לפני כשנה הקימה ממשלת נתניהו את "הוועדה המייעצת לחיזוק הרפואה הציבורית", בראשות שרת הבריאות יעל גרמן ("יש עתיד"). לאחר עשורים של ייבוש תקציבי, הפרטה זוחלת וזינוק בהוצאות משקי הבית על בריאות, מתיימרת הוועדה לשנות כיוון ולהצביע על צעדים לחיזוק הרפואה הציבורית — ובעיקר בבתי החולים הציבוריים.

מאז תחילת עבודתה, ביוני 2013, דיוני הוועדה מתנהלים בדלתיים סגורות, הרחק מעיני הציבור, אך מהפרטים שדולפים לתקשורת עולה כי הוועדה דנה דווקא בצעדים לחיזוק הרפואה הפרטית בתוך בתי החולים הציבוריים ובהרחבת מודל השר״פ (שירותי רפואה פרטיים), הנהוג בכמה בתי חולים ובהם המרכז הרפואי הקורס הדסה.

השר״פ מאפשר לקבל תמורת תשלום גישה למנתחים בכירים ובדיקות יקרות וקדימות בתור לטיפול בבתי החולים הציבוריים. המימון מגיע ישירות מכיסם של המטופלים או דרך ביטוחי בריאות פרטיים בחברות ביטוח וביטוחי בריאות משלימים (שב״ן) בקופות החולים. המניע של בתי החולים הציבוריים לספק שירותים פרטיים הוא המחסור התמידי במשאבים, כתוצאה מתקציב ממשלתי מצטמק ביחס לגידול באוכלוסייה ולעלייה בתוחלת החיים.

הניסיון של העשור האחרון מראה כי כל הרחבה נוספת של שירותים פרטיים בתוך המערכת הציבורית רק תחליש את הרפואה הציבורית, ותמשיך את תהליך ההפרטה של הבריאות בישראל ואת הפיכתה למוצר הזמין רק לבעלי הממון.

ועדת גרמן היתה אמורה להגיש את מסקנותיה כבר לפני זמן רב, אך נראה כי קריסתם הכלכלית של בתי החולים של הדסה קילקלה לה את התוכניות. הוועדה כבר לא יכולה להמליץ על הרחבת השר״פ בצורתו הנוכחית מחשש למחאה ציבורית, וכעת היא מנסה לקדם מודל דומה בדרך מתוחכמת יותר ומרוככת כביכול.

על כך מעיד גם אלי דפס, מנכ״ל קופת חולים כללית, שסיפר בראיון ל"דה מרקר" איך גרמן הסבירה לו כי "היא מבינה ששר״פ במודל הדסה לא יעבור מבחינה ציבורית, אבל היא חושבת שצריך להחזיק את הרופאים בבית החולים אחר הצהריים באמצעות כסף שיגיע מהביטוחים המשלימים". או במילים אחרות, כסף שלא יגיע מהקופה הציבורית.

מסתמן כי הוועדה עתידה להמליץ על מודל שבו תשלום עבור טיפול רפואי באמצעות ביטוח משלים יאפשר למטופל לקבל קדימות בתור במערכת הציבורית לבדיקות וניתוחים על־ידי רופא בכיר. השוני היחידי בין מודל זה למודל השר״פ הנהוג כיום בהדסה הוא שהמטופל לא יוכל לבחור בעצמו את הרופא המנתח — אך במהות אין הבדל: כשמטופל מקבל קידום בתור תמורת תשלום בבית החולים הציבורי, הוא בעצם מקבל תור של מטופל אחר שאין באפשרותו לשלם על הניתוח באופן פרטי.

הרפורמה בביטוח הבריאות

מהפרסומים האחרונים על דיוני ועדת גרמן מסתמן גם שהוועדה תמליץ לחייב את חברות הביטוח הפרטיות ואת קופות החולים לשווק לציבור חבילת ביטוח פרטית בסיסית שתהיה זהה מבחינת השירות שהיא מספקת. לדעת חברי הוועדה, הדבר אמור ליצור תחרות וירידת מחירים בשוק הביטוחים הרפואיים, הפרטיים והמשלימים. אך השאלה שנשאלת היא, מדוע מלכתחילה נוצר השוק הזה? ואיך בדיוק תחזק התחרות בין החברות הפרטיות את הרפואה הציבורית?

ממחקר שנערך על ידי משרד הבריאות עולה כי כ־40% מהישראלים מחזיקים בביטוח בריאות פרטי, וכמעט 80% (!) מחזיקים בביטוח בריאות משלים של קופות החולים. הסיבה לכך היא שסל הבריאות שאותו מכסה ביטוח הבריאות הממלכתי מצטמצם והולך, ולכן מרגישים ישראלים רבים שהם אינם מקבלים מהמערכת הציבורית את הטיפול הרפואי הנחוץ.

נתון מדהים נוסף הוא שלמרות כל ביטוחי הבריאות הללו, 40% מהוצאות הבריאות בישראל ממומנות ישירות על־ידי המטופלים, בנוסף על הכסף שהם משלמים על ביטוחי הבריאות השונים. הוצאות ישירות אלו הן על השתתפות עצמית, תרופות שלא בסל הבריאות וכו׳.

גם אם המלצות הוועדה יצליחו להוריד במקצת את מחירי הביטוחים הפרטיים, שזינקו כמעט פי שישה בעשור האחרון, הם לא יפתרו אף אחת מהבעיות שעימן מתמודדת מערכת הרפואה הציבורית, ובראשן המחסור במשאבים.

לחיזוק הרפואה הציבורית דרושות תוספות תקציב, מיטות אשפוז ותקנים של רופאים ואחיות, לצד חיסול השר״פ, המאפשר שימוש בתשתית הציבורית לעשיית רווחים. מהלך מהסוג הזה צריך להיות חלק מהעברה לבעלות ציבורית של כלל בתי החולים וקופות החולים והכפפתם לניהול ופיקוח דמוקרטיים על־ידי נציגי הצוותים הרפואיים ונציגי הציבור.

זה הזמן להרחבת המאבק להצלת הרפואה הציבורית

בתקופה האחרונה התארגנו מספר כנסים והפגנות נגד המסקנות המסתמנות של ועדת גרמן, הרחבת השר״פ והרס הרפואה הציבורית.

בסוף אפריל הכריזה ההסתדרות הכללית על סכסוך עבודה בכל מערכת הבריאות, כצעד של סולידריות עם מאבק עובדי המרכז הרפואי הדסה נגד ניסיון המדינה וההנהלה לגלגל עליהם את מחיר המשבר במרכז הרפואי.

זו היתה יכולה להיות יריית הפתיחה במאבק רחב נגד הפרטת מערכת הבריאות. אלא שימים ספורים לאחר ההכרזה הגיעה באופן שערורייתי הנהגת ההסתדרות, בהובלת יו״ר האגף לאיגוד מקצועי אבי ניסנקורן, להסכמות עם הנהלת הדסה על פיטוריהם של 275 עובדים וקיצוצים בשכר העובדים הנותרים.

אין שום סיבה שעובדי מערכת הבריאות והמטופלים ימשיכו לשלם על הייבוש וההפרטה של המערכת הציבורית דרך שכר נמוך ומחסור כרוני בכוח אדם, ציוד ומיטות אשפוז.

יש לפעול להקמת ועד פעולה משותף של האחיות, הרופאים ועובדי המינהל והמשק בהדסה לצורך מאבק נגד כל ניסיון להנחית קיצוצים ופיטורים על עובדים ועובדות מהשורה ולמען העברת הדסה לבעלות ציבורית.

את הסולידריות הציבורית הרחבה עם עובדי הדסה יש לנצל להתארגנות של ועדי וארגוני הרופאים, האחיות, המינהל והמשק ושאר ארגוני העובדים למאבק משותף להצלת הרפואה הציבורית, תוך נקיטת צעדים ארגוניים מכריעים, עד כדי שביתת אזהרה כללית במשק במידת הצורך.

■ סוף לייבוש התקציבי ולהפרטת מערכת הבריאות! חיסול השר״פ. הבטחת תקצוב ציבורי מלא לבתי־החולים ככל הנדרש. החזרת מס הבריאות המקביל על המעבידים.

■ תוספת מיטות אשפוז ואנשי צוות ככל הנדרש, ושיפור בתנאי העבודה והשכר של העובדים והעובדות מהשורה במערכת הבריאות.

■ הכללת כל תרופה וטיפול נחוצים בסל הבריאות, תחת פיקוח ציבורי דמוקרטי, כך שיינתנו ללא תשלום וללא אפליה — סוף לביטוחים המשלימים בקופות־החולים.

■ להלאים את הדסה! העברת כלל בתי־החולים וקופות־החולים לבעלות ציבורית והכפפתם לניהול ופיקוח ציבוריים ודמוקרטיים ברמה הארצית והמקומית על־ידי נציגי עובדי מערכת הבריאות ונציגי ציבור.

■ הבטחת שירותי רפואה וסיעוד ציבוריים ברמה המתקדמת ביותר שיהיו זמינים לכל באופן שוויוני. קידום תוכנית סוציאליסטית למיגור העוני ואי־השוויון המהווים גורמי תחלואה מרכזיים.