שנה אחרי גל ההפגנות נגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, ושוב מאות מפגינים בלב תל־אביב נגד אלימות משטרתית. למרות שמההפגנות לפני שנה עלתה קריאה ברורה לשינוי, המדיניות של הממשלה והמשטרה לא השתנתה.

התשובה שלהם להפגנות היתה טיוח — הם סגרו את התיק נגד השוטרים שתקפו את יוסף סלמסה, למרות שהשוטרים שיקרו בדוחות המשטרה. בינתיים, הם המשיכו באלימות — כמו שראינו באחרונה בתקיפה של מייסם אבו־אלקיעאן ב"סופר יודה" בתל־אביב, ובשורה של תקיפות אלימות נוספות כלפי יוצאי אתיופיה.

על הרקע של האלימות הנמשכת, כתבת תחקיר נוספת של ערוץ 2 על מקרה תקיפתו ונסיבות מותו של יוסף סלמסה היתה טריגר להפגנת מאות שנערכה ביום ראשון (3.7) בתל־אביב.

התשובה של המשטרה למפגינים — עוד אלימות...

כ־500 מפגינות ומפגינים הגיעו להפגנה שהתארגנה בהתראה של 3 ימים, רובם בני נוער וצעירים. אחת המפגינות, עפרה אבבא, הסבירה כי "הלכתי כי הייתי חייבת. הייתי חייבת לצעוק יחד עם האחים שלי שלא נשתוק יותר על מצבנו. לא נשתוק כשמדכאים אותנו. לא נשתוק כשמרביצים לנו. לא נשתוק כשכולאים אותנו. לא נשתוק כשהורגים אותנו. לא נשתוק כשמשתיקים אותנו".

המפגינים, ביניהם פעילי תנועת מאבק סוציאליסטי, התאספו ליד קניון עזריאלי, והתחילו לצעוד לעבר כיכר הבימה, תוך קריאות כמו "לא שחור ולא לבן, גזענות היא השטן", "שוטר אלים חייב להיות בפנים", "כולנו יוסף סלמסה", ועוד.

בניגוד לטענות המשטרה לפיהן המפגינים נהגו באלימות, הייתה זו המשטרה שהתכוננה להפגנה כמו למבצע צבאי. לאחר שניתן למפגינים ללכת לאורך רוב המסלול בדרך לכיכר הבימה, כוח משטרתי גדול חסם את צומת הרחובות קפלן ואבן גבירול. כדי לא להיגרר לעימות אלים מול הפרובוקציה של המשטרה, המפגינים פנו אחורה לכיוון עזריאלי, שם המשטרה חסמה שוב את המפגינים, פיצלה את ההפגנה, עצרה באלימות 12 מפגינים ברחוב בגין ובאיילון, והפעילה אלימות כלפי מפגינים רבים נוספים.

אולי כדי להמחיש עד כמה האלימות שלה הופעלה בשרירותיות, במהלך ההפגנה המשטרה גם תקפה כתב של גלי־צה״ל וצלמת של אתר החדשות 'מגפון'.

באופן שערורייתי, כדי למנוע מחאה מחוץ לתחנת המשטרה, העצורים נלקחו לתחנת גלילות, שלא אמורה בדרך־כלל לטפל בעצורים מתל־אביב. אבל מספר מפגינים נחושים נסעו לתחנה המרוחקת ממרכז העיר כדי ללחוץ על המשטרה לשחרר את העצורים, ששוחררו בסוף רק ב־2:00 בלילה.

פעילי מאבק סוציאליסטי שהשתתפו בהפגנה קראו לבנייה של התארגנויות של פעילים בשכונות, שיוכלו לקדם בשטח התנגדות לאלימות המשטרתית, וגם לעזור לרתום תושבים נוספים להפגנות הבאות וככה להגדיל אותן. בהמשך, התארגנויות כאלו יוכלו להתאחד להתארגנות ארצית של מאבק בגזענות והאלימות המשטרתית.

לקראת ההפגנות שעוד יהיו בהמשך, גם ארגוני עובדים ואגודות סטודנטים צריכים להתגייס למאבק נגד אלימות משטרתית, כדי לחזק אותם ולתת להם עוד משקל.

תנועת מאבק סוציאליסטי דורשת:

• לא לטיוחים של מח״ש! להעמיד לדין שוטרים שהתעמרו באזרחים, שמילאו דוחות שקריים או שפעלו ממניעים גזעניים.
• להקים ועדת חקירה ציבורית עצמאית, בהובלת נציגי שכונות וארגוני עובדים, שתחקור מקרים של אפליה גזענית וברוטליות מצד המשטרה, ותבחן מחדש כתבי אישום ותיקים שנפתחו.
• להכפיף את כוחות השיטור לפיקוח דמוקרטי של הקהילות המקומיות באמצעות ועדות עירוניות נבחרות, בהשתתפות נציגי שכונות, ועדי עובדים, מועצות מקומיות וארגוני קהילה.
• הצמדת מצלמות גוף לשוטרים חמושים, שלא יהיו בשליטת השוטרים ושישדרו לגורמים המפקחים על המשטרה.
• סוף לגזענות ולברוטליות משטרתית באשר הן — כלפי יוצאי אתיופיה, הציבור הערבי־פלסטיני, מהגרים ובכלל.
• די לאפליה במערכת החינוך וסוף למדיניות הגזענית והקפיטליסטית שיצרה עוני ומצוקה בקרב יוצאי אתיופיה והביאה לכליאה מסיבית של בני נוער ממוצא אתיופי.
• להיאבק להשקעה מסיבית בדיור ציבורי, בשירותים החברתיים, בהכשרה מקצועית וביצירת מישרות, לחיסול ההעסקה הקבלנית ולהעלאות שכר. מימון בעזרת מיסוי מוגבר על התאגידים הגדולים.