על פי מגזין פורבס, מאז פרוץ משבר הקורונה במרץ, המיליארדרים בארה״ב הגדילו את הונם ב־637 מיליארד דולר. גם ההון בישראל חזר לרשום רווחים נאים. לדוגמא, חברת הביטוח "מגדל" הרוויחה 503 מיליון שקל ברבעון השני, כמעט פי 5 מהתקופה המקבילה ב־2019, וכך כמעט ומחקה את כל ההפסדים מהרבעון הראשון. באותה תקופה, קבוצת "פוקס" רשמה רווח נקי של יותר מ־90 מיליון ש״ח, עלייה של 55% ביחס לשנה שעברה. כזכור בחודש מאי, בעלי התאגיד, הראל ויזל, יחד עם תאגידים נוספים, איימו בהשבתת הפעילות הכלכלית שלהם וקיבלו מהממשלה מיליארדי שקלים. הבנקים מצידם דיווחו על ירידה של 62% ברווח המצרפי במחצית הראשונה של השנה, וכבר מאיימים לפטר עובדים. אך עדיין מדובר על רווח נקי של 2.33 מיליארד ש״ח. אותם בנקים מסרבים לספק הלוואות לעסקים בסיכון עקב משבר הקורונה — וזאת למרות ערבונות בסך 28 מיליארד ש״ח שהמדינה העמידה לרשותם.

הרווחים בזמן משבר וירידה בצריכה התאפשרו בשל מדיניות ממשלתית שהעבירה מיליארדים מכיסי הציבור לכיסי קומץ מעבידים גדולים. הממשלה התנדבה לשלם מכספי הביטוח הלאומי משכורות (מופחתות) עבור מאות אלפי עובדים שהוצאו לחל״ת, ואז החליטה להוסיף מתנה נוספת למעבידים בדמות מענק החזרה לעבודה. העובדים שספגו פגיעה קשה בהכנסה לא זכו לפיצוי כמעט בכלל. בנוסף להקטנת הוצאות השכר, נוסף צמצום משמעותי בהוצאות התפעול והפרסום. ככלל, בעלי ההון נמנעו מהשקעת הרווחים חזרה בפיתוח הכלכלה והעדיפו להעביר את סכומי העתק להשקעות פיננסיות בבורסה. התוצאה הייתה גאות בשוקי ההון שהגדילה את רווחי הטייקונים עוד יותר אך כלל אינה מאותתת על התאוששות כלכלית ממשית.

בזמן שטייקונים קיבלו צ׳ק פתוח לצרכיהם, כל שקל שהועבר לשירותים החברתיים דרש מאבק, הפגנות ואף שביתות — וגם מה שלבסוף הועבר הוא רחוק מלענות לצרכים בשטח.

את המיליארדים שהועברו לבעלי ההון היה צריך מראש להפנות להתמודדות עם התפרצות הקורונה ולמערכות הרווחה המורעבות. על הרווחים שתאגידים עושים בעת משבר יש להטיל מס חירום. זה גם הזמן לבטל את כל הטבות המס שניתנו לאותם תאגידים לאורך השנים. במקביל יש לאלץ את המעבידים הגדולים לשלם שכר מלא, כולל על חשבון הרווחים של השנים הקודמות. בסופו של דבר, החלוקה הבלתי שוויונית של העושר בחברה, מדגישה את הצורך בהעברת התאגידים הגדולים לבעלות ציבורית תחת פיקוח וניהול דמוקרטיים של ציבור העובדות והעובדים.