בשורה של מדינות באמריקה הלטינית מתפשטים בחודשים האחרונים מאבקים אדירים של מורים, תלמידים ושכבות רחבות בציבור. גל המאבקים הזה, השוטף עוד ועוד ערים גדולות בדרום אמריקה, יצאו נגד מדיניות ניאו־ליברלית של הפרטת החינוך, ייבוש תקציבי של החינוך הציבורי והתקפות מתמשכות על תנאי הלימוד של המורים והתלמידים.

הרקע למאבקים אלה הוא המשבר הכלכלי העמוק של השיטה הקפיטליסטית, המגיע בתקופה האחרונה גם לאמריקה הלטינית, יחד עם ההתקפות של ממשלות ההון על תנאי המחיה של ה־99% ועל מערכת החינוך הציבורית.

מאז אוגוסט האחרון, עשרות אלפי מורים הפגינו ברחבי מקסיקו, חסמו דרכים ראשיות במדינה והשתלטו על מבני ציבור, ואף על מעברי גבול במחאה על תוכנית ממשלתית לתגמל מורים על פי הישגי תלמידיהם בלימודים, מה שיפגע בבתי הספר באזורים הכפריים והעניים. בבירת ארגנטינה, בואנוס איירס, תלמידים השתלטו על עשרה בתי ספר, ולא אפשרו לקיים את הלימודים במחאה על ניסיון הממשלה לצמצם באופן דרמטי את מספר מקצועות הלימוד הניתנים לבחירה. בצ׳ילה, הסטודנטים ותלמידי התיכונים מנהלים מזה שלוש שנים מאבק עיקש נגד הפרטת החינוך וייבוש החינוך הציבורי.

שביתת המורים בברזיל

המאבקים למען הזכות לחינוך בדרום אמריקה הגיעו לשיאם בברזיל, עם שורה של הפגנות המוניות שהתקיימו במספר מדינות מחוז במקביל לשביתת מורים עוצמתית של 78 יום בריו דה־ז׳ניירו.

ביולי השנה הצליחו הפגנות הענק בברזיל להוריד את מחירי התחבורה הציבורית. בחודש אוקטובר, כהמשך ישיר למאבק של הקיץ הרחובות בברזיל התמלאו פעם נוספת במפגינים שדרשו חינוך איכותי לכולם, בהובלת המורות המורים השובתים. המורים, שהצליחו בסופה של השביתה לזכות בהעלאת שכר של 15%, הסבירו לכל אורכה שהם נאבקים גם נגד מגמת ההפרטה של מערכת החינוך הציבורי והייבוש התקציבי שלה, ולא רק למען תוספת שכר נקודתית שתשתיק אותם.

הממשלה של דילמה רוסוף בברזיל, נשלטת על ידי מפלגת ה־PT ("מפלגת העובדים"). ה־PT אמנם הוקמה במקור סביב דרישות שמאליות ואף סוציאליסטיות, אך בהמשך היא אימצה לחלוטין את ההיגיון הקפיטליסטי, ומאז שנבחרה לשלטון לפני עשור היא מקדמת מדיניות ניאו־ליברלית שבמסגרתה היא גם מפריטה את החינוך. תקציבי העתק שמושקעים בימים אלה בהכנות לקראת המונדיאל שיתארח בברזיל ב־2014 והאולימפיאדה שתתארח במדינה ב־2016 מגבירים גם הם את הזעם. כפי שאמרה באחת ההפגנות סימון מטיאס, מורה לאנגלית בבית ספר ציבורי בראיון לרשת טלוויזיה זרה: "למדינה יש את הכסף לממן את המונדיאל ואת האולימפיאדה. איפה הכסף לחינוך, לבריאות ולשאר הדברים?!".

הממשלה ניסתה לדכא את מאבק המורים באלימות משטרתית תוך כדי ניסיון לצייר את המפגינים התומכים במורים כפושעים, ולגרור אותם לבתי המשפט בגין עבירות פליליות של פגיעה ברכוש, ונדליזם ואף מעשי שוד. אך הניסיונות של הממשלה להשתיק את המפגינים ולהסית נגדם רק הגבירו את הזעם הציבורי נגדה — התמיכה הציבורית בשביתה הגיעה ל־86% לפי אחד מהסקרים.

הפעילים בתנועה האחות של מאבק סוציאליסטי בברזיל ה־LSR, היו מעורבים בהפגנות, בשביתות ובאסיפות המורים שהתקיימו בריו. מורות ומורים הפעילים בארגון יזמו את הקמתה של ה־Luta Educadora (מאבק המחנכים) — חזית עובדי החינוך בריו שהחלה לפעול באיגודי המורים, ושעזרה לשכנע את המורים באסיפות הסברה שהתקיימו לאורך המאבק להמשיך בשביתה ולא לסגת ללא הישגים.

המאבקים ההרואיים בברזיל ובדרום אמריקה מסמנים שלב חדש במאבק נגד שלטון ההון ביבשת, והם בהחלט יכולים להוות השראה ודוגמא גם למורים ותלמידים כאן בארץ במאבק נגד ההפרטה והייבוש התקציבי. שביתות שמלוות בהפגנות לוחמניות אסיפות הסברה המוניות תוך יצירת החיבור בין מורים ותלמידים למאבק הרחב נגד שלטון ההון ולשינוי החברה, יכולות להוביל להישגים משמעותיים, לעצירת ההתפוררות של מערכת החינוך הציבורית ולסלילת הדרך לחברה סוציאליסטית, שתספק חינוך שוויוני איכותי, ובחינם לכולם.