מותם הטראגי של ארבעת העובדים כתוצאה מקריסת מנוף באתר הבנייה ביבנה אתמול, מעלה את מניין ההרוגים בענף הבניין מתחילת השנה ל־20! לפני כחודש, נהג משאית התחשמל למוות באותו האתר.
הקטל ההמוני בענף, שפוגע בעיקר בשכבות המדוכאות ביותר במעמד העובדים, נגרם כתוצאה מהניסיון של חברות הבנייה לחסוך בהוצאות על בטיחות, פיקוח והכשרה מקצועית בשביל למקסם רווחים, בהתאם להיגיון הקפיטליסטי. גם ממשלת ההון שותפה להיגיון הזה: באוצר מסרבים לכלול את הוצאות הבטיחות במכרזי בנייה ממשלתיים (ראו פרסום ב"הארץ")

התאונה אתמול התרחשה באתר בנייה ביבנה הירוקה — שכונה שנבנית במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן". התוכנית אמנם ממשלתית, אבל הבנייה הופקרה לידי קבלנים פרטיים וכך גם הבטיחות של העובדים. על אף הקטל המתמשך בענף, ממשלת ההון מעדיפה לעצום עין על המתרחש באתרי הבניה. רווחי כרישי הנדל״ן חשובים לה יותר מחיי העובדים.

גם הפיקוח על הפעלת המנופים בישראל נפל קורבן לאינטרסים צרים של רווח. יו״ר ועד המנופאים, דן ורשבסקי הסביר אתמול בראיון לתקשורת: "הקבלנים מזמינים חברת מנופים שתתקין את המנוף, ולאחר שהיא מתקינה אותו הם מזמינים בודק מוסמך לבדוק אותו ולוודא שלא יקרוס. מכיוון שהבודקים מועסקים כעצמאים על ידי מזמין העבודה באתר ומועסקים על ידיהם במספר אתרים, ברור שאם הם יפסלו מנוף יהיה להם קשה לקבל עבודה". כמו כן מסביר ורשבסקי כי "המנופאי הוא לב ליבו של האתר. אם מפעילים עליו לחץ, אפשר לקדם את הבנייה יותר מהר, וכשלמנופאי אין גב ומישהו ששומר עליו, הוא עלול להכנע ללחץ ולעתים לעבור על חוקי הבטיחות. אם הוא יסרב — יחליפו אותו".

רק בנובמבר האחרון, בעקבות איום בשביתה כללית, נחתם הסכם להגברת הבטיחות בענף הבניין בין ההסתדרות לממשלה. אך רבים מהסעיפיו כלל אינם מיושמים או נמצאים בשלבי חקיקה או הסדרה מול הרשויות — וזאת מתוך "התחשבות" בקבלנים, על חשבון חיי העובדים כמובן. כך למשל, הממשלה בחרה לדחות בחצי שנה את יישום החוק המסדיר את העסקת המנופאים שאושר ב־31 בדצמבר, וזאת כדי להקל על המעבידים.

הסירוב של הקבלנים ליישם בשטח את הצעדים שסוכמו בהסכם עם ההסתדרות, והסירוב של משרדי הממשלה לכפות זאת עליהם עולה בחיי אדם, לא פחות!

הנהגת ההסתדרות עשתה טעות חמורה בחודשים האחרונים, כשאפשרה לקבלני הבניין ולממשלה לצפצף על ההסכם, שמראש היה חלש מדי. עכשיו, היא צריכה לשנות כיוון — לא להסתפק בחתימת הסכמים הצהרתיים ובקמפיינים תקשורתיים אלא לפעול לארגון העובדים בענף — יהודים וערבים, ישראלים, פלסטינים, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט — בוועדי עובדים ואיגודים מקצועיים נבחרים, פעילים ואפקטיביים.
זאת הדרך היחדה להביא לאכיפה של הסכמי עבודה שיבטיחו תנאי בטיחות בסיסיים ולארגן מאבק רציני למען שיפור בתנאי העבודה הירודים, חיסול ההעסקה הקבלנית בענף והעלאה משמעותית של השכר הנמוך.