התקשורת הממסדית, הפועלת בשירות הטייקונים, רגילה לעשות דה־לגיטימציה למאבקים חברתיים בארץ ובחו״ל. כפי שהסביר בזמנו מלקולם אקס: "אם לא תיזהר, העיתונים יגרמו לך לשנוא את מי שסובלים מדיכוי, ולאהוב את מי שמבצעים את הדיכוי".

כך קרה גם אתמול (20.7) בתוכנית הבוקר של אראל סג״ל בגל״צ, אותה הנחה יחד עם רווית הכט. אחד האייטמים בתוכנית סיקר את התנועה האמריקאית Black Lives Matter ("חיי שחורים נחשבים") או בקיצור BLM. מדובר בתנועה חברתית רחבה של שחורים ולבנים הקוראת לשים סוף לאלימות משטרתית, לגזענות ולעוני. יאשה מארמר, פעיל מאבק סוציאליסטי וכותב שורות אלה התראיין לתוכנית.

תנועה אלימה?!

האייטם הוצג בדף הפייסבוק של התוכנית באופן איסלמופובי וגזעני: "על המאבק האלים של השחורים מתנועת BLM בארה״ב והקשר שלהם למוסלמים". כלומר הכוונה של סג״ל הייתה מראש להכפיש את התנועה שמצליחה להתגבר על "הפרד ומשול" ולארגן יחד מוסלמים, נוצרים, יהודים, חילונים וכו'.

גם לאורך האייטם סג״ל התעקש להציג את BLM כתנועה הקוראת לפגוע בשוטרים ולקשור בינה לבין הרצח של השוטרים בדאלאס ובלואיזיאנה. למרות שלא ממש ניתנה לי הזדמנות להגיב לטענה הזאת בצורה מסודרת, כן הצלחתי להגיד את הברור מאליו: יש אלפי קולות של פעילים מרכזיים שיוצאים נגד הירי ונגד פעולות מהסוג הזה. זה כולל את המנהיגים המוכרים ביותר של התנועה, וכמובן גם את התנועה האחות שלנו בארה״ב. סג״ל היה יכול להגיע אל אותם קולות בחיפוש של 5 דקות באינטרנט (ראו כאן, כאן וכאן), אך הוא לא נותן לעובדות להפריע לו.

הצגה מניפולטיבית של נתונים

בתוכנית התראיין גם גלעד צוויק, מהאתר הניאו־ליבראלי "מידה". צוויק פרסם מאמר הסתה נגד תנועת ה־BLM בו קבע כי: "הבעיה של השחורים היא השחורים". זה מקרה קלאסי בו העניים מואשמים בעוני, השחורים מואשמים בגזענות כנגדם והמדוכאים מואשמים בתוצאות הדיכוי.

צוויק הציג בתוכנית את הנתון כי מתוך קרוב לאלף איש שנהרגו בשנה שעברה על ידי המשטרה 494 היו לבנים ואילו "רק" 258 שחורים. אני ציינתי בראיון את העובדה הידועה שצוויק "שכח" לציין: שיעור השחורים מקרב האזרחים שנהרגו (26%) גבוהה פי 2 מהשיעור שלהם מכלל האוכלוסייה העומד על 13%. כלומר ב־2015 על כל מליון תושבים באמריקה נהרגו 7 שחורים ו־3 לבנים על ידי המשטרה (לנתונים המלאים). מיותר לציין כי אלימות משטרתית באשר היא, כולל כלפי לבנים, היא תופעה חמורה שיש להיאבק בה בכל הכוח.

בשביל לגמד את התופעה של אלימות משטרתית כלפי שחורים השווה צוייק בין מספר האזרחים השחורים שנהרגים בידי המשטרה למספר האזרחים השחורים שנהרגים בתקריות אלימות בהם מעורבים שחורים אחרים. במאמר הוא טען כי יש "התעלמות מוחלטת" של פעילי BLM מ"תרבות הרצח בשכונות השחורים". בצדק רמזה רווית הכט, שהנחתה את התוכנית לצידו של סג״ל כי הטענה הזו נגועה בגזענות, וציינה ששיעור האלימות והפשע הגבוהים הם תוצאה של מציאות כלכלית־חברתית איומה.

הקשיבו לראיון:

למעשה פעילי BLM הקימו קבוצות לפתרון סכסוכים בדרכים לא אלימות בשכונות עניות, ואף ניסו לקדם הפסקת אש בין כנופיות רחוב, שכן מדובר במכשולים שמקשים לארגן מאבק רחב נגד הגזענות הממוסדת והמדיניות האנטי־שוויונית שדנה את השחורים לחיי עוני ומצוקה מלכתחילה.

שיעור העוני בקרב שחורים עומד על 27% לעומת 9.6% בקרב לבנים. פערי ההכנסה בארצות הברית הגיעו לשיא שלא נראה מאז 1928. פערי ההכנסה בין שחורים ללבנים גבוהים גם כן. כל העובדים והעניים בארה״ב מתמודדים עם נגישות מוגבלת למשרות טובות ולהשכלה גבוהה, ועם משבר דיור. בקרב האוכלוסייה השחורה הבעיות האלה חריפות עוד יותר.

במקום עובדות תיאוריות קונספירציה

צוויק ניסה מצד אחד להכחיש את עצם הקיום של הבעיה ומצד שני לטעון כי תנועת BLM, "היא לא באמת תנועה", אלא גוף המנסה לנצל את המצוקה של השחורים בשביל לעשות "מהפכה בארה״ב" וזאת בגלל שיש בה "יסודות מרקסיסטיים". סג״ל מצידו פשוט חזר על הטענה הזאת מספר פעמים מבלי לאפשר תגובה.

מעל לאלף הפגנות, כנסים ואירועים שונים ברחבי ארצות הברית שהתארגנו תחת הסיסמא העוצמתית "חיי שחורים נחשבים", מבהירים מעבר לכל ספק כי מדובר בתנועה חיה ובועטת.

הניסיון להציג קריאה למהפכה כאג׳נדה זרה לאינטרסים של השחורים בארה״ב היא לא פחות ממגוחכת. שחורים הם אחת הקבוצות שהכי סובלות מגזענות שנטועה עמוק בממסד האמריקאי וכן מהשיטה הקפיטליסטית שאינה חותרת ואינה מסוגלת לצמצם את אי־השוויון. לא מפתיע שמיליונים בארה״ב, שחורים ולבנים, תמכו בקמפיין של ברני סנדרס שהבטיח בתחילת מסע הבחירות שלו "מהפכה פוליטית נגד מעמד המיליארדים".

יחד עם זאת, ה־BLM היא לא תנועה סוציאליסטית עם "יסודות מרקסיסטיים". אפשר לקוות שהיא תתפתח בכיוון, ופעילים סוציאליסטים, כולל מהתנועה האחות שלנו בארה״ב "אלטרנטיבה סוציאליסטית", כמובן מעורבים בתנועה הזאת.

סוציאליסטים מנסים לשכנע את השותפים שלהם בתנועת ה־BLM, לחבר את המאבק נגד האלימות המשטרתית ונגד הגזענות למאבק למען העלאת שכר המינימום, למען השקעה ביצירת משרות, השקעה בבריאות ציבורית ובחינוך ציבורי, בפתרון משבר הדיור וכו׳. הקפיטליזם האמריקאי המשברי הוא בגדר מכשול בפני הדרישות האלה לכן "מהפכה בארה״ב" היא בהחלט צעד נחוץ שיאפשר לקדם פתרונות סוציאליסטיים למשבר החברתי החמור שפוקד את שכונות העוני בערים האמריקאיות.

לבסוף, סג״ל שאל "האם התנועה הזאת תומכת גם במאבק הפלסטיני?", אך שוב מבלי לאפשר תגובה. סביב תנועת ה־BLM יש הרבה אנשים בעלי דעות שונות. חלקם תומכים, בדרכים שונות, במאבק של ההמונים הפלסטינים נגד הדיכוי הלאומי, וזה מצוין! חלק תומכים גם במאבק של יוצאי אתיופיה בארץ וגם זה מצוין. התנועה האחות שלנו בארה״ב מקדמת סולידריות עם שני המאבקים האלה לצד תמיכה במאבק של עובדים וצעירים ישראלים ופלסטינים למען פרנסה, דיור, שלום וצדק חברתי. סולידריות היא כוח. לכן משרתי הטייקונים בתקשורת מפחדים ממנה ורואים בה דבר מגונה, כפי שהוכיח סג״ל לאורך הראיון.