אסיפה מיוחדת של ארגון סגל ההוראה והמחקר באוניברסיטת ת״א החליטה ביום שלישי (3.12) על חידוש סכסוך עבודה שהוכרז בשנה שעברה נגד התקפות ממשלת הדמים על החופש האקדמי, בתוספת עילה נגד הפגיעה בתקציב ההשכלה הגבוהה. באסיפה השתתפו כ־30 חברות וחברי ארגון הסגל והוסכם להקים ועד פעולה ייעודי, בדומה לזה ששימש לחיזוק מאבק הארגון בסמסטר הקודם נגד הקיצוצים במדעי הרוח.

האסיפה, שכונסה בעקבות דרישה רשמית שכללה מעל 50 חתימות של חברי.ות הארגון, התארגנה על רקע התגברות המאבק נגד הממשלה, תחת שני נימוקים:

1) ההאצה בתהליכי החקיקה האנטי־דמוקרטיים שהממשלה מקדמת. כולל, העברת חוק ההשתקה לבתי הספר לפני חודש בכנסת, למרות התנגדות הסתדרות המורים, שנמנעה מצעדי מאבק בנושא. החוק מאפשר לממשלה, לשיקול מנכ״ל משרד החינוך, לשלול תקציבים ממוסדות חינוך ולפטר עובדי ועובדות הוראה ללא הודעה מוקדמת בתגובה לכל התבטאות ששלטון הימין יחשיב שרירותית כ"תמיכה בטרור" — תיוג שממשלת המוות מלבישה גם על מחאות ושיח ביקורתי נגדה. בשבוע הבא תובא לדיון בוועדת החינוך של הכנסת הצעת חוק משלימה שתחייב את האוניברסיטאות והמכללות לפטר מרצים בגין התבטאויות באופן מיידי, ללא פיצויים.

כפי שהזהירו חברי.ות ארגון באסיפה, אם יעבור החוק, הוא יקבע תקדים מסוכן ביחסי העבודה עבור הסגל. חוסר ביטחון תעסוקתי, בהיעדר קביעות (ניתנת רק ל"סגל בכיר"), חושף את הסגל מהשורה, ובפרט ערבים־פלסטינים, להתקפות כאלו. בתשובה לחשש שהעלתה חברת סגל לגבי הכפשת הארגון כ"תומך טרור", הסברנו שההסתה הלאומנית משמשת בשיטתיות לדה־לגיטימציה ולהשתקה של ביקורת ומחאה תחת התיוג הדמגוגי הזה. הצבענו על הפער בין פרשת רדיפת המרצה נדירה שלהוב־קיבורקיאן באוניברסיטה העברית עקב התנגדות למלחמה ולכיבוש, כשהנהלת האוניברסיטה קראה מייד להתפטרותה, לבין הקולגה המתנחל שלה, מיכאל וולפוביץ, החשוד בחטיפה ובתקיפת פלסטיני, כשרק לאחר מחאה הוא הושעה לחודשיים.

2) הגזירות שמתכננת ממשלת הדמים בתקציב 2025 למימון מכונת המלחמה. צפוי קיצוץ בשירותים החברתיים, כולל 400 מיליון שקלים מהחינוך וההשכלה הגבוהה. ארגון הסגל (במסגרת המועצה המתאמת הארצית) נמצא בעיצומו של מו״מ על הסכם קיבוצי חדש בחתירה להעלאות שכר ושיפור זכויות סוציאליות. שר החינוך קיש, המקדם בהתלהבות התקפות על החופש האקדמי, משלם מס־שפתיים להתנגדות לקיצוץ. אך הקיצוץ עלול לעבור, במיוחד לאחר שהנהגת ההסתדרות הכללית החליטה להימנע ממאבק ולהסכים לגזירות. בתרחיש כזה, סביר שמשרות סגל ללא קביעות יהיו הראשונות להיפגע, תקציבי מחקר ייפגעו, וכך גם המלגות הנמוכות, שחברי.ות הארגון נאבקו על העלאתן.

דיון סביב הדרך למאבק אפקטיבי

שרר קונצנזוס באסיפה לגבי הסכנות הנשקפות ממהלכי הממשלה, והדיון סבב סביב הדרך האפקטיבית לעצירתם. יו״ר הארגון, שחר פרנק, שהצביע נגד סכסוך העבודה, טען כי אין זו הדרך הנכונה להיאבק בהתקפות, משום שהסכסוך מוכרז מול המעסיק הישיר, האוניברסיטה, שהנהלתה מתנגדת לחקיקה, ולא מול הממשלה. הוא הציע להתמקד ב"מהלכים דקלרטיביים" דוגמת גילוי דעת. המשתתפים.ות דרשו מההנהגה להוביל צעדי מאבק להגנת זכויותיהם. כדברי חבר ארגון, "הדרך לגיהנום רצופה במהלכים דקלרטיביים". צעדי המאבק עשויים להיות גם בעימות עם ההנהלה, שעלולה להתנגד להם ואף לגבות בהמשך חלק מצעדי הממשלה.

בטור דעה ב'הארץ', נשיא האוניברסיטה אריאל פורת קרא לראשי מוסדות אקדמיים, רשויות מקומיות, "עובדי מדינה בכירים", ובעלי הון, לארגן מעין השבתות חלקיות בתגובה לצעדי ממשלה שהוא הגדיר "מגה־אירועים" (פיטורי היועמ״שית, פיטורי ראש השב״כ, ואי־ציות לבג״ץ בעניין מינוי נשיא לעליון). חוקי ההשתקה וגזירות התקציב לא נחשבו "מגה" עבורו, וגם העבודה המאורגנת לא הייתה גורם במשוואה, מכיוון שפורת מציע מאבק חלש.

באסיפה נשאלו שאלות לגבי המשמעויות עבור עובדים ועובדות בקמפוס שישבתו במסגרת סכסוך העבודה, או עצמאית, למשל בתרחיש בו ההנהלה "מעודדת" זאת. איום צווי מניעה אנטי־דמוקרטיים עלול לרחף מעל כל שביתה ודורש היערכות להתנגדות. זו שאלה פתוחה האם ההנהלה תתנגד לצווים או בתרחיש אחר תפעל להשגתם. הדבר רק מדגיש את הנחיצות בנקיטת עמדה עצמאית כארגון עובדים. הדאגות שמביע פורת ממדיניות הממשלה אינן מנקודת המבט של הזכויות ותנאי החיים שלנו. ההנהלה, שבעצמה מפטרת ומנסה לצמצם תשלומי פיצויים, לא תגן עלינו מחוק ההשתקה. ובעוד ההנהלה מתנגדת לקיצוצים, אם הם יעברו היא תגלגל אותם עלינו ועל שאר העובדים והסטודנטים בקמפוס, בזמן שפורת וחבריו נהנים ממשכורות עתק.

עלה באסיפה הצורך לבנות לקראת שביתה, כחלק ממאבק ציבורי רחב, שיכלול צעדים חוצי איגודים וחוצי קמפוסים. חבר סגל בכיר מ"מאבק האקדמיה למען דמוקרטיה" השתתף באסיפה כדי להציג את המהלכים שמקדם הארגון המקביל. הדגשנו שצריך לגבש תוכנית להמשך ושנדרשת הירתמות רחבה לפעולה. יתקיים דיון על צעדי המשך, כולל לגבי הפגנות בקמפוס או מול הכנסת בעת הדיון על חוק ההשתקה בשבוע הבא.

במרץ 23' ראינו איך לחץ המוני מלמטה אילץ את הנהגת ההסתדרות להכריז על שביתה כללית, שהצליחה לעכב חקיקה אנטי־דמוקרטית. גם השביתה הכללית ב־2.9, ל"עסקה עכשיו", אומנם לא הספיקה לעצירת המלחמה ולעסקה, אולם התפתחה תחת לחץ המוני וסימנה כיוון דרוש להסלמת הלחץ. כדי לבלום את ההתקפות עלינו צריך לבנות מאבק רציני, כולל התגייסות להפגנות וצעדי שביתה ככל הצורך, כחלק מהמאבק הרחב נגד מכלול סדר היום של ממשלת המוות.