"חשבתי שמשטרה קיימת כדי לתפוס גנבים. אך עשרות שוטרים שבאו לתקוף אותי ואת חברי, למרות שלא עברנו על שום חוק, גרמו לי לחשוב מחדש על תפקיד המשטרה" — עקיבא אור, אחד מהמשתתפים בשביתת הימאים בשנות החמישים שדוכאה בברוטאליות על־ידי המשטרה.

בשבועות האחרונים, נושאי האלימות והשחיתות בחברה הישראלית הועלו רבות בתקשורת. הרעש שהוקם סביב נושאים אלה הביא לתגובה מצד ראש הממשלה, שנחקר בעצמו פעמים רבות בחשד לשחיתות ושבנו גלעד יעמוד בקרוב בפני משפט על עבירות שחיתות. גם ראשי מערכת הביטחון לא טמנו ידם בצלח והפריחו לחלל האוויר שלל הצעות מציאותיות יותר או פחות ואלימות יותר או פחות לטיפול בבעיה.

רודולף ג׳וליאני, לשעבר ראש עיריית ניו־יורק כבר הציע לממשלת ההון הישראלית את "עזרתו". ג׳וליאני "טיפל" בפשיעה בעירו על ידי צעדי דיכוי משטרתי חסרי תקדים, שכללו נוכחות משטרתית מסיבית בכל מקום, התקנת מצלמות מעקב וענישה חמורה של בני־נוער ועובדים על עבירות מגוחכות. בין השאר ירתה משטרת ניו־יורק עשרות כדורים לעבר "חשודים", שלאחר שנבדקו גופותיהם, התברר שכלל לא היה חמושים. הרעיון שהממשלה תענה להצעה זו מעורר חלחלה. אך תוך שבועות ספורים נדמה כבר שהנושא נשכח, וכמחצית מכלל כוחות הביטחון הישראליים נשלחו לכפר מימון שבדרום — לשמחתם המרובה של הפורצים, השודדים וגנבי הרכב.

מה שהתקשורת שבשליטת המיליונרים "שכחה" לספר לנו הוא מה עומד מאחורי האלימות. בדיוק בזמן שבו ראשי המשטרה והממשל הזילו ריר רב סביב שיטות אלימות אלו ואחרות לדיכוי האלימות, שר האוצר בנימין נתניהו ושרת החינוך לימור לבנת עשו יד אחת עם המיליונר שלמה דברת, והתחילו בתוכנית קיצוצים ופיטורים בקנה מידה גדול במערכת החינוך. באותו זמן החריש הרעש התקשורתי סביב ההתנתקות, האלימות והשחיתות את זעקתם של המורים, התלמידים וההורים על הרס והפרטת החינוך בישראל. במקום כיתות קטנות יותר ויחס אישי לתלמיד, הציעו קברניטי (הרס) החינוך להציב בכל בית ספר מורה שתפקידו יהיה לחטט בתיקיהם של תלמידים בחיפוש אחר "סמים ונשק קר"; במקום לשפר את תנאי העסקתם של המורים ושל השוטרים הפשוטים (שעובדים במשמרות מטורפות בשכר רעב ונקראים לטפל בבעיות ביטחוניות במקום בפשע), מתכוונת ממשלת ההון למלא עוד יותר את בתי הכלא העולים על גדותיהם.

למרות שידוע היטב שעוני מחפיר מהווה כר פורה לפשיעה ולאלימות, המיליונרים שעומדים מאחורי הממשלה מעדיפים להשקיע כסף בכוחות דיכוי משטרתיים שלא רק שלא יהיו יעילים במיוחד בטיפול בפשיעה אלא גם שיפעילו בעצמם אלימות ברוטאלית כנגד מפגינים ושובתים. כדי להבטיח שהסיפור יהיה משתלם דאגו אותם בעלי הון לעגן בחקיקה, עוד במרץ 2004, את האפשרות להפעיל בישראל בתי סוהר פרטיים, מה שנותן להם תמריץ ישיר לעודד מעצרים, מה גם שלפי הניסיון בעולם טומנת בחובה הפרטת בתי הסוהר תוצאות קשות לאסירים ולסוהרים, כולל עלייה ברמת האלימות בבתי הסוהר המופרטים וקפיצה של שיעור ההתאבדויות בכלא.

ואכן, כל העיסוק התקשורתי בנושא האלימות התעלם באופן גורף מכל האלימות המופעלת בקנה מידה גדול על ידי המדינה, מוסדותיה, וכוחותיה החמושים — אלימות נגד חייבי משכנתא המושלכים בכוח מבתיהם, אלימות נגד סטודנטים הלוחמים בהעלאת שכר הלימוד, אלימות נגד עובדים השובתים נגד פיטורים, אלימות ללא התגרות מוקדמת נגד מפגינים, אלימות נגד הומוסקסואלים ולסביות, אלימות נגד ההמונים הפלסטיניים (שכפי שניסיון חמש השנים האחרונות מראה לנו, אינה מונעת באמת את הטרור), ופעילים ישראלים ובינלאומיים שבאים להראות את תמיכתם במאבק הבלתי אלים של הפלסטינים נגד חומת ההפרדה, והעלמת עין מההטרדה המינית שעוברות רבות מהנשים שמשרתות בצבא ובמשטרה. בנוסף, המשטרה והמדינה נקטו בצעדי דיכוי אלימים ודיקטטוריים יותר ויותר נגד מתנגדי ההתנתקות, המפעילים בעצמם אמצעים אלימים, דורסניים ודיקטטוריים משלהם, על מנת לנסות ולכפות את רצונם על הציבור ועל הממשלה. ברור שבפעם הבאה שתתרחש שביתה לוחמנית, יהיה לממשלת ההון קל מתמיד להפעיל נגדה צעדי דיכוי כבדים תוך שימוש בהתנתקות כתקדים.

בקיצור, הדג הקפיטליסטי מסריח מהראש, ולא רק שלקברניטי ממשלת הקיצוצים אין פתרון למצוקותיהם של המוני העובדים — אלא שהם וחבריהם המיליונרים גורמים רבות ממצוקות אלו ומחריפים רבות אחרות. רק הפלת שלטון ההון והחזרת השליטה על הכלכלה והחברה לנו העובדים, המהווים רוב מכריע מהאוכלוסייה, תאפשר את הקמתה של חברה דמוקרטית ושוויונית באמת שתוכל לטפל בבעיות העוני, הפשיעה, האלימות והשחיתות מהשורש במקום להפריח אמרות סרק ולהציע פיתרונות־בזק ריקים מתוכן. אף קוסם מסוגו של ג׳וליאני לא יציל אותנו מהמצב העגום שאנחנו תקועים בו — רק אנחנו, אם נתאגד ונתאחד נגד המדכאים והשודדים האמיתיים, נוכל להציל את עצמנו!