ארגון "רופאים לזכויות אדם" יזם במוצ״ש האחרון (5.4) הפגנה בתל אביב תחת הכותרת "למען צוותי הבריאות העזתים הכלואים בישראל".

במהלך ההפגנה אחד מהרופאים חברי הארגון נאם ותיאר את התנאים של עובדי ועובדות הרפואה (כמו גם המוני אסירים פלסטיניים אחרים שכלואים בלי אישום) במתקני הכליאה בישראל — בפועל מתקני עינויים.

עמותת "רופאים למען זכויות אדם" ארגנה את ההפגנה בעקבות תחקיר מקיף שעשו לגבי התקיפה, הכליאה (למעשה חטיפה ולקיחה בשבי) ההמונית וההתעללות השיטתית שעוברים צוותי רפואה מעזה, שמעל 180 מהם נכון לכתיבת הדו״ח כלואים ללא אופק ברור לשחרור. העדויות שנאספו מתארות, לצד תת־התנאים והעינויים במתקני הכליאה, גם על פרקטיקה צבאית שיטתית של תקיפת צוותים רפואיים ביודעין, תוך כדי מילוי תפקידם. חלקה לצורכי איסוף מידע וחלקה במסגרת ההשמדה השיטתית של מערכת הבריאות בעזה, כחלק ממסע השמדה כולל של התשתיות מחזיקות החיים ברצועה.

בשבוע שלפני ההפגנה התפרסמה בכל העולם התקרית המזוויעה בה הצבא הישראלי הוציא להורג חובשים פלסטינים בשכונת תל א־סולטאן בעיר רפיח. תעמולת הכסת״ח השגרתית של דובר הצבא נחשפה הפעם במערומיה, כאשר סיפור אחרי סיפור שהצבא המציא — כאילו "הגיב בירי" לכוח של ארגוני החמאס והג׳יהאד האסלאמי, שהחובשים נכנסו באופן "לא מתואם", בלי אורות קדמיים ולא מסומנים — התבדו עם פרסומם של סרטונים ועדויות מהשטח, שמראים בבירור שהחובשים היו במדים ואפודים זוהרים, באמבולנס עם אורות דולקים, ונורו מקרוב, ולפי תצלומים ועדויות של מי שהוציאו את הגופות — שנקברו בקבר אחים מאולתר — ידי הגופות היו כפותות. דובר הצבא מיהר להצהיר שהנושא "בתחקור". כלומר, שהשקרים שפורסמו נערכים מחדש.

להיאבק לעצירת ההשמדה

ההפגנה התקיימה בסמוך למוקד ההפגנה השבועית המרכזית של "כולנו חטופים" ברחוב בגין וכחצי שעה לפניה. לאחר ההפגנה המשיכו עשרות המפגינות והמפגינים להפגנה הגדולה והמרכזית יותר — עם מסר מחזק וחיוני של התנגדות למלחמה, לתוכנית העקירה ולכיבוש.

חברות וחברי מאבק סוציאליסטי הגיעו להפגנה בהזדהות עם צוותי הרפואה עם שלטים עליהם נכתב בעברית ובערבית: "נגד מעצרים וטבח של צוותי רפואה בעזה. להתארגן נגד המלחמה והכיבוש, ולמען בריאות, שיקום ורווחה לכולםן".

התארגנויות מחאה של צוותי רפואה — ושל עובדים ועובדות מתחומים נוספים — כמו זו שמאחורי ההפגנה שהתקיימה, היא סימן חשוב לנתיב שיקדם את המאבק הכללי בממשלת המוות. גם ארגונים כמו ה"חלוקים הלבנים", "עו״סות דמוקרטיה", "מאבק החינוך" ועוד, שהתייצבו בחזית המאבק כנגד תפיסת הכוח המסוכנת של ממשלת נתניהו וכנגד הפרת הפסקת האש וחידוש מלחמת ההשמדה — שמסכן גם את חיי החטופים — צריכים לקחת חלק ולהוביל יוזמות דומות במאבק. ובפרט, נגד פשעים שמבוצעים בכסות צינית בשם "החזרת החטופים" לכאורה, אך מטרתם היא ביסוס מחודש של משטר הכיבוש והדיכוי כנגד אוכלוסיית עזה והאוכלוסייה הפלסטינית בכלל.

לעובדי ולעובדות מערכת הבריאות בישראל יש את היכולת להתארגן וללחוץ על הנהגות ההסתדרות הרפואית ושאר האיגודים המקצועיים בשירותי הבריאות ולגרום להן להפסיק את השתיקה שלהן ולהירתם למאבק באופן מלא. צריך לדרוש מהם גיבוי מלא לצעדי מחאה ושביתה נחוצים של עובדות ועובדים יהודים־ישראלים וערבים־פלסטינים.

שתי השביתות הכלליות הפוליטיות שפרצו נגד הממשלה בשנתיים האחרונות, כמו גם "שביתת הכבוד" הפלסטינית במאי 21' ויוזמות שביתה נוספות נגד מלחמת ההשמדה מדגימות את הכיוון שיוכל להפעיל לחץ אפקטיבי נגד ממשלת המוות. גם המכתב שהתפרסם באחרונה מטעם כ־30 א.נשי רפואה שהצהירו על הפסקת התנדבותם למלחמה "המתמשכת מעבר לכל הגיון בעזה", מסמן דרך להתפכחות של עוד גורמים בשורות הצבא הישראלי מאשליות המלחמה. כדי להאיץ את התהליך — ארגוני מאבק המחויבים להפסקת המלחמה ולהשבת החטופים צריכים לקרוא לסרבנות מחאה מאורגנת ורחבה יותר.