הקיץ מתקרב ואיתו ההתחדשות האפשרית והנחוצה של המחאה החברתית. ממשלת ההון מצידה לא רוצה לראות שוב אוהלים והפגנות ברחובות "שלה", והפעם היא נערכת מראש.

בזמן שעדיין אין מאות אלפי אזרחים ברחובות, כשהתודעה הציבורית מוסטת לעבר הגרעין האיראני, אפשר בשקט, אך בנחישות, לטפל באלה שלא מחכים לקיץ. "טיפול" כזה חווה על בשרו בחודש שעבר עובדיה בן אברהם, פעיל ותיק במאבק הדיור הציבורי בירושלים.

שעה שהיה בדרכו לבקר חבר, הותקף בן אברהם באלימות על־ידי שני גברים, שלאחר מכן הזדהו כשוטרי בילוש. "באת לארגן הפגנה?", הם צעקו עליו, בזמן שהם מחפשים בחפציו חומרים שיפלילו אותו כפעיל חברתי. אף שכאלה לא נמצאו, בן אברהם נלקח לחקירה במשטרה. אחרי שעות שבמהלכן חטף צעקות, קללות ואיומים, החוקר הודה שאין להם הוכחות נגד עובדיה ולכן הוא ישוחרר. אך ההחלטה השתנתה כשעובדיה ביקש לקבל את השמות של השוטרים שהכו ולקחו אותו למעצר שווא. "אתה רוצה מלחמה? תקבל מלחמה", ענה לו החוקר והודיע שלמרות שלא נמצאו הוכחות לכך שעובדיה מארגן הפגנות, את הלילה הוא יעביר במעצר. גם הרופא המשטרתי, שביקש לשחרר אותו לבית החולים בגלל רמת סוכר מסוכנת, נענה בשלילה. למחרת שוחרר בן אברהם ללא כתב אישום, משפט או ערבות. עורכת דינו, מטעם תנועת "המעברה" בירושלים, הגיעה לתחנת המשטרה וחזרה על הבקשה לקבל את שמות השוטרים שהשתתפו במעצר הלא חוקי ובחקירה של בן אברהם, אך נאמר לה שהדבר בלתי אפשרי כי "התיק נסגר".

זו כמובן אינה הפעם הראשונה שהמשטרה מפעילה אלימות פיזית ועוצרת פעילים חברתיים שאינם מוכנים להשאיר את מחאתם בגבולות הצרים שמאפשרת ממשלת ההון. רבים חוו כבר את נחת זרועו של "שלטון החוק". כמה מהם, בליווי תומכים רבים הגיעו ב־9 באפריל להפגנת זעם ברחבת "מגרש הרוסים", שם שהה בן אברהם במעצר.

לצד בן אברהם עצמו נאמו גם: נאסר גאווי, ראש הוועדה העממית בשייח ג׳ראח, שנעצר עשרות פעמים בידי המשטרה עקב מעורבותו במאבק נגד נישול תושבים פלסטינים במזרח העיר על־ידי המדינה ומתנחלי הימין הקיצוני; ליטל בר, פעילה במאבק הדיור הציבורי וב"פורום גוש הפריפריות", שנעצרה והייתה עדה לאלימות משטרתית ולמעצרי שווא של פעילים; ופ׳אח׳רי אבו דיאב, פעיל מרכזי במאבק נגד האפליה והנישול של תושבי שכונת סילוואן, שגם כן נעצר מספר פעמים עקב פעילותו. כמו כן, השתתפו בהפגנה פעילים יוצאי אתיופיה ממאהל חב״ש (חברה שוויונית) למאבק בגזענות, שעומד כעת בפני סכנת פינוי.

ההפגנה של ה־9 באפריל הייתה משותפת לפלסטינים וליהודים אתיופים, מזרחים ואשכנזים. המשתתפים נתנו תשובה הולמת לניסיונות הממסד לבצע "הפרד ומשול" ולסכסך בין האנשים העובדים והעניים על רקע לאומי או עדתי. הם מצליחים להדגים את הכוח של סולידריות ואחדות במאבק.

המחאה בקיץ שעבר הסתיימה ללא הישגים מהותיים, אך אין להיכנע למגמת הייאוש שמעודדת הממשלה או להסתה הגזענית של נתניהו נגד חרדים וערבים. הממסד ובעלי ההון מאוחדים נגדנו, הגיע הזמן שגם אנחנו, ה־99%, נהיה מאוחדים נגדם. אסור לתת להם להפחיד אותנו באמצעות אלימות ומעצרים או למרוח אותנו עם ועדות מטעמם.