את כנס סוציאליזם אנו מארגנים כבר מעל לעשור, ובו מתארחות דוברות ודוברים ממאבקים שונים, פעילות ופעילים סוציאליסטים משני צידי הקו הירוק ומהעולם. השנה, הכנס התארגן על רקע המשבר הבריאותי, הכלכלי והחברתי חסר התקדים, הבחירות וחוסר היציבות הפוליטית בישראל. כל אלה הפכו את השאלות העולות בשנים האחרונות בכנס לדחופות מאי־פעם: הצורך באלטרנטיבה פוליטית סוציאליסטית, יצירת חיבורים ושיתופי פעולה בין מאבקים חברתיים על בסיס מעמדי. במהלך הפאנלים והדיונים השונים, שנפרשו על פני שבוע, התפתחו שורה ארוכה של דיונים ערים ודיבייטים סביב האתגרים במאבקים החברתיים של עובדות ועובדים, צעירות וצעירים — בהם לקחו חלק מעל 160 משתתפות ומשתתפים, יהודים וערבים, ישראליות, פלסטיניות ואורחים ואורחות מרחבי העולם.

התכנסנו וירטואלית לדון על האתגרים, המשימות והלקחים מהמשבר המערכתי ומהמאבקים של השנה האחרונה. מאבקים ושביתות של עובדות ועובדים, ובהם שביתות העובדות הסוציאליות, האחיות ומתמחות הרפואה, קיבלו מקום מרכזי בסדר היום של הכנס, והתקיימו דיונים מנקודת מבט מעמדית על מאבק האקלים, המאבק הפמיניסטי ונגד רצח נשים בפרט, מאבקים סטודנטיאליים ומחאת בלפור. דיון מרכזי בכנס עסק בהסכמי הנורמליזציה, ובמאבק לשלום ולסיום הכיבוש, על רקע עידן של משבר עמוק ותהליכי מהפכה ומהפכת־נגד במזרח התיכון, עשור אחרי "האביב הערבי". דנו גם במשבר הדיור, בלקחים ממחאת 2011 בישראל, במערכת הבחירות והמאבק לבניית אלטרנטיבה פוליטית של אנשים עובדים, וגם בשאלות כמו מהי מהפכה ומהי דמוקרטיה סוציאליסטית.

דיונים על יוזמות ואסטרטגיה

לא פחות חשוב מהמאבקים והמחאות שנסקרו בכנס, הדיונים בו עסקו גם בצורך להתארגנות ובשינוי סוציאליסטי למול הכישלונות של המערכת הקפיטליסטית, ובאסטרטגיות שיכולות לחזק את המאבקים השונים ולהביא לניצחונות והישגים.

בפאנלים שונים, בפרט הפאנלים בנושא מאבק האקלים והשביתות הפמיניסטיות, השאלה של אסטרטגיה עלתה בהקשר של הניסיון מתנועות מחאה המוניות שהתפתחו בשנים האחרונות ברמה הבינלאומית, וגם של מחאות בצל משבר הקורונה. בכלל זה, גל הפגנות נגד אלימות כלפי נשים ושביתת המחאה הפמיניסטית שהתארגנה באוגוסט בתגובה לפרשת האונס באילת ולמקרה רצח שאירע בסמיכות — שביתת המחאה הפמיניסטית השנייה בתוך פחות משנתיים, אך גם בכך לא היה די כדי לאלץ את ממשלת המשבר להעביר את התקציבים הדרושים לתוכנית המינימלית למאבק באלימות במשפחה, מה שמחדד את נחיצות הדיון על אסטרטגיה למאבק.

בפאנלים על המאבק הסביבתי והמאבק הפמיניסטי בלטו ההבדלים שבין גישה ליברלית וגישה סוציאליסטית ומעמדית: למול ייאוש וגישות חוצות־מעמדות הכוללות ניסיון לגייס גם גורמים במעמד השליט ל"מאבק משותף" למען שינוי, הדגשנו את הצורך בגישה מעמדית עצמאית וסוציאליסטית, לרבות המשך התארגנות על בסיס חזק יותר, תוך רתימת ארגוני עובדים ועובדות, כמו גם אגודות סטודנטים וסטודנטיות למאבק. דבריה של טיפיין סויז, חברה בתנועה האחות של מאבק סוציאליסטי בפולין, הדגישו זאת במיוחד סביב הדוגמה של השביתה הפמיניסטית שהתארגנה בפולין נגד ההתקפה על זכות ההפלה.

לך, אתה וכל שלטון ההון!

הבחירות והקריסה של מפלגות הממסד שנחשבו ל"שמאל" או "מרכז־שמאל" עמדו גם הן ברקע של הדיונים השונים, ובפרט בפאנל שעסק בבחירות הרביעיות תחת תת־הכותרת "זה לא רק ביבי, זאת השיטה". בפאנל עלתה השאלה של בניית אלטרנטיבה פוליטית וההיתכנות שלה, וגם הייאוש הרווח ממפלגות הממסד ומהזירה הפרלמנטרית, לצד הבעייתיות של פוליטיקת "הרע במיעוטו", וגם בחינה של המסגרת החדשה של 'הרשימה הדמוקרטית'. למרות הבדלי גישות ודגשים, הייתה הסכמה בין כלל דוברות ודוברי הפאנל — עמי וטורי מהנהגת כוח לעובדים, ראאד אבו־אלקיעאן מהנהגת עומדים ביחד, סמאח סלאימה משיחה מקומית, אבי ילאו מ'הדמוקרטית' ושחר בן־חורין ממאבק סוציאליסטי — כי קיים ואקום פוליטי בכל הנוגע לייצוג עצמאי של עובדים ועובדות, יהודים וערבים, ושל המאבקים החברתיים.

בדיון עלתה מצד דוברים ממאבק סוציאליסטי ומצד וטורי התייחסות גם ליוזמה ראשונית לקידום מפלגת מאבק עצמאית חדשה לאחר הבחירות. דוברים ממאבק סוציאליסטי טענו בדיון כי מדובר באתגר מורכב, אך כי יש צורך בנקיטת צעדים מעשיים בתקופה הקרובה במטרה לקדם את המשימה של הקמת מפלגה רחבה של עובדים ועובדות ושל צעירות וצעירים, על בסיס מעמדי, שתוכל לשמש זרוע פוליטית של המאבקים השונים ולייצג את האינטרסים של רובו המוחלט של הציבור סביב סדר יום של שינוי סוציאליסטי.

הייאוש הפוליטי על רקע המשבר קיבל קונטרה בפאנל "לך! אתה וכל שלטון ההון", בו השתתפו גם דוברות מכמה מהתארגנויות שהוקמו במהלך מחאת בלפור — סיגל קוק־אביבי מ'הדמוקרטית', יניב סגל מ'הבנדנות הוורודות', קוסטה בלאק מ'קומי ישראל', בשיר כרכבי מעומדים ביחד ויאשה מארמר ממאבק סוציאליסטי, וגם לדיון הזה תרמו התייחסויות ושאלות פרטניות מהקהל. הדיון נתן ביטוי לנחישות של השכבות הצעירות שהתארגנו לראשונה במסגרת המחאה, והנכונות להמשיך ולהילחם, וגם סימן את תהליך הלמידה הפוליטי שהמחאה יצרה אצל שכבות חדשות שיצאו למאבק. השורה התחתונה שיצאה מהפאנל לגבי הנחיצות שבחיבור בין מאבקים, ולגבי תהליך הדיון והוויכוח המתפתח סביב הפקת לקחים והסקת מסקנות כעת, בשלב שבו מחאת בלפור נמצאת בדעיכה יחסית, נתנה פרספקטיבה להמשך המאבק ולצורך למצוא דרכים למנף אותו קדימה.

העבודה המאורגנת

שאלת שיתוף הפעולה ואף הפוטנציאל לחיבור אסטרטגי בין מאבקים ומחאות של קבוצות שונות של עובדות וצעירות הייתה אחת מהשאלות שאותן הצגנו גם בפאנל העבודה המאורגנת, שבדומה לשנים קודמות, איפשר במה חוצת איגודים של דיון על הישגים, מאבקים ואתגרים. בפאנל השתתפו יו״ר האופוזיציה בהסתדרות חנוך ליבנה מסיעת 'צדק חברתי'; הדס צוקרט מאיגוד העובדות הסוציאליות ותנועת 'עתידנו'; זליח׳ה ח׳לאילה, מאיגוד מטפלות המשפחתונים; ערן דותן, חבר הנהגת הסטודנטים בארגון מתמחי הרפואה מרש״ם; רועי צורף, יו״ר ועד המורים מן החוץ במכון הטכנולוגי חולון; קרני גיגי, נציגת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית; ואייל עצי־פרי חבר הנהגת מאבק סוציאליסטי, עובד בתחום הובלת פסולת רעילה. התפתח דיון מעניין שכלל גם הסכמות. כולל, נקודה מעניינת שעלתה מקרב רבות מהדוברות בפאנל — אלו הבחינו כי דווקא בגלל המשבר החברתי והבריאותי, קבוצות עובדים ועובדות "חיוניים" במערכות הציבוריות זכו לתמיכה רחבה, מתוך הבנה שהם עומדים בחזית המאבק במגפה. על הרקע הזה, ברור כי היה, ועדיין יש, פוטנציאל לשיתופי פעולה מכפילי־כוח בין עובדים ועובדות, והציבור הרחב, במאבקים על תנאי עבודה ומחיה ולהצלת שירותי החינוך, הבריאות והרווחה.

נקודה זו בולטת בפרט משום שלמרות משבר הקורונה והמשבר הכלכלי, והתפקיד המשת״פי ששיחקה הנהגת ההסתדרות בראשות ארנון בר־דוד, חברי וחברות הוועדים שהשתתפו בפאנל הציגו דווקא הישגים שהתאפשרו בזכות צעדים ארגוניים. כך הומחש בפאנל גודל הסתירה שבין היכולת של ארגוני עובדים ועובדות שיצאו למאבק דווקא בתקופה הזאת לנצח, לעומת השתיקה של הנהגת ההסתדרות למול הוצאה המונית לחל״ת ואבטלה, הרמה הנמוכה של הפיצויים, ושלל המחדלים שהגבירו סיכון בריאותי ופגיעה כלכלית וחברתית בעובדות ועובדים.

בעיית ההתנערות מאחריות ואף המשת״פיות מצד הנהגות האמורות לייצג אותנו נחשפה גם בפאנל שעסק במאבקים סטודנטיאליים, ובהיעדר התגייסות מצד ראשי ההתאחדות הארצית והאגודות במוסדות האקדמיים לטובת הציבור הסטודנטיאלי שנפגע קשות מהמשבר.

מאבק בינלאומי

הבעיות של ביורוקרטיה מסואבת בעבודה המאורגנת ובהתארגנויות סטודנטיאליות, היעדר אלטרנטיבה פוליטית וואקום משמאל, לא מאפיינות רק את האזור שלנו. במאבק סוציאליסטי, כחלק מתנועת ISA ('אלטרנטיבה סוציאליסטית בינלאומית'), הבאנו לכנס פרספקטיבה בינלאומית — כאשר ברבים מהדיונים והפאנלים השתתפו דוברים ודוברות, פעילים ומובילי מאבקים ממדינות שונות בעולם.

דוברים בינלאומיים הובילו 2 דיונים בכנס: אריק בייל, מהמזכירות הבינלאומית של תנועת ה־ISA, העביר הרצאה ושיחה על התפתחות התארגנויות פוליטיות חדשות בשמאל בעשור האחרון. אלג׳יר הוקינס מתנועת אלטרנטיבה סוציאליסטית בארה״ב סקר את תנועת BLM ("חיי שחורים חשובים") והסביר מדוע הטראמפיזם כזרם בחברה האמריקאית לא הולך לשום מקום כרגע ומה סוציאליסטים בארה״ב עושים כדי להתארגן יחד עם ארגוני עובדות ועובדים, גופים קהילתיים, ותוך שיתופי פעולה עקרוניים בשמאל, נגד הימין הקיצוני והגזענות שהמערכת הקפיטליסטית מלבה ומנציחה.

סכנות הטראמפיזם עלו גם בהקשר בינלאומי, במהלך הדיון על המאבק בכיבוש ובהסכמי הנורמליזציה: ההסלמה הפוטנציאלית שההסכמים סימנו במרוץ החימוש האזורי והלגיטימציה שהם נותנים למשטר הישראלי להמשיך להעמיק את הדיכוי של העם הפלסטיני, כולל המצור, הרחבת ההתנחלויות והכיבוש. דובר פלסטיני ממאבק התושבים בדרום הר חברון על חיים בכבוד וברווחה ונגד התקפות המתנחלים והכיבוש, השתתף בדיון ודיווח על התפתחויות במאבק. התפקיד של טראמפ ושל הסכמי הנורמליזציה עלה גם בהקשר של הפאנל סביב משבר האקלים, במהלכו נגענו בעסקאות הדלקים הפוסיליים שנרקמו עם המשטר הדיקטטורי של האמירויות ובהשלכותיהן על הסביבה והאקלים.

הפרספקטיבות הבינלאומיות למחאה נגד הסדר הקפיטליסטי הקיים ולמען פתרונות סוציאליסטיים, עלו שוב גם בשידור מקוון שחתם את הכנס, ונערך בהשתתפות סוציאליסטים מארה״ב, ניגריה ושבדיה, ובהם חברת מועצת סיאטל קשאמה סוואנט.

חבירה למאבק סוציאליסטי

סביב הכנס קיבלנו מספר בקשות להצטרפות לתנועת מאבק סוציאליסטי, ואנחנו קוראות לכל מי שמזדהים עם הנחיצות במאבק בינלאומי לשינוי סוציאליסטי ליצור קשר, לשלב כוחות ולהצטרף לתנועה.

באופן עקרוני, בדומה לכל הפעילויות שלנו, כנס סוציאליזם התארגן כולו ללא מימון, מאף בעל הון או קרן. כך אנו מבטיחות את היכולת שלנו לפעול באופן עצמאי, בלי תלות באף גורם בעל אינטרס. כדי לממן את ההוצאות של הכנס ולגייס משאבים להמשך הפעילות של הארגון גם אחריו, הצבנו לעצמנו יעד של גיוס 1,800 ש״ח ממכירת כרטיסים לכנס, חולצות ועיתונים. גייסנו מעל 2,400 ש״ח. 5 הצטרפו למעגל התורמות והתורמים הקבועים של התנועה מייד לאחר הכנס, ואנחנו במאמץ להגיע ל־50 תורמים ותורמות קבועים חדשים בזמן הקרוב.

משבר מערכתי היסטורי

בכנס סוציאליזם סיכמנו את 2020: שנת משבר, מאבק ומחאה, בה השתתפנו בהפגנות ובשביתות, עזרנו להתארגן מול ממשלת ההון המנותקת, הנהלות כוחניות ומשטרה אלימה, ובשטחים גם נגד דיכוי צבאי, עוני וכיבוש. הכנס היווה גם יריית פתיחה ל־2021, שנה שנפתחה בעיצומה של המגפה ותתאפיין במשברים כלכליים וחברתיים מעמיקים, שינויי אקלים ואסונות סביבתיים, אבל גם בשלבים חדשים של מאבקים ותנועות מחאה המוניות. ללא ספק, בתנועות המחאה האלו, המסקנות הקשורות לצורך להתארגן ולהציב אלטרנטיבה לשיטה הקפיטליסטית הכושלת ימשיכו להתפתח ולהדהד. אנו נמשיך לקדם את המסקנות האלו ואת הפתרונות הסוציאליסטיים למשבר, מתוך הבנה שהעשור הקרוב הולך להביא את ההמונים לקדמת במת ההיסטוריה למאבקים שעשויים להכריע את העתיד שלנו — עובדים ועובדות, סטודנטים וסטודנטיות, נוער — ושל כדור הארץ.