נתניהו וגנץ שוקלים הכרזת מלחמה — למען מי?
מאבק העובדות הסוציאליות מעלה הילוך
X
קדימה אל עבר משבר פוליטי נוסף
פרישת שרון מהליכוד היתה זעזוע נוסף במערכת פוליטית מתפוררת. מה עומד מאחוריה, ומה תפקידם של בעלי ההון בסיפור?

הדפסה

בעשר השנים האחרונות, המערכת הפוליטית בישראל סיפקה לנו אין ספור משברים קואליציוניים, פרישות וכניסות של מפלגות שונות לממשלה, ודילים בין פוליטיקאים הרוצים לשמור על הכיסא. אך יחד עם כל התכסיסים, אף אחת מחמש הממשלות האחרונות לא הצליחה לסיים קדנציה מלאה.

אולם נפילתה של ממשלת שרון הנוכחית גררה איתה את המערכת המפלגתית המסורתית — עדות לחוסר היציבות המתמשך במישור הפוליטי, כמו גם במישור הכלכלי והחברתי.

חוסר היציבות הפוליטי של השנים האחרונות אינו מקרי. הוא מתרחש לצד שינויים מרחיקי לכת בכלכלה הישראלית, ומושפע בעיקר מתהליכי ההפרטה והקיצוצים שהחלו עוד בשנות ה־80, הגיעו לשיא בסוף שנות ה־90 ודירדרו את החברה בישראל לאחד המשברים העמוקים בתולדותיה.

חוסר הביטחון התעסוקתי בקרב שכבות רחבות של צעירים והירידה הדרסטית ברמת החיים של העובדים בישראל אמנם הצמיחו כמה מיליונרים חדשים, אך גם המאיסו את המפלגות הגדולות על רוב הבוחרים. כיום קיימים סימני שאלה רבים בקרב העובדים והנוער לא רק לגבי נאמנותה של מפלגה זו או אחרת, אלא לגבי נאמנות המערכת כולה לאזרחים שאינם נמנים עם העשירון העליון.

לתומך נדיב דרוש פוליטיקאי צייתן

כדי לשלוט עלינו, בעלי ההון לא יכולים להסתפק בשליטתם על הכלכלה. הם חייבים גם שהמערכת הפוליטית תייצג את האינטרסים שלהם, ולשם כך הם זקוקים למפלגת שלטון עיקרית שתוביל את הקו הרצוי להם, תוך שמירה על היציבות.

גם סיפורה של הפוליטיקה בישראל הוא סיפורו של החיפוש אחר משטר יציב שיאפשר לעשירים להמשיך להתעשר. מאז נפילת מפא״י, שבנתה את הממסד שמשרת את ההון עד היום, המערכת מזגזגת ממהפך למהפך בין שתי המפלגות הגדולות שאינן מצליחות במשימה הבלתי אפשרית — לשלוט באופן יציב על המוני עובדים שסובלים ממתקפות כלכליות וממלחמה בלתי נגמרת.

משרתי ההון של ישראל

סיפורה של מפלגת העבודה והנפילה שספגה לפני בחירתו של פרץ לתפקיד היושב ראש מייצג את פשיטת הרגל של הממסד כולו. גם כשנקראה מפא״י שימשה העבודה בתפקיד המפלגה המסורתית של האליטה. ממשלות בראשות העבודה היו משרתות נאמנות הן של בעלי ההון המקומיים והן של המשקיעים מבחוץ, ובכל פעם שהיתה התנגשות בין האינטרסים של ההון לצרכים של העובדים בארץ היא לא היססה לתמוך בעמדת בעלי ההון.

תוך כדי גל ההפרטות וצמצום מדינת הרווחה, ציפו בעלי ההון מהעבודה לסיים את המלחמה שסיכנה את המשך היציבות של השלטון בשטחים הכבושים, ולכונן באזור "שלום", או בשמו הרשמי — אוסלו.

עלייתו ונפילתו של הליכוד

הנהנית העיקרית מנפילת ממשלת ברק היתה מפלגת ההון השנייה — הליכוד. עם הגעתם לשלטון של שרון וביבי, הפך הליכוד במהרה למשענת הבטוחה של משפחות ההון. אך הליכוד, שמתנחלי ארץ ישראל השלמה הם חלק חשוב מבסיס התמיכה שלו, לא היה מוכן לעמוד בציפיות של בעלי ההון כאן ובחו״ל לרגיעה ולייצוב הסכסוך.

ממשלתו האחרונה של שרון היתה צריכה להתמודד עם לחצים שונים מצד קבוצות אינטרסים לא רק באליטה הכלכלית, אלא גם בקרב הלובי של המתנחלים והימין האידיאולוגי. הלחצים המנוגדים האלה הגיעו לכדי שיא בזמן ההתנתקות, נוספו לבעיות הכלכליות וקרעו את המפלגה מבפנים. מתוך פיצול הליכוד הוביל שרון את הקבוצה שמוכנה ללכת "קדימה", לתפוס את מקום העבודה בתור המפלגה הבטוחה ביותר עבור ההון ולהשאיר את ארץ ישראל השלמה והמתנחלים מאחורה.

מפלגת האולסטארס של האליטות

מפלגתו החדשה של שרון הצליחה למשוך אליה לא רק אנשים ממפלגתו הקודמת, אלא גם חלק ניכר משותפיו לקיצוצים ולתקציבי העוני — מנהיגי מפלגת העבודה. המצטרפים החדשים — פרס, רמון, דליה איציק וחבריהם — כבר לא רואים במפלגת העבודה את ביתם הפוליטי, כי מניעיהם הקרייריסטים נחסמו על ידי עלייתו של פרץ. כמו כן, העבודה כבר אינה מכשיר בטוח עבור חלק מקבוצות ההון, שרואות בפרץ ובתסיסה החברתית שהוא מבטא איום על מדיניות ההפרטות והקיצוצים.

אך הרכבת המפלגה החדשה על ידי שרון כלל לא מעידה שלפנינו תקופה של יציבות פוליטית. "קדימה" אינה מסוגלת לפתור את הבעיות הבוערות של האזור ולספק להמונים משני צדי הקו הירוק רמת חיים נאותה.

המשבר החברתי שבו נתון רוב הציבור הישראלי ימשיך לייצר תהפוכות פוליטיות, עם עלייה ונפילה של מפלגות הון נוספות. כדי להשיג יציבות פוליטית יש צורך בסיום המשבר החברתי, מה שאף מפלגת הון אינה מסוגלת להציע. הפער בין המיליונרים אלינו לא ניתן לגישור, ואנחנו לא יכולים לסמוך על הפוליטיקאים הממוסדים שיפתרו עבורנו את הבעיות.

צמיחתה של מפלגת עובדים, שתייצג את הצרכים של כולנו ותספק אלטרנטיבה אמיתית לקפיטליזם היא לא רק בגדר תסריט הגיוני, אלא הופכת להכרח נוכח המשבר החריף שהממסד הפוליטי הרקוב אינו מסוגל לפתור.



₪21,320
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2020
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.

תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.