תוכל לספר קצת על הרקע למאבק בענאתא?

ישנה חלקת אדמה ששייכת באופן רשמי ומוכר על־ידי השלטונות ליאסין א־ריפאעי. ההתנחלות ענתות לקחה את האדמות שלו וכעת החלקה שלו נמצאת בשטח ההתנחלות עצמה. המתנחלים מציקים לו; אם הוא נוטע עץ הם עוקרים, מפריעים לו לעבוד בחלקה, הרסו לו ציוד וכו'.

מה קרה בפעמים הראשונות שהגעת למקום?

הגעתי בשתי הזדמנויות לפני אירוע התקיפה בסוף ספטמבר. דיברתי עם אחד המתנחלים, יוסי אלמוג, שהבטיח כי עקירות העצים לא יחזרו אם יאסין "לא יגלה תוקפנות" לכאורה. כעבור יומיים נעקרו שוב עצים. התקשרתי לאלמוג לשאול מה קרה. הוא היתמם וטען שבני־נוער ראו סרטון ביוטיוב שבו יאסין מדבר בגנות המתנחלים. אלמוג טען שאם יורידו את הסרטון מהרשת ואם תבוטל תלונה שיאסין הגיש נגדו אז לא יציקו לו יותר. יאסין ואשתו הסבירו שמדובר בסחיטה, והם צודקים!

מה קרה ביום של התקיפה?

בפעם השלישית שהגעתי לענתות הגענו בנוכחות גדולה יותר, כ־15 פעילים ופעילות, מ"הערוץ האדום", סולידריות שייח' ג׳ראח ותעאיוש. חשוב להבין שהחלקה של יאסין מרוחקת מהיישוב ולא ניתן לראות אותה ממנו; גם לא את דגל פלסטין שהנפנו גם הפעם כמו בפעמים הקודמות. לא היה שום דבר שונה בביקור הפעם מלבד העובדה שהגענו בנוכחות מוגברת. אחרי שהגענו לחלקה ראינו מהכביש שמגיעות מכוניות של מג״ב. הקב״ט של ענתות התקשר ליאסין ואמר לו שאם האנשים שלידו לא יסתלקו והוא לא יוריד את הדגל, יגיעו מתנחלים שישברו להם את העצמות.

עשרות מתנחלים הגיעו והצטופפו ליד המכוניות של מג״ב, כ־200 מטר מאיתנו. שני מתנחלים ניגשו אלינו. הם דרשו שנסתלק מייד, אחרת הם ישברו לנו את העצמות. הם היו אנשי משטרה.

כלומר שוטרים איימו לשבור לכם את העצמות?

כן. הם היו בלבוש אזרחי ולא הציגו את עצמם ככאלה, אבל לאחר האירוע הגיע לידינו מידע אמין שהם היו שוטרים ממחוז ש״י והייתה פנייה בנושא ליועץ המשפטי לממשלה.

איך החלה התקיפה בשטח?

מיד לאחר שהם הלכו החלו עשרות מתנחלים לעלות על הגבעה, תוך שהם תופסים אבנים ומקלות. הם התנפלו עלינו בקללות, לפחות 60 ביריונים על קבוצה של 15 אנשים, ברובה נשים.

על יאסין הם התנפלו ראשון, נתנו לו מכה עם אבן בראש. הוא התמוטט והם המשיכו להכות בו כשהוא מעולף. שני מתנחלים התנפלו על אשתו אימאן, הפילו אותה והרביצו לה. אני רצתי לעזור לה. שני מתנחלים הפילו אותי ותפסו אותי. שניים אחרים זרקו לי סלע גדול על הרגל בזמן ששכבתי. פוניתי לבית־החולים עם רגל סדוקה. אגב, עקב זיהום שהתפתח בהמשך, הרופאים הביעו חשש בשלב מסוים כי יהיה צורך לכרות לי חלק מהרגל.

רוב החברות והחברים נפצעו, חמישה פונו לבית־החולים הדסה עין־כרם, כולל אותי. קראנו למשטרה להתערב והם לא התערבו עד לשלב מאוד מאוחר שבו הם ביקשו מהמתנחלים כמעט בנימוס לסיים את האירוע.

בערב, בזמן שהייתי בבית־החולים, התארגנו כ־30 מפגינים ומפגינות כדי למחות מחוץ לשערי ההתנחלות. התסריט כידוע חזר על עצמו וגם הפעם היו פציעות חמורות.

איך הרגשת בהפגנת התגובה מול ענתות ב־11 בנובמבר?

אני שמח שזה עבר בלי אלימות, אבל יש תחושה של השפלה. הגידור של ההפגנה על־ידי המשטרה לא נועד לאבטח את המפגינים אלא למסמס את המחאה ולהשפיל אותנו.

אתה חבר ועד עובדים. מה לדעתך התפקיד של ארגוני העובדים במאבק נגד הכיבוש ולמען שלום?

ההפרדה בין האנשים העובדים היהודים והפלסטינים היא מלאכותית. גם העובדים היהודים וגם הפלסטינים הם קורבנות של המשטר הקפיטליסטי שמפריד ביניהם. ארגוני העובדים בישראל צריכים לפעול כך שעובדים יהודים ופלסטינים יוכלו להיאבק כיד אחת. צריך להעלות את המודעות למצב ולאינטרסים המעמדיים המשותפים בין העובדים מהשורה משני צדי ההפרדה. ארגוני העובדים בישראל צריכים למלא תפקיד מרכזי במאבק לשלום ולהתנגד לכיבוש באופן רשמי.