התחבורה הציבורית בישראל סובלת מהזנחה שפוגעת גם בנהגים וגם בנוסעות ובנוסעים ובעיקר בנשים, פנסיונרים, עובדים בשכר נמוך ונוער. אלה מאיתנו שמשתמשים בתחבורה הציבורית מכירים את העומס, את הצפיפות ואת האיחורים. זוהי תוצאה של הפרטת התחברה הציבורית — מדיניות שכל הממשלות בעשורים האחרונים היו שותפות לה, ושגם לממשלה החדשה אין כל כוונה לשנות.

לכך מתווספים גם מקרים מזעזעים של אלימות כלפי נהגים, שהחריפו מאז תחילת הקורונה. חשוב לציין שמקרי האלימות, רבים מהם על רקע גזעני, נענים בהפסקות עבודה מאורגנות של ועדי הנהגים בכוח לעובדים — תגובה הולמת מול אוזלת היד של החברות המפעילות ושל המשטרה.

כעת כל ועדי הנהגים בכוח לעובדים יוצאים למאבק ענפי משותף תחת הסיסמה "בלי נהגים — אין תחבורה ציבורית."

כחלק מההתארגנות למאבק, האיגוד ערך מפגש וירטואלי עם ארגונים תומכים, בו השתתפה גם תנועת מאבק סוציאליסטי. בפגישה הודגש כי התחבורה הציבורית סובלת ממחסור אדיר של 4,000 נהגים. רק 16,000 מתוך כ־60 אלף בעלי רישיון נהיגה באוטובוס מוכנים להמשיך לעבוד בענף. לשם השוואה, בשנת 2018 המחסור נאמד בכ־3000 נהגים — כלומר המצב הולך ומחמיר, כשהסיבות המרכזיות לכך הן תנאי העבודה השוחקים והשכר הנמוך.

מאז הפרטת קווי האוטובוסים בשנת 2000, בכל 10 שנים מתחרות מספר חברות על זכייה במכרזים, המחולקים בין אשכולות גיאוגרפיים ברחבי הארץ. במקרה שחברה חדשה זוכה במכרז, העובדים הקיימים באותו אשכול מפוטרים ולאחר מכן נשכרים לעבודה מחדש — ללא הוותק והזכויות שצברו!

"הצבע של החולצה והאוטובוס משתנה, אבל כל השאר נשאר בדיוק אותו דבר", סיפר אמיר חיג׳וואי, חבר מזכירות איגוד עובדי התחבורה בכוח לעובדים, בפגישה שנערכה. חיג׳וואי הסביר כי רק שיפור תנאי העבודה והשכר בענף, כולל הנהגת ותק ענפי, יצמצמו משמעותית את נטישת המקצוע, יסייעו בגיוס נהגים חדשים, וכך יביאו לגידול במספרם.

לקראת הפגנות, פעולות הסברה ומחאה

תחבורה ציבורית נגישה בתדירות גבוהה יכולה לשנות משמעותית את איכות החיים של אוכלוסיות רבות, במיוחד בפריפריה. תוספת נהגים תאפשר עמידה בלוחות הזמנים ושיפור בתדירות, הקטנת הצפיפות, שיפור השירות והגברת בטיחות הנוסעים. כך ניתן יהיה לקדם מעבר משימוש יומיומי בכלי רכב פרטיים לתחבורה ציבורית, לצמצם את הפקקים שמאריכים את הזמן שעובדים ועובדות נאלצים להקדיש לטובת העבודה, ולהקטין את הנזק הסביבתי הנגרם כתוצאה מזיהום אוויר ופליטת גזי חממה.

איגוד עובדי התחבורה בכוח לעובדים נחוש להוביל מאבק למען השינוי הדחוף שנדרש בתחבורה הציבורית.

במסגרת המאבק מתוכננות הפגנות, פעולות הסברה ומחאה, ואם יידרש — גם עיצומים ושביתות מצד הנהגים, הדרושים העלאת השכר הענפי ל־55 ש״ח לשעה (לעומת 43 ש״ח כיום), שימור הוותק הענפי במעבר בין מכרזים, אכיפה נגד מקרי האלימות כלפי הנהגים והגדרתם על פי חוק כתקיפת עובד ציבור. תנועת מאבק סוציאליסטי תומכת במאבק הנהגים למען תנאי עבודה ראויים ותחבורה ציבורית יעילה ונגישה לכולם.