ביום חמישי 28.10 עצרו את עבודתם למשך שעה אלפי נהגים ונהגות, ערבים ויהודים, המאוגדים באיגוד ועדי התחבורה בכוח לעובדים. אלפי אוטובוסים בעשרות ערים לא יפעלו. הם הצטרפו לשביתת פתע באותו הבוקר של נהגי השאטלים בנתב״ג המאוגדים בהסתדרות הלאומית.

שרת התחבורה, מרב מיכאלי, ושאר חברי הקואליציה מלאים בדיבורים על תיעדוף התחבורה הציבורית. אך ממשלת ה"שינוי" ממשיכה בשיטת המכרזים האזוריים שהופכת את הנהגים לעובדי קבלן ומסרבת להיענות לדרישה להכיר בנהגים כעובדי ציבור. מדיניות ממשלתית מגבה את המעבידים, הזכיינים הפרטיים, שמסרבים לדרישות לשכר סביר, מונעים צבירת ותק ומפקירים את הנהגים להתמודד עם תקיפות אלימות (לעיתים קרובות על רקע גזעני). בין התוצאות של מדיניות אנטי־עובדים זו היא מחסור של אלפי עובדים בתחבורה הציבורית. פגיעה באיכות הנמוכה גם כך של התחבורה הציבורית.

מיכאלי אף גיבתה את המעבידים בפנייתם לבית הדין לעבודה בדרישתם המקוממת שיוציא צווי מניעה אנטי־דמוקרטיים לשביתת האזהרה. זאת לאחר חודשים של מריחת זמן והתעלמות מדרישות הנהגים. בשל בקשת המעבידים הורה בית הדין להגביל את השביתה לשעה אחת במקום 4 כפי שתוכנן, ואסר לשבות בירושלים ובמטרונית בחיפה.

לאחר סדרת הפגנות לוחמניות ומאבק שנמשך כבר כמה שבועות — שביתת האזהרה של נהגי האוטובוסים, כמו גם שביתת נהגי השאטלים בנתב״ג, נחוצות כדי לשפר את תנאי העבודה של הנהגים והנהגות. שיפור תנאי העבודה הוא חלק בלתי נפרד מהמאבק למען תחבורה ציבורית איכותית, ירוקה, יעילה ונגישה, שצריכה להיות שירות ציבורי, לרווחת הציבור, בבעלות ציבורית, וללא תשלום.