זמן קצר לאחר כתיבת מאמר זה, הכריז מובארכ על התפטרותו מתפקיד הנשיא. זהו הישג אדיר למאבק נגד הדיקטטורה, אך המאבק עוד לא נגמר. הכיוון שמתווה התאחדות העובדים העצמאית החדשה במצרים, אשר מוזכרת במאמר זה, חיוני להגשמת השאיפות של המוני העובדים והצעירים המצרים.

Maavak.org.il

"כמו במצרים ותוניסיה: ניאבק נגד עליות המחירים, העוני והשחיתות" — זה היה אחד המסרים המרכזיים במשמרות מחאה שארגנה תנועת מאבק סוציאליסטי בשבועות האחרונים נגד התייקרויות המחירים. לא במקרה המסר הזה מודגש בעמוד השער של הגיליון החדש של עיתון המאבק.

התפתחות המאבק ההמוני ההיסטורי במצרים מדגישה את הכוח האדיר של ההמונים באזור. כן, מדובר באותם צעירים שרבים נוהגים לכנות אותם "אדישים" ואותם עובדים ועניים שרבים נוהגים לטעון כי הם עסוקים מדי במאבק להישרדות מכדי להיאבק נגד משטר דכאני וברוטאלי. את המיתוסים האלה הצליחו ההמונים במצרים לנתץ במאבקם.

גם בישראל העובדים והצעירים עוד יוכיחו שבכוחם להוביל מאבקים ולזכות בהישגים שכיום נראים "בלתי אפשריים", ובכלל זה גם התגברות על הפילוג בין מגזרים שונים במעמד העובדים, כולל הפילוג על רקע לאומי.

שביתה כללית להפלת הרודן מובארכ

על רקע ההתקוממות במצרים החליטו מספר איגודי עובדים עצמאיים, שעל מאבקיהם כתבנו בשנים האחרונות, להתאחד ולהקים פדרציית איגודים חדשה ועצמאית, כאלטרנטיבה לפדרציית האיגודים של המדינה. הם קראו לשביתה כללית למען הפלת משטרו של מובארכ ולכינון דמוקרטיה אמיתית שתכלול זכויות לעובדים ואפשרות לפרנסה וקיום בכבוד.

זו התפתחות חיונית במאבק נגד הדיכוי והעוני במצרים ובאזור, מכיוון שמעמד העובדים, ככוח מאורגן, מסוגל לא רק להפיל רודנים, אלא להוביל שינוי עמוק כללי בחברה.

בשעת כתיבת שורות אלה מתפרסמת הידיעה על שביתה ללא הגבלת זמן של 6000 עובדי חברת תעלת סואץ מהערים עיסמאליה, פורט־סעיד וסואץ, המתבצרים במשרדי ההנהלה ומונעים מעבר סחורות במחאה על משכורות עלובות והחמרה בתנאי העבודה והבריאות במקום.

סולידריות בין עובדים ישראלים ומצרים

השבוע השתתפנו במספר משמרות סולידריות עם המאבק ההמוני במצרים: האחת בכיכר 'מגן דוד' ליד שוק הכרמל בת״א והשנייה מול שגרירות מצרים ביוזמת ארגון 'כוח לעובדים' ובהשתתפות ארגון מע״ן, אשר נענו לקריאת ה־ITUC (פדרציית האיגודים הבינלאומית) לקיים יום סולידריות בינלאומי ב־8 בפברואר לאות תמיכה במאבק לדמוקרטיה וזכויות עובדים במצרים.

במשמרות הסולידריות קראנו, בין השאר: "שלטון ההון — שלטון אלים שתומך ברודנים", "סולידריות בין עובדות ישראליות ומצריות", "שביתה כללית — זה הזמן — להפיל את הרודן" ו"יפורק שלטון ההון במזרח התיכון".

נחוצה סולידריות גם מצד ההסתדרות

הנהגת ההסתדרות לא טרחה לארגן כל פעילות באותו היום וזאת למרות שההסתדרות חברה ב־ITUC ועיני אף נבחר רק באחרונה לכהן כסגן היו״ר של מוסד זה. האמת היא שגם רוב מנהיגי האיגודים המשמשים כצירים ב- ITUC אינם ההנהגה שמעמד העובדים בעולם זקוק לה, ולכן לא מפתיע שעיני נבחר לסגן היו״ר: הוא יכול לספק להם שיעור או שניים במכירת מאבקים.

העובדה שההסתדרות לא אירגנה כל פעילות סולידריות צורמת במיוחד על רקע העובדה, שעובדי הנמל במצרים דווקא כן הפגינו סולידריות ונחלצו לעזרתם של עובדי הנמל בישראל, המאוגדים בהסתדרות, בעת השביתה נגד הפרטת הנמלים בשנת 2004 — עובדי הנמל במצרים מנעו אז את תוכניות התעשיינים והממשלה לשבור את השביתה באמצעות פריקת אוניות בנמלים המצריים ושינוע הסחורות על גבי משאיות לישראל.

לפרנסה בכבוד, דמוקרטיה וסוציאליזם

תנועת מאבק סוציאליסטי תמשיך להיאבק למען סולידריות בין עובדים בישראל, בשטחים הפלסטיניים, במזרח־התיכון ובשאר העולם, למען דמוקרטיה אמיתית, פרנסה בכבוד וסוציאליזם. כל זאת במיוחד על רקע עליות המחירים ושחיקת השכר, החקיקה הגזענית בכנסת, מדיניות ה"הפרד ומשול" של הממשלה והאליטה והתמיכה של שרי הממשלה והפוליטיקאים הישראלים (כולל ממפלגת 'העבודה' המנסה לעטות תדמית "סוציאל־דמוקרטית") בדיקטטורה של מובארכ ומשטרים רודניים אחרים באזור.

אנחנו מביאים כאן תרגום מאנגלית של הצהרת הייסוד של פדרציית האיגודים:

הצהרת היסוד של פדרציית האיגודים העצמאיים המצרית

הקמת מועצת החוקה של ההתאחדות

תרגום מאנגלית מתוך: http://www.unionbook.org/profiles/blogs/egypt-founding-declaration-of

על מצרים עוברים רגעים היסטוריים... אנשיה נאבקים באומץ לב כדי להגן על זכותם להצליח לחיות בכבוד... עבור הזכות לכבוד, חירות וצדק חברתי... עבור הזדמנויות הוגנות ושכר הוגן... למען חברה דמוקרטית לכולם. חברה שמציעה לכל אחד מאזרחיה חלק בעושר החברתי ובתל״ג... חברה אשר לא מאפשרת למעטים לרכוש מטוסים פרטיים בעוד ששאר האוכלוסייה לא יכולה להרשות לעצמה לנסוע בתחבורה ציבורית... חברה המסרבת לשלם לראש הפירמידה שכר הגבוה פי אלף משכר המינימום.

חברה שמאפשרת לאנשיה לנשום בחופשיות... לדבר, לתקשר ולהביע את עצמם באופן חופשי... חברה המאפשרת לאנשים מכל הקבוצות והמעמדות החברתיים להגן על האינטרסים שלהם ולנהל משא ומתן באופן חופשי... חברה שלא מדכאת את אנשיה, שלא חוסמת את השאיפות והנטיות הטבעיות לפתח את יכולות של עובדים ולשפר את תנאי חייהם.

עובדים ואנשים אחרים נאבקו במשך עשורים והשתתפו במיוחד במשך ארבע השנים האחרונות במספר חסר תקדים של הפגנות חוזרות ונשנות במטרה להגן על זכויותיהם החוקיות. הם הצליחו במאמצם למרות המחסור בארגון איגודי עובדים עצמאי, אשר נגנב מהם חלק אחר חלק במשך עשורים. הם הצליחו לרתום לצידם קבוצות חברתיות גדולות ולגייס תמיכה מצד החברה במצרים, עובדים ותנועות איגודים אחרות.

עובדים נאבקו על זכותם לעבוד מול אסון האבטלה שמכה בצעירים ובנוער ודרשו לקבוע שכר מינימום חדש והוגן שיבטיח קיום בכבוד לכל העובדים. הם נלחמו בעוז למען זכותם להקים איגודי עובדים עצמאיים.

מאבקי העובדים סללו את הדרך למהפכה העממית הנוכחית. זו הסיבה שבגללה עובדים ושכירים מצרים סירבו להיות מיוצגים ע״י פדרציית האיגודים "הממשלתית", אשר פעמים רבות התעלמה מזכויותיהם ודרישותיהם ואפילו פרסמה את ההצהרה המפורסמת ב־27 בינואר האחרון, המתנגדת לכל פעילות מחאה בתקופה הזו.

לכן האיגודים והוועדים העצמאיים [איגוד הפנסיונרים, RETA, איגוד עובדי הבריאות המקצועיים, איגוד המורים העצמאי] יחד עם קבוצות עובדי תעשייה עצמאיות* מכריזים על הקמת פדרציית איגודי העובדים המצרית ועל הקמת מועצת החוקה של הפדרציה ביום ראשון ה־30 בינואר 2011 ומדגישים את הנקודות הבאות:

1. לאזרחי מצרים הזכות לעבוד — והממשלה חייבת לספק דמי אבטלה.
2. קביעת שכר מינימום שלא יקטן מ־1200 לירות מצריות, עם העלאה שנתית ביחס לאינפלציה. הבטחת זכויות העובדים לבונוסים והטבות בהתאם לשווי העבודה ובדגש על תוספת סיכון. יותר מכך: קביעת שכר מקסימום שלא יעלה על פי 10 משכר המינימום.
3. לכל אזרחי מצרים הזכות לשירותי רווחה הוגנים כולל הזכות לטיפול רפואי, דיור, הזכות לפנסיות וקצבאות הוגנות לפנסיונרים וחינוך חינם עם תכני לימוד מעודכנים שיצליחו להתמודד עם ההתפתחות המדעית והטכנולוגית.
4. לכלל העובדים והשכירים הזכות להתאגד ולקבוע בעצמם את חוקי העזר בנושא זה; יש להסיר את כל האיסורים החוקיים וההגבלות על זכות זו.
5. שחרור כל העצורים שנכלאו לאחר ה־25 בינואר.

הגוף המחוקק של פדרציית האיגודים העצמאיים של מצרים, מזמין את כל העובדים במצרים להקים מועצות אזרחיות להגנה על מקומות העבודה שלהם, על עובדים ועל אזרחים בזמנים קריטיים אלה ולארגן הפגנות ושביתות במקומות עבודה, למעט שירותים חיוניים, כדי לממש את הדרישות של העם המצרי.

פדרציית האיגודים העצמאיים המצרית — מועצת החוקה, 30 בינואר 2011

* קבוצות עובדים אלו מגיעות מענפי תעשייה כמו הטקסטיל והביגוד, הכימיקלים, התרופות, המתכת והפלדה, הרכב ועוד ממספר אזורי תעשייה במצרים כמו חלוואן, מחאלה אל־כוברה, העיר סאדאת ועוד (הערת המתרגם)