הגז יכניס מאות מילארדי שקלים לתושבי ישראל בשנים הקרובות״
(נתניהו, אוגוסט 2015).

עד 2040 הקרן תצבור 80–90 מיליארד דולר, גם לאחר שתפריש רווחים לחינוך ורווחה״
(שטייניץ, שר האנרגיה ולפני כן האוצר, יולי 2013).

הציטוטים הנ״ל מראים כיצד ניסו למכור לציבור את הפרטת מאגרי הגז לטייקונים. אבל ספינים לחוד ומציאות לחוד. נכון ליולי 2021 נכנסו ל"קרן העושר" תמלוגים ע״ס 741 מיליוני שקלים בלבד, כי תאגידי הענק שמרוויחים עשרות ומאות מיליארדי שקלים פשוט מתחמקים מתשלום. הציבור עוד לא ראה שקל, כי הסכום הוא מתחת למיליארד שקל — על פי החוק, כל עוד הסכום הצבור בקרן נמוך ממיליארד ש״ח, לא ניתן לעשות בו שימוש.

גם בנט ולפיד, ששירתו את נתניהו בתור שרי כלכלה ואוצר, לקחו חלק פעיל במכונת השקרים שלו, וקידמו את האינטרסים של תאגידי הגז מול גלי המחאה שהתעוררו נגד השוד.

מאבק סוציאליסטי לקחה חלק בשורה של מחאות בנושא. הבלטנו את הדרישה להלאמת הגז, להבדיל מגורמים אחרים שהתנגדו לה או הצניעו אותה. הזהרנו שמול הכוח העצום ששליטה במשאבי הטבע מקנה לתאגידים — המיסוי יהיה מנגנון חלש, בלתי מספק — וגם מיותר ומסוכן: למה בכלל לתת לבעלי ההון שליטה במשאב טבע משמעותי כל כך לתשתית ייצור אנרגיה ועתיד האקלים באזור? בייחוד כשהשליטה הפרטית מונעת פיקוח ציבורי ודמוקרטי של ממש.

עבודה בעיניים

כדי לחמוק מהזעם הציבורי שהתעורר לאחר שהתגלו מצבורי הגז העצומים — ושיעורי המס העלובים שישלמו עליהם התאגידים — הוקמה בשנת 2010 "ועדת ששינסקי" על שם הכלכלן שבראשה, ועדה נוספת בראשותו ("ששינסקי 2") קבעה מיסוי על משאבי טבע שאינם גז ונפט. שתי הוועדות פעלו תחת איומים גלויים מצד בעלי ההון לבטל השקעות ולפטר עובדים. לא פלא שהמלצותיהן היו מלאות חורים. ששינסקי עצמו עבר לייעץ לחברות גז כיצד להתחמק מתשלום המס, ולאחרונה הודה שהציבור לא יקבל את הכסף שהובטח.

פוליטיקאים ממסדיים ביקורתיים יותר, כמו שלי יחימוביץ', הזהירו שהחלטות הוועדה לא מספיקות, אולם למרות זאת תמכו במתווה ואף קידמו הצעת חוק פרטית להקמת "קרן העושר".

דב חנין מחד״ש פספס הזדמנות להציג קו סוציאליסטי נפרד ואמר בדיון על החוק במליאת הכנסת: "נעשה פה חצי צעד חשוב קדימה, לכן אנחנו ודאי לא נתנגד". במקום להבהיר שממשלת ההון של נתניהו משקרת לציבור בפרצוף, ולהיאבק למען החלופה הריאלית היחידה — הלאמה, הם היללו את הממשלה ש"עמדה בלחצי ההון", ותמכו באופציה "הפחות גרועה" שהממשלה הציגה.

וכיום, ממשיכי הדרך של גישת "הרע במיעוטו" מופתעים שהיא כשלה: יו״ר הוועדה המיוחדת לעניין הקרן בכנסת, ח״כ מוסי רז ממרצ, הציע לשנות את חוק ששינסקי אחרי שנדהם מהקצב הנמוך של העברת הכספים לקרן. ״פרומיל אחד מתקציב המדינה״, הוסיף.

אולם רז חבר בקואליצית שלטון קפיטליסטית שלא מתכננת לגעת ברווחים של בעלי ההון. אנחנו צריכים לשאול: מדוע לא לבטל את מתווה הגז כולו? ומדוע לא להעביר את משק הגז מבעלות פרטית של ברוני הגז לבעלות ציבורית תחת פיקוח וניהול של נציגי ועדי עובדים וארגוני סביבה? זו תהיה הדרך היחידה להבטיח ש־100% מרווחי הגז יגיעו לציבור, וגם להבטיח מעבר מהיר של משק האנרגיה מגז ודלקי מאובנים אחרים לאנרגיות מתחדשות, מבלי שהאינטרסים של ברוני גז הפרטיים יהוו שיקול.