הנהלת חיפה כימיקלים הודיעה על הקפאת תוכנית הפיטורים למשך 3 שבועות לפחות הן במפעל הצפוני והן במפעל הדרומי.

העובדים מקבלים רגיעה קצרה והודיעו על הפסקת ההתבצרות המרשימה שקיימו. אך לא מדובר באנחת רווחה, המפעל עדיין לא חוזר לשגרת ייצור והם יאלצו לשוב להסתפק רק במשכורות בסיס נמוכות, כפי שהיה בארבעת החודשים האחרונים. השבועות הקרובים צריכים לשמש אותם כדי להתכונן לסיבוב נוסף.

הנהלת חיפה כימיקלים רשמה למרבה הצער הישג בסיבוב הזה מול מאבק התושבים וארגוני הסביבה. נתניהו הורה לשרים לגבש חקיקה שתפקיע את הסמכות של עיריית חיפה בעניין רישוי עסקים של "מתקני תשתית לאומיים". אם החקיקה תעבור היא צפויה לאפשר לתאגיד לעקוף את העירייה בהקשר של רישוי העסקים ואולי גם להכשיר שימוש בחלופה המסוכנת שהעדיפה ההנהלה, לפיה אוניית האמוניה תעגון בנמל חיפה ותזרים אמוניה דרך צנרת ישירות למפעל בחיפה — מדובר למעשה ב"מיכל צף" שיעגון בנמל באופן קבוע.

יוזמת נתניהו לעקיפת העירייה מזיקה, לא משום שראש העיר יונה יהב נהפך פתאום לאביר איכות הסביבה — מה שרחוק מהאמת — אלא מכיוון שאחרי שנים של לחץ ממוקד בעקבות מאבקי תושבים, העירייה נדחפה להתעמת עם התאגיד. נתניהו מעוניין לפטור את התאגיד מכאב הראש של סנקציות שיכולה להפעיל העירייה כגון אי־חידוש או שלילת רישיון העסק. למעשה, זוהי הפעם השנייה שנתניהו התערב במשבר האמוניה לטובת התאגיד. ברקע קיימים גם החשדות שהעלה מבקר המדינה כי המשרד להגנת הסביבה ואף גורמים אחרים במנגנון המדינה פעלו לכאורה באופן מוטה לטובת חיפה כימיקלים. אבל שום דבר לא סגור, וכלל לא בטוח שנתניהו יצליח להעביר את החקיקה בכנסת. הדבר תלוי בעוצמת ההתנגדות הציבורית שתיבנה בשטח.

בימים האחרונים החלה להתגבש הסכמה הן של ועד העובדים הצפוני, הן של כמה ארגוני תושבים וסביבה והן של עיריית חיפה סביב שינוע האמוניה באמצעות איזוטנקים — כחלופת ביניים עד שמתקן הייצור בנגב יושלם — אותם תפרוק אונייה בנמל חיפה והם יועברו למפעל הצפוני באמצעות רכבת משא. נזכיר כי הפתרון להפעלת המפעל הדרומי דווקא כלל פריקת איזוטנקים בחיפה ושינועם עד המפעל בדימונה.

הצלחת הבעלים של חיפה כימיקלים, הטייקון ג׳ולס טראמפ, להפעיל שרים וח״כים מהקואליציה וגם מהאופוזיציה כדי לנווט את הדברים לטובת מירוץ הרווחים הציני שלו, תוך שימוש במכתבי הפיטורים לעובדים כקלפי מיקוח, ובעובדים כ"בני ערובה", היא דוגמה קלאסית לאופן בו פועל שלטון ההון.

רק מאבק מאוחד של העובדים בשילוב ידיים עם ארגוני התושבים והסביבה יוכל להכניע אותם. נציין כי בעוד שחברי ועדים ואיגודים המאוגדים בהסתדרות הביעו סולידריות גם עם עובדי המפעל הצפוני, המאוגדים בארגון כוח לעובדים, וקראו למאבק מאוחד, הנהגת ההסתדרות בראשות ניסנקורן פעלה באופן מדאיג ומסוכן לניהול מאבק נפרד ולהשגת הסדר נפרד במפעל הדרומי, ללא שיתוף פעולה עם עובדי המפעל הצפוני. בניגוד לגישה הכיתתית הזאת, שמקלה על ההנהלה לזרוע "הפרד ומשול" בין העובדים ולהחליש את מאבקם, הסולידריות של עובדים מהשטח נובעת מההבנה שמול הטייקון ועושי דבריו בממשלה יש צורך בחומה סולידרית בצורה. קידום שיתוף הפעולה בין שני ארגוני העובדים, כולל באמצעות יוזמות נוספות של חברי ועדים ואיגודים מהשטח, נחוץ גם כעת לקראת הסבב הבא של המאבק.

בצדק תקף יו״ר הוועד הצפוני, אלי אלבז, את נתניהו באירוע שערכו העובדים בשישי בערב (4.8) מחוץ למפעל. הוא סיפר כי "עד לפני כמה שנים, גם אני הייתי ביניהם (שאומרים) 'ביבי מלך ישראל, ביבי מלך ישראל'", אבל לדבריו עובדים שתומכים בנתניהו פועלים נגד עצמם כי הממשלה הזאת רומסת גם אותם. אלבז דרש את התערבות הממשלה כדי "להפעיל לחץ על ההנהלה להפעלתו והחזרתו של המפעל לעבודה סדירה". כאמור, נתניהו התערב, כצפוי, לטובת הטייקון טראמפ ולא לטובת העובדים והתושבים מן השורה.

פתרון שורשי לבעיה של עובדי חיפה כימיקלים משני המפעלים ולבעיה הסביבתית המסכנת את בריאות ובטיחות הציבור מחייב להלאים חזרה את חיפה כימיקלים, הפעם תחת ניהול ופיקוח דמוקרטי של נציגי עובדים ותושבים, תוך הבטחת שיפור תנאי העבודה ועמידה בסטנדרטים המחמירים ביותר מבחינת בטיחות וסביבה. חבר הנהגת כוח לעובדים עמי וטורי, אמר גם הוא בדבריו במהלך האירוע ביום שישי כי הפתרון המועדף לדעתו הוא הלאמת המפעל, אף שברור שמהלך כזה לא על סדר יומה של הממשלה הנוכחית.

עובדה זו מדגישה שפתרון ממשי וארוך טווח דורש מאבק מקיף הן נגד הבעלים של חיפה כימיקלים והן נגד ממשלת ההון המגבה אותו. היא גם מדגישה שלצד ההתארגנות למאבק בשטח — סביב שני המפעלים, במקומות עבודה נוספים וברחובות הערים — נדרשת בניית אלטרנטיבה פוליטית לממשלת ההון בדמות שמאל סוציאליסטי. כוח כזה יוכל לצמוח מתוך המאבקים הקיימים ואלו שעוד יפרצו.

מאבק סוציאליסטי עמדה לאורך חמשת הימים האחרונים לצד עובדי חיפה כימיקלים. הגענו למפעל. תמכנו במאבק ופרסמנו מסרי סולידריות. הפרסומים וגילויי הדעת שהפצנו זכו לאוזן קשבת ולאהדה בקרב רבים מהעובדים, כמו גם מלא מעט פעילי סביבה. בשבועות הקרובים אנו נמשיך לפעול על מנת להתנגד ליוזמת החקיקה של נתניהו ולקדם פיתרון שמעמיד בראש את ביטחון התושבים ופרנסת העובדים ולא את רווחי הטייקונים.