"זהו יום היסטורי", הכריז בסוף 2018 יו״ר ההסתדרות דאז, אבי ניסנקורן, לאחר שנחתם, על רקע איום בשביתה כללית, ההסכם להגברת הבטיחות בענף הבניין בין משרד האוצר, משרד העבודה והרווחה וההסתדרות.

אלא שמספר ההרוגים בתאונות עבודה בשנת 2019 היה הגבוה ביותר בעשור האחרון. על פי נתוני משרד העבודה והרווחה מדובר ב־84 עובדים שאיבדו את חייהם, 40 מהם בענף הבניין. לפי ארגונים חברתיים העוסקים בנושא, המספר מגיע ל־91 הרוגים.

בענף הבניין לבדו נרשם זינוק של 33% במספר ההרוגים מ־2017 עד 2019. ברקע, רק 5 מתוך 15 סעיפים של הסכם הבטיחות יושמו, כשהיתר יושמו רק חלקית או לא יושמו כלל. זו לא טעות — זה סדר עדיפויות מעוות שמקדש את האינטרסים של תאגידי הבנייה, כרישי הנדל״ן והקבלנים על חשבון חיי העובדים.

כך, לדוגמא, בפברואר הורה האוצר כי קבלנים, שהוצאו להם שני צווי סגירה עקב ליקויי בטיחות או תאונות קשות, לא יורשו להשתתף במכרזי בנייה ממשלתיים למשך שנה. אך כאשר מינהל הבטיחות העביר לאוצר מידע אודות 30 קבלנים שיש להשעותם, באוצר "התחרטו" והודיעו כי שוקלים לשנות את ההוראה. חיי אדם? עדיף לקבל מכרזים בזול.

הגיע הזמן שההסתדרות תפסיק לגרור רגליים, תכריז על סכסוך עבודה במשק ותכנס אספות עובדים במקומות העבודה כהכנה לצעדי מאבק נוספים. מדובר בחיי אדם.