כאילו לא מספיקות המצוקות של מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי, המציאות היומיומית הבלתי נסבלת של מיליוני פלסטינים החיים תחת כיבוש שוב גובה מחיר כבד מתושבי ותושבות דרום הר חברון. ביום שישי הארון אבו־עראם, תושב חירבת א־רכיז, נורה בצווארו בידי כוח צבא שהגיע כדי להחרים גנרטור משכנו. כעת הוא בביה״ח, פצוע קשה ומשותק.

שלטון הימין בישראל מעוניין לקיים אימונים צבאיים בשטח א־רכיז, שמוגדר "אזור בעדיפות גבוהה לאכיפת צווי הריסה על מבנים". השלטון עושה כל שביכולתו כדי לגרום לתושבים לעזוב. לכן נאסר על חיבור א־רכיז, שנמצא בשטח C, לתשתיות חשמל ומים, וכל בנייה (פלסטינית) שנעשית בו מוגדרת בנייה לא חוקית. מנגד, הבנייה בהתנחלויות בשטחי C, כולל כל ה"מאחזים" הנחשבים רשמית "לא חוקיים", נמשכת ביתר־שאת.

את המחיר של המשך ההשתלטות על שטחים והרחבת ההתנחלויות והשלטון הצבאי בגדה, הארון ומשפחתו משלמים כעת. לטענת דובר צה״ל, "האירוע יתוחקר" (מכבסת מילים לכסתוח. ירי בחפים פשע מטויח באופן שגרתי על ידי הצבא).

גם מדיניות הריסות הבתים, האלימות והרג חפים מפשע תמשיך. בשבועות האחרונים חל זינוק בהריסות בתים ובהכרזות על התנחלויות חדשות בגדה, בחסות טראמפ, מה שרק שב ומזכיר את המציאות המסתתרת מאחורי קמפיין השלום המזויף סביב הסכמי הנורמליזציה עם מדינות ערביות. בינתיים, רק השנה כוחות הצבא הישראלי הרגו בירי 23 פלסטינים, בהם נער בן 15 בתחילת דצמבר, עלי אבו־עליא, שנורה למוות במהלך הפגנה נגד הקמת "מאחז לא חוקי".

סולידריות עם הארון ומשפחתו ועם תושבי ותושבות דרום הר חברון, שסובלים מהאלימות והדיכוי היומיומיים תחת הכיבוש. על בסיס הכיבוש הצבאי הזה אפשר לבנות רק סכסוך דמים ומלחמה; מול המציאות הזאת, בשביל שלום אמיתי וצדק חברתי, נחוץ להיאבק בכיבוש, נגד שלטון הימין הקפיטליסטי, ולמען צדק, שלום ואלטרנטיבה סוציאליסטית.