ומי משלם את המחיר? העובדים, כמובן. 20 אלף מעובדי הרשויות מקבלים את משכורותיהם באיחור של חודשים ארוכים (אם בכלל), ומשרד האוצר, שרק לפני חמישה חודשים חתם עם ההסתדרות על הסכם שבמסגרתו פוטרו 1000 עובדים, דורש עכשיו פיטורים של 10,000 עובדים נוספים כתנאי להעברת תקציבי חירום שיאפשרו תשלום משכורות לעובדי הרשויות. כן, זו סחיטה, שמעתם נכון: או שנפטר אתכם, או שלא תקבלו משכורת!

הנהגת ההסתדרות איחרה מאוד לטפל בשערורייה המתמשכת הזו, אבל העובדים ברשויות רבות לא חיכו לאישור שלה כדי להתחיל להילחם על הלחם. בקריית מלאכי פלשו כמאתיים עובדי העירייה, שלא קיבלו משכורת במשך חצי שנה (!), ללשכת ראש העירייה והתבצרו בה. גם ברשויות אחרות היו התבצרויות, הפגנות ופעולות מחאה אחרות.

ראשי הרשויות, שהזהירו שלא יוכלו לספק שירותים רווחה וחינוך בסיסיים לתושבים במצב הקיים, הסתפקו בהשבתת מערכת החינוך בחלק מהרשויות למשך יום אחד. הישועה לא תבוא מראשי ערים ומועצות שקשורים בטבורם למפלגות הגדולות. רק מאבק מיליטנטי ומאוחד של כל עובדי הרשויות, בתמיכת כלל ציבור העובדים ותושבי הרשויות שנפגעים מהקיצוצים, כולל השבתה כללית של כל הרשויות, תוכל למנוע את הפיטורים הסיטוניים ולהשיג את המשכורות שנשדדו.

בחרנו להביא כאן סיפור מייצג אחד, זה של עובדי עיריית ראשון לציון. אבל, הסיפור הזה חוזר, בוואריאציות קלות, ביישובים רבים אחרים.

הפתעה, פוטרתם!

ראשון לציון היא העיר הרביעית בגודלה בישראל, שבה ראש העיר, מאיר ניצן, נבחר לא מזמן לקדנציה החמישית שלו (20 שנה!), ומתפאר בכך שהוא "מקצוען ולא פוליטיקאי". מסתבר שה"מקצוען" הזה מתמחה בפיטורי עובדים ללא ידיעתם. 210 עובדים של העירייה קיבלו להפתעתם הגמורה מכתבי פיטורים, וזאת לאחר שלפני חצי שנה בלבד נחתם הסכם בין ההנהלה להסתדרות לפיטורי אחוז מסוים של עובדים. אבל זה כנראה לא הספיק, וכעת הם שולחים מכתבים שישאירו משפחות נוספות ללא פרנסה.

מי שבנתיים יישאר בתפקידו צפוי לקיצוצים בשכר כמו הורדה בהוצאות רכב, מרכיב אינטגרלי בשכרם של העובדים (חשוב לציין ששכרם של עובדים אלה קוצץ כבר מספר פעמים) . בתגובה לכך עתר ועד העובדים לבית הדין לעבודה וביקש צו מניעה כנגד פיטורי העובדים בעיר. החלטת השופטת היתה מתחמקת, וזאת למרות שהניצול ברור לחלוטין. היא החליטה כי תיתן הכרעה במועד מאוחר יותר, וכי בנתיים העובדים המפוטרים ייצאו לחופשה על חשבון החופשה השנתית שלהם. הוועד ביקש לקיים משא ומתן, ניצן סירב, ומאחר שהצדדים לא הגיעו להבנה, החליט הוועד לקיים הפגנה ואף השבית את עבודת עובדי התברואה.

בהפגנה, שבה השתתפו כ־1,500 עובדי עירייה, נפוצה השמועה כי ניצן איים על עובדים על מנת שלא ישתתפו בהפגנה. העובדים הגיעו בכל זאת. בתגובה להפגנה אמר ניצן שזהו "סכסוך עם ועד העובדים שנותן יד לבטלנים" — כך הוא מכנה את האנשים שיצאו לרחובות להילחם על מקום עבודתם, שביניהם אבות למשפחות מרובות ילדים ואמהות חד־הוריות בגילים שבהם כמעט בלתי אפשרי למצוא עבודה חדשה.

כל זה לא מעניין את ניצן. מה כן מעניין אותו? ובכן, הוא מעוניין לשמור על שכרם של הבכירים בעירייה, שעומד כרגע על ממוצע של כ־40 אלף שקל בחודש ולא קוצץ ולו פעם אחת. מסתבר שגם אחרי שיפוטרו העובדים תקלוט העירייה עובדים חדשים, אך אלה יהיו אנשים שהיו פעילים בכירים בבחירות האחרונות של ניצן לעירייה, ברשימתו או ברשימות פוליטיות שתמכו בו, והם יתמנו לתפקידים בכירים במערכת העירונית.

הגירעון בתקציב העירייה נמדד בעשרות מיליוני שקלים, אך לאור הנתונים שהוצגו יש להבין כי הגירעון אינו באשמת העובדים. לכן מי שצריך לשאת באחריות הוא "המקצוען", על ניהול כספים כושל ובזבוז מופרז של התקציב בעיר. לצערנו, מישרתו כבר מובטחת לו לחמש השנים הבאות.