ב־19 בדצמבר נחתם הסכם קיבוצי חדש שיכלול תוספת מידית של כ־700 שקל למשכורת החודשית של כ־15,000 עובדי ועובדות המינהל והמשק של קופת־חולים כללית. מדובר על עובדות ועובדים, יהודים וערבים, שאחראיים בין היתר על מטלות תחזוקה, ניקיון, מטבח, שינוע ומזכירות, וכן כוח עזר בבתי החולים, עובדי לוגיסטיקה ועובדי חצר וגן, מהנדסים.ות ואקדמאים.ות. שכרם לא עודכן מזה 12 שנה — עובדה שעוזרת להבין מדוע מערכת הבריאות הציבורית בישראל פגשה את משבר הקורונה עם מחסור כל כך חמור בכוח אדם.

״הרבה עובדים עזבו בגלל השכר הנמוך", מסביר אפרים עזרא, יו״ר ועד עובדי כללית במחוז צפון: "כללית קולטת עובדים עם תואר ראשון בכלכלה ובניהול מערכות בריאות, ואף אחד לא מוכן לעבוד בשכר הזה. שכר הבסיס שלנו היה פחות משכר המינימום, וקיבלנו השלמות למינימום״.

תוספת השכר הזו כבר סוכמה ב־2019 בין ההסתדרות לבין הנהלת קופ״ח כללית, אך ההסכם לא מומש בגלל התנגדות משרד האוצר. חילופי השלטון לא הביאו לשינוי בעמדת הממשלה והאוצר. גם תחת ליברמן והורוביץ, האוצר הסביר כי "אם השכר יעלה במקום אחד במשק, זה יעלה את הציפיות בכלל המשק". נציגי האוצר אף ציינו שהם מתנגדים לתוספת השכר כי ההעלאה תחייב להעלות גם את השכר לעובדי המינהל והמשק בבתי החולים הממשלתיים, בשל החלטת הממשלה משנות ה־1990 (שלא מומשה עדיין במלואה) להשוות את השכר בבתי החולים הממשלתיים לשכר בבתי החולים של הכללית. כלומר, בממשלה מעדיפים שכלל עובדי מערכת הבריאות ימשיכו לקבל השלמה לשכר מינימום — כי "אין כסף!" וזאת בזמן שהתאגידים מקבלים הטבות מס בשווי מיליארדי שקלים על חשבון הקופה הציבורית.

אך עובדי המינהל והמשק בקופת חולים כללית נאבקו ועמדו על כך שהעלאת השכר שסוכמה תמומש. אחרי יותר משנה של מגפת הקורונה, הם קיימו שביתת אזהרה של יום בתחילת יולי האחרון — זאת לאחר שצו מניעה של הנהלת הכללית נגד השביתה נפסל על ידי בית הדין לעבודה.

בתגובה לשביתה האוצר ביקש לדחות את ההעלאה בשכר לאחרי אישור עסקת החבילה במשק — וכמובן שאחרי החתימה על עסקת החבילה בנובמבר, האוצר ניסה שוב לדחות אותה. רק איום בשביתה נוספת בנובמבר גרם לאוצר להסכים להיפגש עם נציגי העובדים ולדון במימוש תוספת השכר.

בסופו של דבר נחתם הסכם העלאת השכר בין ההסתדרות, הנהלת קופ״ח כללית ומשרד האוצר. עסקת החבילה במשק, שנחתמה בין ההסתדרות למשרד האוצר, כוללת באופן שערורייתי הקפאת שכר של כלל המגזר הציבורי, עם הקצאה של סכום מוגבל מראש במסגרת "קופה" שתאפשר שיפורי שכר נקודתיים לקבוצות עובדים ספציפיות. הסכם השכר של עובדי המינהל והמשק בקופ״ח כללית מוחרג באמצעות קופה זו.

שילוב כוחות במערכת הבריאות יכול להוביל להישגים גדולים יותר

העלאת השכר לא הייתה מושגת ללא מאבק. לצד זאת, חשוב לציין שהעלאה של כ־700 שקל בחודש אינה מפצה על שחיקת השכר שספגו העובדים והעובדות במשך 12 שנים שבהן השכר לא עודכן ושעה שיוקר המחייה ממשיך לעלות.

במקביל למאבק של עובדי המינהל והמשק בקופ״ח כללית התנהלו עוד שורה של מאבקים של עובדות ועובדים מערכת הבריאות, ביניהם גם של קבוצות נוספות בקופ״ח כללית. על הרקע הזה, עולה השאלה: האם היה ניתן להשיג יותר על ידי שילוב כוחות מול האוצר והמעבידים?

ביולי, כשבוע אחרי שביתת האזהרה של עובדי מינהל ומשק בקופ״ח כללית, פתחו כ־13 אלף עובדות עובדי המינהל והמשק בבתי החולים הממשלתיים בשביתה של שלושה ימים בדרישה להוספת תקנים ושיפור שכר. השביתה הופסקה, בהוראת הנהגת ההסתדרות, לאחר הבטחה של שר הבריאות הורוביץ כי דרישות השובתים ייענו במסגרת התקציב. התקציב של ממשלת ה"שינוי" הגיע אך תוספת התקנים ושיפור השכר שדרשו העובדים טרם מומשו — והדבר בהחלט פוגע בהערכות בתי החולים לגל התחלואה החדש.

בסוף אוגוסט כ־1,200 עובדים ועובדות טכנולוגיים רפואיים, המופקדים על תפעול מכשור רפואי בבתי החולים, שבתו במשך יום אחד בדרישה לשיפור תנאי העבודה והשכר והתאמתם לתנאי מגפה.

באותם חודשים גם האחיות חידשו את המאבק לצמצום עומסים, הרופאות והרופאים — שהסכם השכר שלהם פג תוקף — שבתו בדרישה לתוספת תקנים, והמתמחות והמתמחים לרפואה פתחו במרד עוצמתי שגם הצליח לסחוט משר הבריאות הבטחה לקיצור תורנויות.

בנובמבר, עבודות ועובדי מקצועות הבריאות (פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, דיאטנים) בבתי החולים הממשלתיים והעירוניים ובקופ״ח כללית הגיעו להסכם מול משרד האוצר והנהלת קופ״ח כללית שמביא להגדלת תמריצי השכר. אך ההסכם לא כולל תוספת קבועה לשכר אלא רק הגדלה של תמריצי שכר לעובדים שיצליחו לבצע יותר פגישות וטיפולים באותו היקף משרה.

תוספות השכר לעובדי ועובדות המשק בכללית הן הישג חשוב שמראה מה הפוטנציאל של מאבק עובדים לוחמני ועיקש, וחשוב לציין זאת. בו זמנית, חשוב להכיר בכך שהנהגת ההסתדרות הפקירה את קבוצות העובדים השונות במערכת הבריאות להיאבק בנפרד, מה שהגביל את המאבקים ומנע הישגים גדולים יותר. גם המאבק הקריטי למען תוספת כוח אדם ומיטות אשפוז — שיהיה מכריע ליכולת התפקוד של מערך האשפוז בגל הנוכחי — הופקר.

מול ממשלה קפיטליסטית שמפקירה את בריאות הציבור בתקופה של משבר בריאותי שרק מחריף עם גל האומיקרון (שמצטרף לתחלואת השפעת), דרוש מאבק משותף של כלל הקבוצות השונות ששבתו ונאבקו למען תוספת חירום של תקנים, מיטות אשפוז ומכשור, למען שיפור מידי בתנאי העבודה והורדת עומסים, כולל באמצעות רתימת בתי החולים הפרטיים לטובת המערכת הציבורית, והעלאת שכר שתאפשר לגייס ולהכשיר צוותים רפואיים ופרא־רפואיים ככל שנדרש.

שלא יגידו לנו שאין כסף. הנהגת מס מיליארדרים, ביטול הטבות המס לתאגידים הגדולים, והלאמה מחדש של משאבי הטבע והבנקים יכולה לעזור לרתום את המשאבים והעושר בחברה להתמודדות עם המגיפה ולקדם תכנון כלכלי במשק שיציב במרכז בריאות, פרנסה ואקלים על פני רווחים של קומץ טייקונים.