ביום שלישי שעבר (26.11) התפרסמו פרטי חקירת מח״ש נגד ד״ר מיכאל וולפוביץ׳, מרצה באוניברסיטה העברית, ועוד 8 שוטרים וחיילים, בחשד לתקיפה וחטיפה של צעיר פלסטיני בגדה המערבית באוגוסט האחרון. לפי החשדות, האירוע החל כשוולפוביץ׳, שבאותה העת התנדב במג״ב, יחד עם החשודים האחרים, ערכו חיפוש בטלפונים של קבוצת חברים פלסטינים ששהו יחד בנחל עוג׳ה, וזאת כחלק ממדיניות הדיכוי בשטחים הפלסטינים הכבושים. בתום החיפוש, ליית׳ עוינה שהיה עם הקבוצה, הוכה קשות, נחטף מהמקום וננטש מדמם במזבלה.

"פתאום לקחו אותי לצד והושיבו אותי בין ג׳יפ של הצבא ורכב של מג״ב ואזקו אותי", סיפר עוינה בכתבת תחקיר של הגר שיזף שפורסמה ב'הארץ', "אחר כך שוטר במג״ב התחיל להכות אותי". עוינה סיפר כיצד השוטר שבר את שיניו ובעודו שותת דם כיסה את עיניו. "הפסקתי להבין מה קורה סביבי, הפסקתי להרגיש, וכנראה איבדתי הכרה". עוינה חזר להכרה כשהוא חבול, כמה עשרות קילומטרים מצפון לנחל עוג׳ה, בסמוך למחסום חמרה. "רק אחרי שלושה ימים בבית החולים התחלתי להבין מה קורה סביבי", סיפר. כעת הוא עובר תהליך שיקום ארוך לאחר שהצליח לשרוד את התקיפה האכזרית שבהחלט הייתה יכולה להסתיים באופן קטלני.

שעה שמקרי תקיפה, חטיפה והתעללות מסוג זה, הם עניין שבשגרה בשטחים הכבושים וביתר שאר מאז תחילת משבר המלחמה — מה שרק מחדד את הצורך בארגון הגנה עצמית קהילתית על בסיס ועדות נבחרות של תושבים — המקרה הנוכחי הוביל, בצורה יוצאת דופן, לחקירה סמויה של מח״ש והמשטרה הצבאית ואף למעצרם של תשע חשודים, כולל וולפוביץ׳. מדובר בחבר סגל ומרצה מהמחלקה לקרימינולוגיה ובפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, והוא מוכר במעגלי הימין הקיצוני בקמפוס.

באוגוסט האחרון, בסמוך למקרה החטיפה בבקעת הירדן, וולפוביץ' הוזמן לדבר בדיון מיוחד של ועדת הכנסת על תקן "מומחה לטרור מתנחלים". הדיון נערך ביוזמת "שדולת ארץ ישראל" של הימין המתנחלי בכנסת בהובלת הח״כ רוטמן (הציונות הדתית), ח״כ אדלשטיין (הליכוד) והח״כית סון הר מלך (עוצמה יהודית). במהלך הדיון טען וולפוביץ' כי "נתוני האו״ם על אלימות מתנחלים מבוססים על דיווחים שקריים" והתנגד להטלת סנקציות על גורמי ימין קיצוני הקשורים במעשי טרור ופגיעה בפלסטינים.

עוד לפני כן התפרסם וולפוביץ' בתור אחד המרצים באוניברסיטה העברית שלקח חלק פעיל במסע ההסתה, המתוקשר נגד פרופ' נדירה שלהוב־קיבורקיאן שלימדה במחלקה לקרימינולוגיה עד שהושעתה ולמעשה נכפה עליה לפרוש מתפקידה בשל התנגדות למתקפה הצבאית על עזה.

המחאה בקמפוס

בימים שלאחר פרסום הפרשה ומעצרו של וולפוביץ' ועל רקע השתיקה הרועמת של הנהלת האוניברסיטה בנושא, יצאו קריאות מצד תאי סטודנטים בקמפוס להשעות את המרצה. מכתב מצד תאי הסטודנטים הפלסטיניים ג׳פרא־בל״ד, טאליבה, אלקלם ופורום טמוחאת של סטודנטים ערבים בפקולטה למשפטים דרש מההנהלה להשעות את וולפוביץ' מכל פעילות אקדמית, לפחות עד תום החקירה ולגנות באופן רשמי את המעשים המיוחסים לו.

בנוסף תנועת עומדים ביחד יזמו עצומה אינטרנטית עם הדרישה הנקודתית להשעיית המרצה עד תום החקירה, שהצליחה תוך פרק זמן קצר לצבור מעל ל־600 חתימות. עצומה כזאת הייתה יכולה להיות הזדמנות להצביע על ההקשר הרחב של התקיפה והחטיפה בנחל עוג׳ה — המלחמה של ממשלת הדמים נגד הפלסטינים באשר הם שמנוהלת באופן הרצחני ביותר בעזה אך נותנת לגיטימציה מלאה לפגיעה והרג של תושבים פלסטינים בכל מקום — לקריאה לפעולה נגד הנהלת האוניברסיטה ונגד הרדיפה הפוליטית והלאומנית בקמפוס, שמשתיקה קולות של מתנגדי מלחמה וכיבוש ובאותו הזמן מאפשרת מרחב פעולה חופשי לגורמי ימין קיצוני דוגמת וולפוביץ'.
ואכן הצהרה הראשונה של האוניברסיטה בנושא לא כללה שום נקיטת צעדים כלפי המרצה, מתוך טענה של חזקת החפות ותוך התעלמות מוחלטת מחומרת ההאשמות נגדו והמסוכנות הפוטנציאלית שלו כלפי סטודנטים בקמפוס ובייחוד סטודנטים.ות ערבים־פלסטינים.

כדאי להשוות בין התגובה הזאת למסע ההסתה האגרסיבי נגד שלהוב־קיבורקיאן שהנהלת האוניברסיטה הסלימה מיד לאחר הראיון של החוקרת לפודקאסט בו חשפה בפירוט את מציאות החיים של הפלסטינים תחת הכיבוש ויצאה נגד מלחמת ההשמדה בעזה. שלהוב־קיבורקיאן הושעתה מיד מהוראה, ללא שום הצדקה ומבלי שנחשדה בעבירה כלשהי, ועוד לפני כן "נקראה להתפטר" כי חתמה על עצומה הקוראת לעצירת המתקפה הג׳נוסיידית על הרצועה. וולפוביץ', שמגן באמצעות הקריירה האקדמית שלו באונ' העברית, על משטר הכיבוש וממשלת הדמים, אפילו לא הושעה זמנית מהוראה במשך מספר ימים בהם שהה במעצר בגין חשד בעבירות שחצו את הרף הפלילי. כמו בגדה המערבית, כך גם באוניברסיטה העברית: דין אחד למי שאוכף את משטר הכיבוש ודין אחר למי שהעזו למחות נגדו.

אל מול התגובה של ההנהלה, תא הסטודנטים של מאבק סוציאליסטי פנה לתאי השמאל בקמפוס בקריאה להפגין ביחד בדרישה להשעייה מיידית של המרצה אך מבלי להתעלם מההקשר הרחב: הרדיפה הפוליטית של א.נשי סגל, סטודנטיות וסטודנטים פלסטינים ומתנגדי מלחמה וכיבוש, חוק סתימת הפיות באקדמיה שהממשלה מקדמת, המלחמה, הכיבוש והדיכוי הלאומי. הייתה הסכמה מצד התאים של חד״ש ועומדים ביחד ואף הוגשה להנהלת האוניברסיטה בקשה לקיום ההפגנה.

הנהלת האוניברסיטה מגיבה ללחץ

שעות ספורות לאחר הגשת הבקשה ולמעשה תחת הלחצים מצד הסטודנטים.יות, האוניברסיטה פרסמה הצהרה בה הרקטור הודיע שהוא קיבל החלטה משותפת עם וולפוביץ' להשעות אותו עד סיום הסמסטר. ההשעיה מראה את הכוח שיש לסטודנטים מול ההנהלה, אבל היא בפני עצמה לא יכולה להיות נקודת הסיום של המאבק. מדובר בהשעיה זמנית עד סוף הסמסטר ולא עד תום החקירה ובהצהרה מבישה ומינימלית, שיצאה בתום הפגישה המשותפת עם המרצה (!) ללא שום גינוי ישיר לפשעים בהם הוא חשוד, ללא שום התייחסות למצבו של ליית׳ עוינה ולאלימות הרצחנית היום יומית נגד פלסטינים ופלסטיניות תחת משטר הכיבוש.

וולפוביץ' שוחרר בינתיים למעצר בית שהולך להסתיים בשבוע הבא. מח״ש בהחלט עשויה לסגור את התיק נגדו ללא העמדה לדין, והנהלת האוניברסיטה בהחלט עשויה לאפשר לו לחזור ללמד בסמסטר הבא. עורך דינו מארגון הימין הקיצוני "חוננו" אף מאיימים בתביעות דיבה כנגד מי ש"פגעו בשמו הטוב" של המרצה ולמעשה בכל מי שפרסמו פרטים על מעצרו.

לכן, לאחר פרסום השעייתו הזמנית של וולפוביץ' קראנו שלא לבטל את ההפגנה אלא להמשיך במחאה נגד ההתנהלות של הנהלת האוניברסיטה מול הימין הקיצוני בקמפוס, נגד הרדיפה של א.נשי סגל וסטודנטים.ות ערבי־פלסטינים ומתנגדי מלחמה, נגד חוק ההשתקה ונגד המלחמה ומדיניות הכיבוש והדיכוי. למרות הטיעונים שהצגנו, התאים האחרים טענו כי עדיף שלא לקיים הפגנה אחרי ההשעיה של וולפוביץ׳ מכיוון שכך נוכל לטעון שכל הדרישות שלנו הושגו ולמסגר את האירוע כניצחון. אלא שבפועל הימין הקיצוני לא חטף תבוסה משמעותית ומדיניות האוניברסיטה לא שונתה. לא צריך לחכות עד המרצה הבא שיחשף כתוקף. חייבים להמשיך את המאבק ובייחוד על רקע האיום כי חוק ההשתקה באקדמיה יעבור.

הימין הקיצוני באקדמיה מגובה על ידי אותה ממשלה שמקדמת חקיקה להעצמת הרדיפה הלאומנית והפוליטית של מתנגדיה, לצד קיצוצים בהשכלה הגבוהה. אותה ח״כית, שרן השכל ממפלגתו של סער שקראה לאוניברסיטה לפטר את פרופ' שלהוב־קיבורקיאן, הייתה מוכנה, לדברי עורך דינו של וולפוביץ', לפקח עליו כחלופה להמשך מעצר. אותה הממשלה ששלחה במאי האחרון שוטרים לקמפוס לפזר הפגנת סולידריות עם הפלסטינים והפלסטיניות תחת התופת בעזה ושמפזרת באלימות הפגנות של משפחות החטופים בירושלים, היא זו שגם מסלימה את המשטור הגזעני במזרח ירושלים, את המתקפות על הגדה המערבית ואת הטיהור האתני של צפון רצועת עזה.

אנחנו קוראות וקוראים לכל מי שמעוניין להמשיך את המאבק בקמפוס ליצור קשר ולהתארגן ביחד לאסיפה ודיון על צעדי המאבק שנחוצים עכשיו נגד שובו של וולפוביץ' כחבר סגל מן המניין וטיוח אפשרי בידי מח״ש של פרשת החטיפה והתקיפה האכזרית תחת משטר הכיבוש בגדה, נגד הרדיפה הפוליטית והלאומנית בקמפוסים, חקיקת חוק ההשתקה והפגיעה בתקציבי ההשכלה הגבוהה בתקציב המלחמה של סמוטריץ'; מאבק למען סיום מוחלט של מלחמת ההשמדה בעזה, שחרור "כולן.ם תמורת כולן.ם" ולהפלת ממשלת המוות.