גלי חום קשים, בצורות, שריפות, שיטפונות, מלחמות על משאבים, הכחדת מגוון ביולוגי, והקצנת אי־שוויון, עוני ורעב. זו לא גזירה משמיים. זו התוצאה הצפויה של מדיניות ושל התנהלות שיטתית, אם לא נצליח להביא לסיבוב פרסה דרמטי.

משבר האקלים החמיר בצורה קטסטרופלית בעשור האחרון — שהיה החם ביותר בהיסטוריה ועם פי 4.5 יותר אסונות הקשורים למזג־אוויר בהשוואה לשנות ה־1970 (נתוני WMO).

"ועידת האקלים" ה־26 (!) של האו״ם תתכנס עכשיו בסקוטלנד, אחרי שלושה עשורים של כינוסים דומים שהסתכמו בהרבה בלה־בלה־בלה, בזמן שהממשלות ובעלי ההון המשיכו לדרדר את המצב. כך, 60 הבנקים הגדולים בעולם הגדילו השקעות עתק בדלקי מאובנים מאז "הסכם פריז" שהוכרז ב־2015.

המזרח התיכון, וישראל בפרט, מתחממים בקצב כפול מהממוצע העולמי. ללא שינוי מדיניות, עד 2030, היקף הפליטות בישראל צפוי להיות פי 2–3 ביחס ל־1990.

רק החודש דיקלם "ראש הממשלה החליפי" לפיד כי "זה דיון על אחריות אישית. על ההחלטות שכל אחד מאיתנו עושה". וואללה?!

• מי אחראים לכך שישראל לא עמדה אפילו ביעד המגוחך של 10% אנרגיות מתחדשות ב־2020? "הציבור" או ממשלות ישראל בעשור האחרון? נזכיר שלפיד היה שר האוצר של נתניהו וכשכיהן בתפקיד הקפיא את המימון לתוכניות להפחתת פליטות.
• מי איפשרו ועדיין מאפשרים לטייקונים לבצע בים קידוחים מזהמים ומסוכנים למטרות רווח? מי מקדמים את הסכם קצא״א האסוני להזרמת נפט מהמפרץ דרך ישראל? "כל אחד מאיתנו"?

התעמולה הניאו־ליברלית שמגלגלת את האחריות אל "הציבור", אל הפרט, היא תרגיל הסחת דעת ציני שמשרת נאמנה תאגידי ענק וממשלות כבר עשורים. תאגידים פעלו בעשורים האחרונים משיקולי רווח להסתרת ראיות מדעיות חותכות ולקידום לובינג אגרסיבי נגד רגולציה ומהלכים מינימליים לבלימת משבר האקלים. אבל הטייקונים לא הסתפקו בזה, ופנו לתרגילי גרין ווש כדי לטפח תדמית ירוקה ולתעמולה שמקדמת "צרכנות ירוקה".

עכשיו, רגע לפני "ועידת האקלים", ממשלת בנט־לפיד־מרצ הכריזה על תוכנית חדשה, בהיקף 15.5 מיליארד שקל, להתמודדות עם משבר האקלים. לא, זה לא צעד קדימה. זה תרגיל יחסי ציבור. גרין ווש.

הפלאייר שהפצנו במצעד האקלים:

חלק משמעותי מהצעדים המובטחים בתוכנית החדשה כבר הוכרז בעבר, והתוכנית כולה מסתמכת על תקציב דל וגם אינה מגובה בחקיקה לאכיפה ופיקוח. היא אושרה אחרי שגורמים בממשלה ובאוצר התנגדו ל"חוק אקלים" עם תוכן מעשי כלשהו.

מה לגבי קצא״א וטייקוני הגז? ומה לגבי העובדה שאותה הממשלה מקדמת עכשיו בהצעת חוק ההסדרים
הקלות לבעלי עסקים מזהמים?

טייקוני הגז בקושי משלמים מיסים והממשלה שלא מוכנה להוביל חקיקה להפסקת ייצור וייבוא של כלי פלסטיק חד־פעמיים ושלא מוכנה להגביר מיסוי על בעלי ההון כדי להתמודד עם המשבר הסביבתי, מטילה במקום זאת מס "ירוק" על צריכה, כחלק ממדיניות מיסוי רגרסיבית, שלוקחת יותר מציבור העובדים והעובדות ומהשכבות המרוששות ביותר.

בו־זמנית, אי־שוויון חריף ועוני חושפים אנשים עובדים ועניים, ובמיוחד נשים, בצורה קיצונית יותר להשפעות של משבר האקלים. גם המשך הכיבוש והמצור על מיליוני עניים נטולי זכויות כרוכים בין השאר בפגיעה סביבתית עצומה, בשירות שלטון ההון ומפעל ההתנחלויות. מועדון קטן מאוד מרוויח מהסטטוס־קוו.

אז האם בממשלות הקפיטליסטיות ובצמרות התאגידים עומדים "להתעורר"?

לא. בזכות מאבקי ענק, נוכל לדחוף אותם לצעדים מסוימים, אבל הם ימשיכו לעשות מעט מדי ומאוחר מדי, ולמעשה לחבל אקטיבית, כפי שהם עושים כבר עשורים, במאמצים לבלימת המשבר הסביבתי.

מאבק האקלים הוא מיסודו חלק ממאבק רחב של הרוב המכריע בציבור לשינוי חברתי, מול מערכת שהיגיון הרווח שלה יצר את המשבר הסביבתי, וכפי שחשפה הקורונה, גם אחראי לפגיעה עמוקה במערכות הבריאות והשירותים החברתיים, ולאי־שוויון חמור.

המערכת הקפיטליסטית חוסמת שליטה ציבורית דמוקרטית במשאבים חברתיים חיוניים ומותירה אותם כמכשירים להשגת רווחים לטובת אליטה זעירה. צעדי החירום המקיפים שנדרשים ברמה הארצית, האזורית והעולמית דורשים לשנות את השיטה.

מרד האקלים העולמי לא יגרום להם להתעורר. אבל הוא ההתחלה של הפתרון.

מיליונים השתתפו בפעולות מחאה וב"שביתות אקלים" מאז 2019. מול ועידת האקלים בגלזגו תיערך מחאת ענק בינלאומית, וגם תנועת מאבק סוציאליסטי, כחלק מתנועת ISA העולמית, מוציאה משלחת להפגנות. גרטה טונברי קראה לעובדי רכבת, ניקיון ומיחזור שמתכננים לשבות בסקוטלנד במהלך האירוע, לחבור להפגנות, והדגישה: "צדק אקלימי הוא גם צדק חברתי"!

לא פחות חשוב, הרחבת תנועת שביתות האקלים ממקומות לימודים למקומות עבודה מייצגת פוטנציאל לחיזוק מהותי ונחוץ של המאבק — הפוטנציאל לשתק בצורה מאורגנת את המשק ולמנוע המשך "עסקים כרגיל".

המחאה חיונית. אבל לא מספיק למחות. צריך להתארגן ולהציב אלטרנטיבה כוללת מול מערכת אנטי־סביבתית ואנטי־חברתית. כן, המאבק הזה פוליטי, נגד המדיניות שמפלגות הממסד קידמו בשירות בעלי ההון עד היום, ובעד פתרונות שורשיים. הפקעה של השליטה במשאבי הטבע, בתשתיות חברתיות חיוניות ומגזרי המפתח במשק מידי הטייקונים נחוצה כדי שאפשר יהיה לסלק את שיקולי הרווח של המיליארדרים, לארגן את צעדי החירום הנדרשים ברמה הבינלאומית לבלימה ולהתמודדות עם המשבר, ולהתחיל מעבר משלטון ההון, משיטה שמבוססת על אינטרס הרווח של תאגידים, לשיטה של תכנון דמוקרטי לרווחת הציבור ולהגנת הסביבה.
הצטרפו אלינו במאבק הבינלאומי לשינוי סוציאליסטי!