בסוף דצמבר נחשפה בשמה המלא ובפניה טאיסיה (טלי) זמולוצקי, אחת מהמתלוננות נגד אייל גולן. "לא אני עשיתי את הדברים הרעים שנעשו כלפיי, חלק מזה שהייתי מוצללת בראיונות ועד רגע זה לא נחשפתי… זה נתן לאנשים מסוימים להיות באזור נוחות״, הסבירה זמולוצקי את החלטתה האמיצה. בתגובה לכך התעוררה סערה ציבורית, כ־30 רשויות מקומיות חתמו על הצהרה לפיה לא יזמינו את אייל גולן לאירועים עירוניים, המחזמר המבוסס על שיריו ירד מהבמה, ונרשמה ירידה דרסטית בהשמעות שיריו ברדיו.

ההאשמות נגד גולן, אחד מהזמרים המוכרים והמצליחים במדינה, ידועות כבר עשור: הוא ועשרות מקורבים ניהלו רשת של אונס ותקיפות מיניות כלפי נערות שהתמודדו עם עוני ואלימות במשפחה. בחודשים לאחר פרסום ההאשמות לראשונה, בוטלו הופעות רבות שלו וחלה ירידה בהשמעות שיריו ברדיו. אך לאחר שהתיק הפלילי נגד גולן נסגר, ״מחוסר ראיות", בפברואר 2014, זמן קצר אחרי שנפתח, סגירתו איפשרה להכשיר את חזרתו של גולן למעמדו הקודם. ב־2016, ערוץ 24 החזיר לאוויר את התוכנית ״אייל גולן קורא לך״, וב־2018 ערוץ 12 העלה תוכנית חדשה בכיכובו. גולן אף קיבל אות הוקרה מהכנסת. המתלוננות עמדו בנחישות והתיק נפתח מחדש ב־2022, אך נסגר שוב גם מ״חוסר ראיות״.

חוסר בראיות? יותר כמו חוסר בחקירה. דיווחים בעיתונות חשפו התנהלות שערורייתית של המשטרה: באופן חריג, החוקרים לא עימתו אותו או את מקורביו עם עדויות הנערות, לא חקרו חלק מהמקורבים לו, ולא שחזרו סרטונים שהם מחקו כדי לשבש את החקירה. זה רק קצה הקרחון. המשטרה התייחסה אל הנערות כאל נאשמות בעצמן: נערה אחת תיארה ששוטרים לקחו אותה מביתה ביום שבת ב־6 בבוקר אל חקירה בתחנת המשטרה, במהלכה הוטחו בה האשמות, ומנעו ממנה הפסקה לשתייה או הליכה לשירותים. בעת חקירתו של גולן, אליה זומן מראש, ציין שהוא רעב. השוטרים הזמינו לו שווארמה.

בפרקליטות חשדו כי המשטרה מדליפה מידע מהחקירה לחשודים וגם לתקשורת, כלומר משבשת את החקירה. עם זאת, לא רק שבפרקליטות לא יצאו מגדרם לחקור את הפרשה, לאחר פתיחת התיק מחדש ב־2022, הפרקליטות תקפה את המתלוננות באופן פומבי, הטילה ספק באמינותן וטענה כי ״מיטב מרצן של התובעות מושקע בפלטפורמות תקשורתיות".

גולן לא זכה באף שלב לביקורת דומה מצד הפרקליטות, למרות שרתם את התקשורת לטובתו מהרגע בו נחשפה הפרשה ב־2013. ד״ר ענת פלג, שחקרה את הסיקור התקשורתי של הפרשה, הסבירה בראיון ל״הארץ״ שמרגע חשיפת הפרשה, בתקשורת הממסדית גיבו את המשטרה ולא הציגו ״שום קו חקירה עצמאי אלטרנטיבי״. לפי פלג, גורמים בתקשורת העדיפו להגן על גולן כדי לשמור עליו כמקור לסקופים ולהדלפות. לאורך השנים גולן התראיין בגופי תקשורת פופולריים, בהם טען שמתקיימת רדיפה כלפיו בגלל הרקע המזרחי שלו ותמיכתו בנתניהו. היחס המועדף שקיבל גולן בפועל מראה שזהו ניסיון ציני להשתמש באפליה המערכתית ממנה סובלים מזרחים במשך עשורים. זאת בפרט כאשר נלקחים בחשבון יחסי הכוחות בין גולן ובין המתלוננות הצעירות, שהגיעו מרקע של מצוקה כלכלית ומשפחתית.

הביקורת הפמיניסטית על מערכת המשפט, הפרקליטות והמשטרה, עמדה במרכז הפגנות ומאבקים נגד אלימות מינית ומגדרית, וזכתה לתמיכה חברתית רחבה יותר בעשור האחרון, גם בעקבות פרשת גולן. הפרשה חשפה שבמקרה של זמר מפורסם ומקושר, המשטרה מוכנה לפעול בניגוד לנהלים קיימים, כמו חקירת קטינים בליווי מבוגר. אך מעבר לזה, הפרשה חשפה מערכת שלמה שמטייחת ומנרמלת אלימות מינית ומגדרית.

מובילי ״ההפיכה המשפטית״ שטענו כי דרושה רפורמה במערכת המשפט, כעת שותקים או מצדיקים את גולן בטענה ש״התיקים נסגרו״. הפרשה מדגישה כי נחוצה רפורמה מקיפה ושורשית באופן שבו מערכת המשפט והמשטרה פועלות בהקשר של עבירות מין. בניגוד ל״רפורמה״ שמוביל לוין, שמטרתה להכפיף את מערכות המדינה לממשלה כדי לצבור עוד כוח, נחוצה רפורמה אמיתית שתאתגר לא רק את החוקים והנהלים הקיימים אלא גם את ההיגיון הסקסיסטי שעומד מאחורי מנגנוני המשטרה ומערכת המשפט, שפועלים בשירות מערכת קפיטליסטית, המבוססת על ניצול ועל דיכוי מגדרי. בתור התחלה, רפורמה כזאת צריכה לכלול פיקוח דמוקרטי כחלק מהמאבק בהאשמת הקורבן, ולפעול לשים סוף להטיות ולדעות קדומות סקסיסטיות, גזעניות ועוינות ללהטב״ק במשטרה, בפרקליטות ובבתי המשפט.