במקביל, מספר אוטובוסים נעצרו על ידי המשטרה והצבא במחסום מיתר, במחסום מצודת יהודה, ובעוד שני מוקדים דרומית לירושלים. בכל המקרים המשטרה והצבא הציגו "צו שטח צבאי סגור" שהיה תקף באופן סלקטיבי רק למשתתפי ההפגנה. המחסומים נשארו פתוחים לכל רכב אחר שרצה לעבור. במחסום מצודת יהודה, ירדנו עם מפגינות ומפגינים רבים מהאוטובוסים ועברנו את המחסום ברגל — צעדנו במחאה, עם מסה קריטית שהצליחה לעבור את המחסום למרות ניסיונות בלימה מצד הצבא במקום. בשטח התקיימו מחאות בארבעה מוקדים. אנחנו צעדנו עם שלט עליו נכתב "לעצור את הטרנספר, לעקור את ההתנחלויות, לשים סוף לעוני ולכיבוש! להיאבק לחירות, רווחה, שוויון וסוציאליזם."

המחאה התארגנה בתגובה להחלטת בג״צ לאשר את בקשת המדינה ומשרד הביטחון לעקור ולגרש 8 כפרים פלסטיניים במסאפר יטא. ב־1981 המדינה הכריזה על האזור כשטח אש במטרה לגרש משם את הפלסטינים ולקטוע את רצף ההתיישבות הפלסטינית בין חברון לנגב. הדיקטטורה של הכיבוש קבעה שכל מבנה חדש בכל כפר בשטח הזה, יהיה "לא חוקי". זו העילה "החוקית" שבאמצעותה כבר שנים משטר הכיבוש הורס בתים באזור, משאיר משפחות עניות ללא קורת גג, ומחריב תשתיות — כולל פאנלים סולאריים וצינורות מים. בשבוע שעבר, הכריע בית המשפט בעתירה שהוגשה לפני 22 שנה כנגד גירוש המוני של התושבים. לבקשת המדינה, בג״צ אישר להחריב 8 כפרים ולגרש בין 1,000 ל־1,800 תושבים לטובת "שטח אש לאימוני הצבא" — פרקטיקה שמטרתה במקרים רבים לאפשר הרחבה של התנחלויות. במקום לעקור את מאחזי הטרור הכהניסטי, ממשלת בנט־מרצ־רע״מ מובילה טרנספר של מעל אלף תושבות ותושבי הכפרים הפלסטיניים.

כבר ביום חמישי החריבו כוחות הצבא תשעה בתי מגורים בשניים מהכפרים. 45 אנשים נשארו בלי קורת גג. בניגוד לשקרים של התקשורת הממסדית, מדיניות הממשלה לא נועדה להביא "ביטחון". להיפך, הפעולות של ממשלת הכיבוש הקפיטליסטית הן סכנה ביטחונית של ממש, קודם כול עבור הפלסטינים, אבל גם עבור ישראלים מהשורה. אותה קואליצייה שהעבירה תקציב אנטי־חברתי שפוגע בעובדים ובעניים, נשים וגברים, יהודים וערבים — היא אותה קואליצייה שאחראית לטרנספר במסאפר יטא, להחלטה לבנות עוד 4,000 יחידות דיור בהתנחלויות, לשיא בהרג פלסטינים והרס בתים בגדה ולשורה של התקפות ברוטליות על הפלסטינים, כולל הרג העיתונאית שירין אבו־עאקלה וההתקפה הברברית על הלוויתה אתמול בירושלים. הפעולות האלו, שמקודמות כהמשך למדיניות ניהול הסכסוך של המשטר הישראלי בכלל וכחלק מהתחרות של בנט עם הימין הביביסטי בפרט, מלבות את הסכסוך ומסכנות את כולנו.

צריך לחזק את המחאה נגד הטרנספר המסוכן הזה באמצעות עוד פעולות מחאה במסאפר יטא וגם בתוך ישראל. מחאות ומאבקים של צעירים וצעירות פלסטיניים במזרח ירושלים, באום אל־פחם ובנגב, כבר הוכיחו שניתן לבלום תוכניות מסוכנות של הממשלה. התגייסות רחבה להפגנות אלפים, של פלסטינים וישראלים, כולל ארגון ימי זעם ושביתות מחאה, מסוגלת להרתיע את הממשלה מביצוע הטרנספר.

יש אלטרנטיבה לעתיד הקודר של עוני ושפיכות דמים שמציעים גם ממשלת הימין הנוכחית וגם הימין הביביסטי. צריך להיאבק, ישראלים ופלסטינים יחד: לעצור את הטרנספר, לעקור את ההתנחלויות, לשים סוף לעוני ולכיבוש. צריך להציב אלטרנטיבה פוליטית, של שמאל סוציאליסטי, שיקדם מאבק רחב למען פרנסה, ביטחון וחיים בכבוד לא.נשים משני צידי ההפרדה הלאומית. מאבק לסיום הכיבוש והמצור, לשלום שוויוני ולדמוקרטיה, כולל זכות שווה להגדרה עצמית ולמדינה עצמאית, לשינוי סוציאליסטי ולחברה של רווחה, סולידריות ושוויון.