבי העיר, תוך כדי המטרת מכות על פלסטינים והרס בתי העסק שלהם. בשלב מסוים גם אני ברחתי מכהניסט שרדף אחרי עם אלה וניסה להכות אותי. פלסטינים ניסו להגן על בתי העסק שלהם. שלוש צעירות פלסטיניות נפצעו מתקיפה בחצר ביתן. בהמשך הלילה חלק מהצעירים הפלסטינים בעיר פתחו במתקפת נגד של הרס בתי עסק יהודיים.

קרדיט: טלי ברונשטיין

המשכתי בדרכי אל עבר הוואדי. שם, בכיכר מרכזית, התאספה הפגנה של תושבים שהתארגנו להגן על השכונה מפני ההתקפה של הכהניסטים. בניגוד גמור להפגנת הימין, בהפגנה זו לא היו קריאות מוות, הנפת אלות ומשתתפיה לא הסתובבו עם קרשים בחיפוש אחר יהודים. אבל לאחר זמן מה, המפגינים שחררו כלפי מעלה זיקוק, ובניגוד להתעלמות מזיקוקי הכהניסטים, כאן יס״מ תקפו מיידית את ההפגנה עם רימוני הלם.

בדומה להפגנה בשלישי, ההתערבות המשטרתית גרמה להסלמת האירועים בקצב מהיר. בכיכר עמדו תושבים וצפו במתרחש מהצד. המשטרה החלה לפזר גם אותם, וכאשר אחד התושבים הערבים אמר שאין ביכולתו להתפנות, משום שביתו כאן, המשטרה עצרה אותו תוך כדי הפעלת אלימות — מספר שוטרים הורידו אותו בכוח על הרצפה ושמו עליו אזיקים, למרות שבשום שלב לא התנגד להם.

הניגוד בין התנהלות המשטרה בהפגנות כהניסטיות אל מול התנהלותה בהפגנות פלסטיניות אדיר. כשמדובר בהפגנה בעלת סממנים ברורים של אלימות והסתה לרצח פלסטינים, המשטרה עומדת מן הצד ואף מחזקת את המפגינים, למרות שהם בבירור מתפרעים, מפרים את הסדר ובעלי כוונות אלימות. יתר על כן, המשטרה פונה אליהם בגובה העיניים, כשווים, ומבקשת מהם בנועם להתפזר.

לעומת זאת, בהפגנה פלסטינית בלתי־אלימה למשטרה יש הרבה פחות סובלנות. במקום לבקש מהמפגינים להתפזר, המשטרה נוקטת באמצעים אלימים ולא מידתיים לפיזור ההפגנה. לו המשטרה הייתה נוקטת אמצעים הגיוניים ועוצרת התפרעויות כהניסטיות בזמן, במקום להתנפל על מפגינים פלסטיניים שלא עשו דבר, היה ניתן למנוע את ההתנגשויות וההתפרעויות משני הצדדים שהתקיימו הלילה בחיפה והותירו הרס רב. המשטרה בחרה לנקוט גישה שהותירה ואף עודדה את התרחשות האירועים. או אז, התקשורת הממסדית והממשלה יכולות לצבוע את המחאה הפלסטינית בצורה צינית כ"אלימה". מצדיקים את האלימות המשטרתית, כי כביכול הייתה "הכרחית". ההסתה נגד הפלסטינים והפגנותיהם הופכת קלה ומשמשת דרך לנתב את הפחד של האזרחים לתמיכה במדיניות המדכאת, הגזענית והמפלה של הממשלה.

המשטרה הגזענית בעיקר מחמירה את המצב ואי־אפשר להסתמך עליה. מול כנופיות הימין הקיצוני והאלימות הלאומנית ברחובות, יהודים וערבים צריכים להתארגן להגנה עצמית משותפת ולריסון ולמניעת אלימות — ולבנות מאבק סולידרי ורחב. מאות ערבים ויהודים, נשים וגברים, כבר יצאו להפגנות סולידריות משותפות במספר נקודות ברחבי הארץ. שורה של ארגוני עובדים התייצבו כנגד האלימות, כולל נהגי אוטובוס יהודים בטבריה שהגנו באופן מאורגן על עמיתיהם הערבים. יוזמות נוספות של סולידריות מתארגנות בין צוותי רפואה בבתי חולים ובין סטודנטיות, סטודנטים וסגלי ההוראה בקמפוסים.

ארגוני העובדים ובראשם ההסתדרות, לצד ארגוני סטודנטיות וסטודנטים והתארגנויות מאבק בשכונות, צריכים להוביל ולקרוא: די ל"הפרד ומשול", סוף לתוקפנות הכהניסטית. לא להתנגשות אלימה בין תושבים לתושבים, בין עובדים לעובדים, בין עניים לעניים. לא לדיכוי, אפליה, כיבוש, מצור ומלחמות. מול הריק הפוליטי שאליו זוחלים מחרחרי האלימות מהימין הקיצוני, צריך לקדם אלטרנטיבה פוליטית של אנשים מהשורה, סביב תוכנית שינוי סוציאליסטית, שתיאבק למען רווחה, שלום ושוויון.






תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.