רבבות נהרגו ברעידות האדמה המזעזעות שפגעו בטורקיה, סוריה ובאזורים הכורדיים, החל מרעידת האדמה שהכתה בעוצמה 7.8 (M_w) ב־6 בפברואר. זו הייתה רעידת האדמה העוצמתית ביותר בטורקיה מאז 1939 ואחת העוצמתיות שתועדו באזור. מיליונים נותרו בטמפרטורות מקפיאות ללא בית או גישה לתשתיות למים נקיים ולמזון. ארגון הבריאות העולמי מעריך ש־23 מיליון א.נשים נפגעו מרעידות האדמה, כולל מיליוני פליטים מסוריה שהתגוררו בצפיפות בטורקיה, לאחר שנאלצו לברוח ממלחמת האזרחים בארצם.

לצד האבל והכאב, זעם הולך ונבנה בעקבות מחדל הרשויות באזורי האסון. מחאות והפגנות פרצו באזורים שנפגעו באופן הקשה ביותר כמו הערים אורדו ואדיאמן בטורקיה — שם תושבים הבריחו את שר התשתיות שהגיע לבקר. הזעם ברור: למרבית האזורים שנפגעו בטורקיה כלל לא הגיע סיוע ב־24 השעות הקריטיות אחרי האסון.

נשיא טורקיה ארדואן אמר כי הסיוע לא הגיע בזמן בגלל קריסת תשתיות. המשטר שלו הוא שאחראי למצבן הגרוע! לדוגמה, שדה התעופה בהאטיי שנחרב, נבנה באזור מועד לרעידות אדמה, חרף אזהרות פעילי סביבה ותושבים.

מיקום האזורים שנפגעו על שלושה לוחות טקטוניים הופך אותם לפגיעים במיוחד לרעידות אדמה. בטורקיה הוחל "מס רעידת אדמה" בעקבות הרעידה הקטלנית ב־1999, שהיה אמור למנוע אסונות כאלה בעתיד. לא ברור לאן הכסף הזה הלך. הממשלה אומנם חוקקה גם רגולציות בנייה עבור בניינים חדשים, אך הן לא נאכפו — כך, כרישי נדל״ן מקורבים למפלגת השלטון בנו בנייני מגורים ומבני ציבור באיכות ירודה כדי למקסם את רווחיהם.

זהו אומנם אסון טבע, אך השלכותיו הגרועות ביותר היו יכולות להימנע: כפי שקבע דייויד אלכסנדר, פרופסור לתכנון וניהול מצבי חירום באוניברסיטת UCL בלונדון, איכות הבנייה הירודה גרמה לקריסת מבנים רבים לחתיכות קטנות, באופן שלא הותיר סיכוי רב לשרוד.

ארדואן חושש מהתעצמות הזעם הציבורי 3 חודשים לפני הבחירות, כשברקע משבר כלכלי ואינפלציה מהגבוהות בעולם. הוא מגיב בהתקפות על זכויות דמוקרטיות, באלימות משטרתית, ואף עשוי להשתמש באסון כתירוץ לדחות או לבטל את הבחירות. מצב חירום מיוחד לתקופה של 3 חודשים הוכרז בעשר ערים שנפגעו. בערים אלה תהיה למשטרה סמכות גורפת לאסור כל כינוס ציבורי או מחאה.

המשטרים באזור מנצלים את האסון, על חשבון ההמונים

המשטר הטורקי מנצל את המצב גם כדי להפציץ את האזורים הכורדיים, ליד גבול סוריה, שנפגעו מרעידות האדמה. גם הצבא הסורי הפציץ את אזורי המורדים שנפגעו, שעות בודדות לאחר האסון.

מלחמת האזרחים בסוריה הותירה תשתיות הרוסות ומיליונים בסכנת מוות ברעב, עוד לפני שרעידות האדמה החמירו את המצב. כעת מי שברחו מאימת הדיקטטור אסד נאלצו לברוח שוב מפני האסון. משטרים במערב הוציאו משלחות סיוע לטורקיה, אך מעט מאוד סיוע לאזורים שנפגעו בסוריה. קורבנות רעידת האדמה משלמים את המחיר של העימות בין האימפריאליזם המערבי ובין משטר אסד, שמשחקים משחקי כוחות על חשבון ההמונים שנפגעו מהאסון.

לפי הדיווחים, ב־7.3, הפצצה ישראלית השביתה את שדה התעופה בחלב, שנמצא באזור האסון, מה שאילץ להפנות את משלוחי הסיוע ההומניטרי לשדות תעופה מרוחקים יותר. במקביל, ממשלת נתניהו השתמשה במשלחת הישראלית להמשך שיקום היחסים עם משטר ארדואן וככלי "הסברה" — כדי לזכות בנקודות תעמולה בזירה הבינלאומית והמקומית, תוך כדי ניצול ציני של רגשי הסולידריות בציבור הישראלי. נשות ואנשי רפואה והצלה מישראל חילצו ניצולים והצילו חיים בשטח האסון — ואילו הממשלה מנכסת לעצמה את פעילות הצוותים, ומשתמשת בהם להסחת דעת מהמשך ההרג והדיכוי בשטחים הפלסטיניים הכבושים. באופן מזוויע, סאמח אקטש, אחד המתנדבים מהשטחים הפלסטיניים שהשתתף במאמצי החילוץ בטורקיה, נורה למוות בליל הפוגרום בחווארה, ארבעה ימים אחרי שחזר מאזור רעידת האדמה.

הטרגדיה בטורקיה וסוריה ממחישה את האכזריות ואוזלת היד של המערכת הקפיטליסטית. בדומה לאסונות אחרים, גם כעת יש מי שמרוויח מהמשבר, כמו חברות מלט שהמניות שלהן קפצו בבורסה זמן קצר לאחר רעידות האדמה, ובנקים מערביים שלוקחים עמלות גבוהות על העברת כספים לטורקיה.

עם זאת, האסון המחיש גם את עומק הסולידריות בין א.נשים עובדים.ות, עם התגייסות מרשימה של מתנדבים.ות לסיוע בחילוץ א.נשים מההריסות, תרומות דם וגיוס מצרכי בסיס לניצולים.ות. זו המחשה להיכן נמצאים הזרעים לצמיחת תנועה למען צדק לנפגעי.ות האסון, ולמאבק למען חברה ששמה את החיים, הבטיחות והרווחה של א.נשים במרכז, במקום את הרווחים של קומץ, כדי למנוע הישנות אסונות כאלה.

גם בישראל: הפקרת מיגון המבנים לחסדי ה"שוק החופשי" הרת אסון

600 אלף מבנים, רבים מהם בפריפריה, אינם ממוגנים באופן מספק מפני רעידת אדמה בישראל. כך קבע דו״ח מבקר המדינה שפורסם ב־2022.

היעדר השקעה ומוכנות לרעידת אדמה עלולות להביא גם כאן לאסון שיפגע קודם כל באזורים עניים יותר בהם יש רוב של מבנים ישנים. יש סבירות גבוהה לקריסת בניינים שנבנו לפני שנת 1980, קבע יאיר דיקמן, מהנדס מבנים ומ״מ יו״ר תא מבנים באיגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות. אזורי הסיכון שנמצאים על הבקע הסורי־אפריקאי כוללים גם ישובים פלסטיניים בגדה המערבית, היכן שפלסטינים.ות מתגוררות בצפיפות במבנים ישנים, ופעמים רבות נאלצים לבנות באופן לא בטוח בשל הגבלות הבנייה של משטר הכיבוש, לפי ג׳לאל אל־דבאק, מנהל המרכז לתכנון עירוני ומניעת אסונות באוניברסיטת אל־נג׳אח.

מה מקור המחדל הזה? הפקרת חיי אדם ובתיהם לשיקולי הרווח של יזמי נדל״ן שמבצעים מיגון תמורת זכויות בנייה לדירות נוספות שהם יימכרו ברווח (תמ״א 38). המיגון מתבצע קודם כול היכן שהרווח על ההשקעה הוא הגבוה ביותר — ולא היכן שהכי נחוץ. במקום מדיניות כושלת זו — יש להקצות מימון מתאים למיגון שיבוצע באמצעות חברות ממשלתיות בהתאם לתוכנית וסדר עדיפויות שייקבעו בידי גיאולוגים ומהנדסים באופן שקוף ותחת פיקוח ועדות נבחרות מיישובים ושכונות שנמצאות בסיכון גבוה. במקום שיקולי רווח קפיטליסטי, נחוצים שיקולי ביטחון אישי ולצידם שיקולים סביבתיים ושיקולי בטיחות באתרי הבנייה והתשתיות.