ב־26 בינואר ארגן ועד תושבי כפר עקב והכפרים הפלסטינים הסמוכים למזרח ירושלים שביתה במחאה על הצבת מחסומים חדשים של הצבא הישראלי. בהכרזה על השביתה נכתב:

"ההחלטה התקבלה בשל סגירת הדרכים הראשיות על ידי הצבא והמשך המדיניות של הזנחה ואפליה כלפי היישובים הערבים, שמקשה עלינו להגיע למקום העבודה בכבוד. אנו נאלצים להתמודד בכל יום עם תנאים בלתי צודקים שפוגעים בחיינו ובפרנסתנו. סגירת הדרכים והמצור על היישובים שלנו לא רק שמונעים את תנועתנו היומיומית, אלא גם מעידים על פגיעות מתמשכות בזכויותינו הבסיסיות כאזרחים ושכנים במדינה הזו. לא [נסכים] לשתוק בזמן שנפגעות זכויותינו בתנועה, בעבודה, וזכותנו לחיים חופשיים בכבוד".

לפי הדיווחים, בין משתתפי השביתה היו עובדות ועובדי עיריית ירושלים, צוותים רפואיים ותלמידות ותלמידים. השתתפותם של נהגי אוטובוס פלסטינים בשביתה אף גרמה לרשויות בישראל להודיע על שיבושים בתחבורה הציבורית — מה שמצביע כי השביתה לא הייתה רק צעד סימלי בלבד.

למרות שכפר עקב סופח לשטח המוניציפלי של ירושלים, הוא נמצא מחוץ לגדר ההפרדה — מה שפוגע אנושות גם בנגישות התושבים לתשתיות בסיסיות, כמו חיבור למים וחשמל.

בשבועות האחרונים הצבא הישראלי הגביל משמעותית את התנועה דרך מחסום קלנדיה — שדרכו התושבים.ות מהיישובים בצפון־מזרח ירושלים נכנסים לתוך הקו הירוק לצרכי עבודה ולימודים. מרחק של 2 קילומטרים יכול להפוך לנסיעה של שעתיים. ההצדקה של משטר הכיבוש לצעד זה של ענישה קולקטיבית כנגד תושבי כפר עקב וכלל התושבים הפלסטינים במזרח ירושלים הוא השחרור של האסירים הפלסטינים במסגרת עסקת חילופי השבויים והפסקת האש בעזה.

בניגוד לשקרים של הממשלה, הענישה הקולקטיבית כלפי הקהילות הפלסטיניות ושל האסירים החוזרים לביתם — שנאסרו במשפט צבאי או ללא משפט כלל ורבים מהם בפועל נחטפו על ידי כוחות הכיבוש — לא נועדו להביא ביטחון לציבור בישראל, אלא לדכא את אותן קהילות ולמנוע מהן תחושת הישג עם השחרור של יקיריהן.

הפגנה נגד הריסת בתים בסילוואן

ביום השביתה, וכחלק מהמאבק של התושבים הפלסטינים, התארגנה גם הפגנה מול עיריית ירושלים ביוזמת תושבי סילוואן נגד הריסות הבתים ומפעל ההתנחלויות במזרח העיר.

עמותת המתנחלים "עטרת כהנים" מקדמת תוכנית שנועדה לגרש מאות תושבים פלסטינים מביתם שבשכונת בטן אלהווא בסילוואן. 26 משפחות, בהן 154 נפשות, נמצאות בסכנת פינוי. עמותת המתנחלים אלע״ד רוצה להרוס חלק ניכר משכונת אל בוסתאן בסילוואן, בשביל הקמה של "גן ארכיאולוגי". כרגע, כל השכונה המונה כ־29 משפחות, נמצאת תחת סכנת פינוי.

גוף התקשורת העצמאי "שומרים" חשף לאחרונה כי בנק לאומי וחברת הביטוח מגדל תרמו בשנים האחרונות מאות אלפי שקלים לעמותת אלע״ד. העמותה, בדומה לשאר ארגוני הימין המתנחלי בירושלים, לא משתמשת באותן תרומות כדי לשפר ולו במקצת את רווחתם של מי מהתושבים, אלא אך ורק לזריקת משפחות עניות מהבית כחלק מטיהור אתני זוחל. לעיריית ירושלים, המנצחת על חנק תקציבי של שירותי הרווחה בעיר שיותר מ־45 אחוז מתושביה חיים מתחת לקו העוני, אין שום בעיה לשתף פעולה עם העמותות העשירות של הימין המתנחלי בקידום מטרותיהן. רק באחרונה פורסם כי העירייה מקדמת תוכנית להקמת התנחלות ענק בשכונת שייח ג׳ארח, בדיוק באזור בו פועלות עמותות המתנחלים.

אל מול המציאות הזאת התושבות.ים השובתים בכפר עקב כתבו כי "השביתה שלנו היא מסר ברור: לא נרצה להמשיך לחיות תחת עוול ואפליה. אנו קוראים לכולם לעמוד לצידנו ולהתאגד כדי להשיג חיים טובים יותר לעצמנו ולילדינו".

ארגוני העובדים בירושלים, כולל ההסתדרות וכוח לעובדים שמייצגים את נהגי התחבורה הציבורית בעיר, חייבים לגבות את נהגי האוטובוסים ואת כלל העובדים.ות ששבתו, ואף ליזום יחד איתם עוד פעולות מחאה למען פרנסה ופתרונות דיור — נגד המצור שמטיל הצבא על עשרות אלפי עובדות ועובדים ומשפחותיהם ונגד מדיניות הריסת הבתים הגזענית במזרח ירושלים.

המחאה בחברה הישראלית נגד ממשלת המוות, צריכה גם לאמץ דרישות ברורות נגד הכיבוש, ההתנחלות והנישול המתמשך של התושבים הפלסטינים במזרח ירושלים, כחלק ממאבק רחב נגד סדר היום של ממשלת המוות, המלחמה הג׳נוסיידית שהיא מאיימת לחדש בעזה, ההסלמה של המלחמה בגדה, הגזירות של סמוטריץ' כנגד מיליוני עניים, ולמען שינוי סוציאליסטי של החברה.