לפי הערכות של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), משבר הקורונה עלה לעובדות ולעובדים באובדן שעות עבודה בשווי 3.7 טריליון דולר. מהצד השני, לפי הערכות של המכון ללימודי מדיניות בארה״ב על בסיס נתונים מפורבס, כאלפיים מיליארדרים הגדילו את הונם ב־4 טריליון דולר מאז תחילת המשבר. אנחנו הפסדנו והם הרוויחו.

על הרקע הזה, אפילו קרן המטבע הבינ״ל, בעלת המדיניות הניאו־ליברלית המובהקת, הסכימה שיש להטיל מס על ההון. אך הקריאה לעשות זאת נעשתה בעיקר על מנת להרגיע זעם חברתי ולנסות לייצב את המערכת הקפיטליסטית, המושתתת על אי־שוויון. מס ההון הזמני שקרן המטבע מציעה לא יפתור בעיות מהותיות עבור העובדות והעובדים.

במקום לסייע לתאגידים ולמיליארדרים, יש להטיל מס חירום על ההון כדי לממן את הוצאות המשבר. יש להעלות את מס החברות ולבטל הטבות מסים נוספות לתאגידים על מנת לממן השקעה נרחבת ברווחה וביצירת משרות.

אבל כדי שסדר היום הכלכלי, יקבע בהתאם לצרכים שלנו — עובדות/ים, צעירות/ים, פנסיונריות/ים — ולא של מיליארדרים מנותקים, צריך להלאים את הבנקים, משאבי הטבע, התשתיות והתאגידים הגדולים, ולנהל אותם תחת פיקוח דמוקרטי של הציבור. צריך להיאבק למען חברה סוציאליסטית בה הכלכלה כולה מנוהלת לא על פי גחמתם של מיליארדרים, אלא בצורה דמוקרטית על ידי העובדות והעובדים ולמענם.