יאסר ערפאת נתפס על ידי מרבית הפלסטינים כסמל למאבק הפלסטיני המתמשך נגד הכיבוש. עברו כלוחם גרילה מאז שנות השישים שעה שהיה בין המייסדים של אירגוני הפת״ח ואש״ף נתן לו מעמד מיוחד בקרב ההמונים הפלסטינים. קשה להעלות על הדעת מישהו שיכול לתפוס את תפקידו המאחד ברחוב הפלסטיני.

לאחר מלחמת לבנון בשנות השמונים ערפאת ומרבית הנהגת אש״ף יצאו לגלות בטוניס, מה שניתק וניכר אותם מהרחוב הפלסטיני. זה בא לידי ביטוי בצורה מוחשית בתחילת האינתיפאדה הראשונה. ההנהגה הגולה הופתעה מהאירועים לא פחות מאשר השלטון בישראל. זה היה הבסיס לצמיחה מלמטה של מנהיגות חדשה בשטחים, שקראה תיגר מאוחר יותר, לאחר הסכמי אוסלו, על סמכותה של קליקת טוניס.

בתחילת שנות התשעים הרחוב הפלסטיני היה מותש לאחר שנים של מאבק עממי. על רקע קריסת בריה״מ ותמיכת הפת״ח בסאדם חוסיין במהלך מלחמת המפרץ הראשונה אש״ף נותר מבודד ועל סף פשיטת רגל כלכלית. חולשתו של האירגון החזק ביותר בשטחים הפכה אותו לפרטנר נוח בעיני המעמד השליט הישראלי שהחליט באותה עת על תפנית אסטרטגית לקראת ניאו־קולוניזציה של השטחים.

המעמד השליט הישראלי העדיף לעשות עסקים עם ההנהגה הישנה והחלשה מטוניס שהייתה פחות מיליטנטית מההנהגה החדשה שצמחה בשטח. המשטר של ערפאת ייצג אינטרסים של מעמד בעלי ההון והיה תחת השפעה מוחלטת של המעמד השליט הישראלי ללא שום יכולת לפתור את הבעיות מולם התמודדו ההמונים הפלסטינים. רמת החיים ירדה בצורה דרסטית תחת שלטון הרשות הפלסטינית יד ביד עם המשך הדיכוי מצד המשטר הישראלי. באותה עת אליטה מצומצמת בתוך הרשות התעשרה על חשבון ההמונים. מבלי להציג שום פתרון לבעיות היומיומיות הניצבות בפני ההמונים זמנו של תהליך השלום היה קצוב. זה היה הבסיס להתפרצות האינתיפאדה השנייה.

האינתיפאדה השנייה כוונה הן כנגד השלטון הישראלי שעדיין היה השליט האמיתי ברשות והן כנגד הרשות הפלסטינית עצמה ששימשה לו כלי. התגובה הראשונה של בכירים ברשות הייתה גינוי ההתפרצות ההמונית. רק לאחר שנוכחה כי אין ביכולתה להשקיט את ההמונים הפלסטינים ניסתה הנהגת הרשות לתפוס את הנהגת האינתיפאדה. המצור על המוקטעה ברמאללה החזיר לערפאת את מעמדו כסמל ההתנגדות הפלסטינית.

מותו של ערפאת מעלה שאלות רבות על הפרק ויכול לשנות באופן דרמטי את המצב הן ברשות והן בישראל. שמות רבים עולים כמחליפים פוטנציאליים לתפקיד יו״ר הרשות, יו״ר אשף והפת״ח: אבו עלא, אבו מאזן, מוחמד דחלאן ואף פארוק קדומי שהתנגד בתחילה להסכמי אוסלו ומרואן ברגותי אשר יושב מאז מבצע חומת מגן בכלא הישראלי, דבר שנזקף לזכותו ברחוב הפלסטיני. אך לאף אחד מהשמות הללו אין את הקרדיט לו זכה ערפאת כסמל וכלוחם גרילה.

גם בימיו של ערפאת היינו עדים למאבקים מוקדמים על השליטה העתידית ברצועת עזה כאשר ביולי האחרון הפלג של דחלאן בפת״ח קרא תיגר על השליטה בכוחות החמושים של ערפאת. עתה המצב סבוך יותר כאשר החמאס טוען לנתח בשלטון ברשות. החמאס אמנם נהנה מתמיכה עממית רחבה אך שיתופו בגופי השלטון הרשמיים עלולה לפגוע ביחסיה של הרשות עם האימפריאליזם.

ישנם נושאים פתוחים שעלולים להביא לפיצוץ מוקדם כמו מיקום קבורת ערפאת וטקס הלוויה. השלטון הישראלי לא יניח לו להיקבר בהר הבית, אך היכן שלא ייקבר ניתן לצפות לנוכחות ההמונים ברחובות הרשות שלאו דווקא יהיו בשליטה מלאה של הרשות.

שאלה פתוחה נוספת היא הבסיס הכלכלי של הרשות. חשבונות בנק רבים של הרשות היו בשליטת ערפאת וישנה דאגה גוברת בקרב עובדי הרשות לתשלום משכורתם. במידה והרשות לא תשלם משכורות בעוד החמאס ימשיך בתשלום המשכורות לשכיריו, תהיה לכך השפעה על מאזן הכוחות בין החמאס לרשות ולרעתה.

שרון אמנם זכה בהצבעה בכנסת על תוכנית ההתנתקות שזוכה לתמיכת המעמד השליט הישראלי הרוצה לצאת מעזה, אך עדיין בבסיס התמיכה של חברי כנסת רבים מן הליכוד ישנה התנגדות לתוכנית, מה שגורם לחכ״ים להציג עמדה רופפת ולא יציבה ביחס אליה. עדות לכך היא נסיון המרד של ביבי־ליבנת.

שרון סובל מחוסר תמיכה לתוכנית ההתנתקות בתוך מפלגתו ועם פרישת המפד״ל מהקואליציה היא עומדת על פחות ממחצית המנדטים בכנסת. לפי שעה הוא מציג אמנם עמדה כי דבר לא השתנה לאחר מות ערפאת, אך הקולות בקרב מפלגת הליכוד גוברים לביטול התוכנית וחזרה למשא ומתן עם ההנהגה העתידית החדשה של הרשות. האפשרות לממשלת אחדות פתוחה עדיין אך נראה כי הבחירות הן רק עניין של זמן קצר.

מותו של ערפאת משחרר כוחות של אי־יציבות שעמדו ברקע זמן רב מדי. הם לא תוצר של אישיותו של עראפת אלא של חוסר יכולתו של הקפיטליזם לפתור את הבעיות מולם ניצבים העובדים הישראלים והפלסטינים.

הפתרון אינו בהישג ידם של הקפיטליזם ומשרתיו הפוליטיקאים. הבעיות של ההמונים ייפתרו רק על ידיהם באמצעות התארגנות המונית מאחורי תוכנית סוציאליסטית שתתגבר על המחיצות הלאומיות בהקמת שתי מדינות סוציאליסטיות בדרך להקמת פדרציה סוציאליסטית של המזה״ת.