התשובה לניסיון החיסול של המחאה: רבבות ברחובות
הגבלת ההפגנות לא נועדה להיאבק במגיפה
X
תודה רבה!
אוקיי, ההודעה שלך נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
לא לקפל את מאבק הסטודנטים!
במפגן כוח מרשים נוסף, הצליחו ביום ד' (02.05) הסטודנטים להראות שוב את הפוטנציאל האדיר של מאבק לוחמני ובלתי מתפשר נגד העלאת שכר הלימוד והפרטת החינוך בישראל.

הדפסה

רק שבוע עבר מאז הציפו הסטודנטים את רחובות תל אביב, באחת מההפגנות היותר לוחמניות שנראו כאן בשנים האחרונות, והנה ביום ד' היה אפשר לרשום עוד צעד משמעותי להמשך המאבק. לקול קריאות כמו "חינוך חינם — לכולם!" ו"יבוטל שכר הלימוד!" — קשה היה להאמין שהקריאה המקורית, כשהחל המאבק לפני כשלושה שבועות, היתה רק נגד העלאת שכר הלימוד וכלל לא למען הורדתו. ככול שהשביתה התקדמה, הבינו אלפי סטודנטים, שצריך ואפשר לקחת את המאבק הזה רחוק יותר. לא רק שהוחרפו הקריאות לגבי שכר הלימוד, אלא שנשמעו גם סיסמאות רבות נגד הפרטת מערכת החינוך כולה ואפילו נגד הפרטות בכלל. בשתי ההפגנות האחרונות היתה אווירה לוחמנית. אפילו הנהגות אירגוני הסטודנטים, נדחפו לאמץ את הכותרת "המהפכה האדומה", וכך גם הסתכמה הכתבה הסוקרת במהדורת "מבט" של הערוץ הראשון: "הסטודנטים מבטיחים שזוהי רק תחילתה של המהפכה האדומה".

קשה היה לנתק את ההפגנה אתמול מתוך ההקשר של התקופה בה אנו נמצאים, במיוחד על רקע דו״ח וינוגרד והעיסוק הבלתי פוסק בו בתקשורת, כמו גם המיאוס שהולך וגובר בקרב קבוצות רבות בציבור ממכירת השירותים הציבוריים למשפחות ההון. אף על פי שהשירים המוקלטים של אגודות הסטודנטים מציגים את שרת החינוך, יולי תמיר, כאשמה העיקרית, הסטודנטים הפנו אתמול אצבע מאשימה כלפי כול חבורת המושחתים שיושבת בממשלה, ובמלוא גרונותיהם קראו לאולמרט ולחבריו להתפטר.

בתחילת ההפגנה, בכניסה לאוניברסיטת ת״א, היה נדמה כי בניגוד לשבוע שעבר, אולי הפעם לא תהיה התקלות אלימה עם כוחות המשטרה. אם הדבר היה תלוי בסטודנטים, ההפגנה באמת היתה נשארת בלתי אלימה. קריאות הסטודנטים לשוטרים היו: "שוטרים, שוטרים, על מי אתם שומרים? לכו תתפסו ת׳מושחתים!" ו"חינוך חינם — גם ליס״מ" (עד שהתברר שלשוטרי היס״מ כבר ניתנים לימודים בחינם).

הכוונה המקורית של צעדה לכיוון כיכר רבין, סוכלה על־ידי כוח מאסיבי של כמעט אלף שוטרים. האלטרנטיבה היתה לפנות לכיוון השני ולצעוד לעבר נתיבי איילון. כאשר חצו המפגינים דרך האוניברסיטה אל צידה השני במטרה לחסום את נתיבי איילון, נעצרו 32 סטודנטים, שהפכו בשלב זה למוקד הקריאות בהפגנה. האבסורד הגדול היה ברגע בו החלה המשטרה להתמקח על גורל העצורים, כאילו היו אלו בני־ערובה. חמור מכך היה שיתוף הפעולה של ראשי האגודות במו״מ המגוחך והמבזה הזה. יו״ר התאחדות הסטודנטים, איתי שונשיין, נראה בסיקור הטלוויזיוני מבטיח למפקדי המשטרה לקפל את הסטודנטים בתוך דקות ספורות. תרגיל ה"הפרד ומשול" של המשטרה הצליח. ויכוחים רבים התעוררו בין הסטודנטים שרצו להמשיך בהפגנה (אף על פי שבשלב זה כבר התרוצצו כ־5 שעות בשמש), לבין הנהגות אגודות הסטודנטים שקראו להתקפל. רק 20 דקות קודם לכן צעקו גם ראשי האגודות שנכחו במקום, יחד עם שאר המפגינים: "לא להתקפל".

זהו טריק ידוע של המשטרה לפירוק הפגנות. מה יקרה בפעם הבאה כשהמשטרה פשוט תעצור כמה עשרות סטודנטים בהקדם האפשרי? האם גם אז תקופל ההפגנה? לפני הכול, היתה אפשרות והיה צורך בקיום הצבעה דמוקרטית בקרב המפגינים על האפשרויות שעומדות על הפרק. זה נכון שאין טעם בהפגנה אינסופית וחסרת יעד, כי זאת תוביל רק להתשה של המפגינים. אבל, בשלב הזה, לאחר החסימה הסימלית משני צידי האוניברסיטה לסירוגין, היה צורך בהפעלת לחץ בשטח לשיחרור מיידי של העצורים, והודעה על הצעדים הבאים במאבק ועל הפגנת המשך ביום השביתה למחרת. אופן סיום ההפגנה חיזק חשש קיים בקרב סטודנטים רבים ממכירה של המאבק באמצעות פשרה שלא תביא כול הישג משמעותי. דבר כזה כמעט קרה ביום שלישי בטכניון בחיפה, כאשר כבר הוחלט באגודה לחזור ללימודים, אך התנגדות והתארגנות רצינית של הסטודנטים שם מנעה את המהלך הזה. מקרה זה מהווה רק דוגמא אחת להבדל בין מאבק הנשלט באופן דמוקרטי על־ידי הסטודנטים עצמם, לבין מאבק המוגבל על־ידי הקודקודים באגודות.

הצעות הפשרה של אולמרט ותמיר התקבלו כבר על־ידי חלק מהאגודות. קבלת אותן ההצעות היא לא רק מכת מוות למאבק הנוכחי, אלא גם למאבקים עתידיים מאחר והפשרות שהוצעו עד כה מכפיפות את הסטודנטים בטווח הארוך להחלטות של ועדת שוחט. יש פער עצום בין הרצון של אלפי סטודנטים להילחם על הזכות לחינוך איכותי לכולם, לבין הפשרנות והתבוסתנות של חלק מהאגודות. היוזמה וההנהגה צריכה לעבור לפעילים הנחושים שהובילו את ההפגנות האחרונות. צריך לחזק ולדחוף קדימה את האגודות שרוצות להילחם, או להחליף את האגודות שרוצות למכור את המאבק. כמו כן, המסר של התנגדות כללית למדיניות הקיצוצים וההפרטות של הממשלה, חייב להפוך לשיתוף פעולה בשטח. ראשית כול, עם המרצים, המורים והתלמידים, אך גם עם שאר קבוצות העובדים הנאבקות במדיניות זו.

אנחנו, הסטודנטים, צריכים לקחת את המאבק אלינו לידיים! לכול אותם פוליטיקאים שיושבים בממשלת ההון יש דברים אחרים על הראש כרגע, כמו משפטים, ועדות, שימועים ובתי־דין; אי אפשר לסמוך עליהם ולהשאיר להם את פיתרון בעיית שכר הלימוד ומערכת החינוך. רק מאבק מתמשך ובלתי מתפשר, המתנהל מלמטה ובצורה דמוקרטית ופונה לכלל הציבור, יכול להצליח. אסור להישבר ולהתקפל עכשיו, כבר הלכנו יותר מדי קדימה כדי לחזור בלי כלום ביד... מכאן אנחנו צריכים להמשיך עד להשגת ניצחון: לסיים את השביתה רק לאחר ביטול ועדת שוחט ויישום הישג השביתה של 1998, כפי שהבטיחה ועדת וינוגרד הראשונה — הורדת שכר־הלימוד ל־5200 שקל. משם יש להמשיך במאבק רחב למען חינוך חינם לכול אדם מהגן ועד לאוניברסיטה. רק המשך הרחבה של המאבק יוכל להבטיח את ניצחונו.




תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.