כנופיית נתניהו מאיימת לשוב למלחמת ההשמדה בעזה בגיבוי טראמפ, ובניגוד לרצון של הרוב בציבור, שרוצה לראות את המשך חילופי השבויים והפסקת האש עד לסיום מוחלט של המלחמה.

בממשלה עטו על הודעת חמאס (10.02) שהוא משהה את המשך פעימות חילופי השבויים אם הפרות הסיכומים מצד שלטון הימין בישראל ימשיכו, כמי שמצאו שלל רב. ממשלת המוות הישראלית רצתה לנצל את האיום של חמאס בשביל לטרפד את תחילת המשא ומתן על שלב ב' בעסקה באופן שמאיים לפוצץ גם את שלב א'.

כוחות הכיבוש הישראלי ממשיכים לירות, לפצוע ואף להרוג תושבים ברחבי רצועת עזה. עשרות נהרגו בהתקפות כוחות הכיבוש ברצועה מאז תחילת הפסקת האש ב־19 בינואר. ישראל מונעת מיותר מ־30 אלף פצועים וחולים במצב קריטי לצאת לטיפול רפואי דחוף מחוץ לרצועה. לפי ההסכם, כאלף פצועים וחולים קריטיים היו אמורים לקבל אישור לצאת מהרצועה עד כתיבת שורות אלו, אלא שבפועל ישראל איפשרה רק ל־120 מתוכם לצאת. המשמעות היא גזר דין מוות עבור חלקם, ונזקים בלתי הפיכים עבור אחרים. ממשלת המוות מגבילה ומונעת גם הכנסת מזון, מי שתייה, דלק, תרופות, בגדי חורף וציוד חיוני נוסף משני מיליון בני אדם שחיים בעזה ללא קורת גג בטוחה, ללא מים זורמים וללא תשתיות חיים בסיסיות. מתוך 200 אלף אוהלים שהובטח לאפשר את העברתם לרצועה, רק 10% הורשו להיכנס. מדובר בציוד שנתרם מארגונים בינלאומיים ומדינות שונות וממתין לאישור כניסה (לאחר בידוק) מהצבא הישראלי. אף משאית סיוע שעוברת אינה "תרומה" מישראל.

בנוסף להפרות בשטח וסיכול המו״מ על שלב ב' בעסקה, הצהרת הכוונות של נתניהו וטראמפ על חזרה למלחמת ההשמדה, טרנספר ו"בעלות אמריקאית" על עזה משמעותה זריקת כל ההתחייבויות הקודמות לפח, ודחיפה לפיצוץ העסקה. בהנהגת חמאס הבהירו שהערבויות של ארה״ב להפסקת האש אינן תקפות בהינתן תוכנית העקירה של טראמפ.

סמוטריץ׳ מצהיר שיפעל להבטיח שעזה תישאר מקום לא ראוי למגורים, ומשקר שזה יביא לכאורה ביטחון לישראלים.ות מהשורה. הוא, יחד עם פוליטיקאים מיליונרים, שותפיו לכנופייה, מנסים לקדם תחושת אחדות מזויפת עם ישראלים מהשורה עם סיסמאות לאומניות ("יחד ננצח") בעוד שהם מטילים גזירות כלכליות על מיליוני עובדים.ות ועניים בישראל כדי לממן את מכונת המלחמה ולהמשיך לסבסד הנחות במיסים והטבות לבעלי רשתות השיווק ותאגידי הנשק — שממשיכים להתעשר ממצוקה המונית.

מיליונים כבר מרגישים בכיס את התייקרות המע״מ, הארנונה, תשלומי ביטוח לאומי, חשמל, מים, דלק ועוד. רשתות שיווק ותאגידים פרטיים מנצלים את ההזדמנות ומעלים את המחירים עוד יותר, והממשלה לא מתערבת.

במקביל הממשלה מתניעה מחדש חלק מצעדי ה"הפיכה המשפטית" בניסיון לרכז עוד כוח בידיה ולהסיר חסמים שמרסנים חלק מההתקפות שלה על הציבור. אלו כוללים קידום חוקי רדיפה והשתקה של מתנגדי ומתנגדות כיבוש באקדמיה, התקפות על חופש העיתונות והגברת שליטה ממשלתית על גופי התקשורת.

הענישה הקולקטיבית וה"עזתיזציה" של צפון הגדה יובילו לפיצוצים הבאים

במזרח ירושלים המשטרה פשטה על חנות ספרים בבעלות פלסטינית, והחרימה מה שנתפס מבחינתה כ-"חומרי הסתה", כולל אוסף מאמרים של אילן פפה ונועם חומסקי. זה קורה בזמן שהמשטרה מנצחת על קמפיין של ענישה קולקטיבית המונית נגד הפלסטינים במזרח ירושלים עם הגבלות תנועה שמשתלבות עם הקמת מאות מחסומי צבא חדשים ברחבי הגדה שבין היתר פוגעים בנגישות לפרנסה של מאות אלפי משפחות.

במקביל מתגברת המתקפה הרצחנית של ממשלת הדמים על הפלסטינים במחנות הפליטים בצפון הגדה (ג׳נין, אלפארעה, טולכרם, נור א־שמס ועוד) שגרמה להיקף הרס חסר תקדים של תשתיות ומבני מגורים. מאז תחילת הפסקת האש בעזה, עשרות אלפי גברים, נשים, זקנים וילדים גורשו מביתם ואדמתם בגדה, תוך ביצוע מעשי הרג וטבח יומיומיים, כולל הפצצות מהאוויר. הפעולות הללו, שמזכירות את שיטות הפעולה של הצבא הישראלי במלחמת ההשמדה בעזה, נועדו להעביר מסר ש"אין מה לחגוג" את שחרור האסירים.ות במסגרת עסקת הפסקת האש.

בעוד שבממשלה ובצמרת הצבא טוענים באופן ציני שמטרתם היא "למנוע את ה־7 באוקטובר הבא", הגברת מעשי הטבח, ההרס והגירוש רק מקרבים את האסונות והפיצוצים הבאים. בין היתר, ניתן לצפות שהטרור המדינתי שממשלת המוות מטילה עכשיו על תושבי הגדה יוביל להסלמה בפעולות נקם ומעשי טרור נגד אנשים מהשורה, כולל ירי על אזרחים ישראלים בתוך הקו הירוק, ואף לא ניתן לשלול אירועי חטיפה.

חזון הבלהות של המשך המצור, הכיבוש והדיכוי הלאומי, לו שותפים לא רק נתניהו והימין הקיצוני אלא גם ראשי ה"אופוזיציה" הקפיטליסטית, מבטיח עוד משברי דמים ללא סוף וחיי מצוקה גם למיליונים בישראל. בסופו של דבר, ללא שיקום אמיתי, חיים בכבוד, ביטחון וחירות בעזה, בגדה ולכלל ההמונים הפלסטינים, לא יהיו חיי רווחה וביטחון גם להמונים הישראלים.

איך להחריף את המאבק בממשלה?

איזה מנופי לחץ יש כנגד ממשלה אטומה ויהירה שזוכה לתמיכה מטראמפ ולגיבוי מהאופוזיציה? בנייה מחדש של התגייסות המונית להפגנות בהובלת משפחות החטופים תבהיר לממשלה שיש מולה לחץ נגדי — בייחוד ככל שאותן הפגנות יתארגנו בקריאה להפלתה. אך ברור שהפגנות כשלעצמן לא יספיקו.

ממשלת המוות הסיתה נגד השביתה הכללית התקדימית שהתארגנה בחודש ספטמבר האחרון וניסתה גם לגמד את השפעתה. אלא שאפילו בפורום קהלת נאלצו להכיר בכוח הפוטנציאלי של העבודה המאורגנת: "מה שהמחאה ניסתה לעשות במשך חודשים בהצלחה מוגבלת, ההסתדרות יכולה לעשות בהחלטה אחת"

הבעיה היא שראשי ההסתדרות מסרבים לקבל החלטה שתביא להתנגשות בינם לבין הממשלה אם לא מופעל עליהם לחץ עצום מלמטה.

יום למחרת איומי הממשלה להפר את הפסקת האש ולחזור למלחמה, יו״ר אגף מרחבים בהסתדרות, אבי יחזקאל, התייחס לנושא באופן עמום כשאמר כי אלה ימים של מאבק "על דמותה של הדמוקרטיה בישראל" וכי "אנחנו עדיין בקרב המרכזי עד השבת החטוף האחרון הביתה" — מבלי להתייחס למי ומה מונעים את החזרת החטופים ולצורך לסיום מוחלט של המלחמה. הוא סיים באמירה עמומה עוד יותר: "אלה ימים של קבלת החלטות על בסיס ערכי של מנהיגות, תוך נטילת סיכונים אישיים ופוליטיים. אבל החלטנו לעמוד ביעדים הללו". מה הם קונקרטית היעדים ומה צריכה ההסתדרות לעשות כדי לעמוד בהם?

יו״ר איגוד העו״ס בהסתדרות, ענבל חרמוני הסבירה כי: "אם חלקים נכבדים בממשלה הזו כולל ראש הממשלה בעצמו, מטרפדים באופן אקטיבי את הסיכוי לשחרור כל החטופים, זה לא פחות מפשע מלחמה". אם זה המצב, ואם הפשע הזה ופשעי המלחמה המזוויעים של ממשלת המוות נגד מיליוני עובדים ועניים בעזה, בגדה ובלבנון דורשים התערבות חירום ופעולה מצד העבודה המאורגנת — יש לגבש מתווה מאבק עם צעדים ארגוניים כולל צעדי שביתה.

השביתה בספטמבר הוכרזה כתוצאה מלחץ מלמטה של המחאה ההמונית, אך ללא אסיפות במקומות העבודה וללא כינוס של ועדים ואיגודים בבית ההסתדרות, מה שפגע בהיערכות, ובחלק ממקומות העבודה אף עורר בלבול, חששות וכעס. איך ניתן להגביר היענות משורות העבודה המאורגנת לצעדי שביתה פוליטית נגד הממשלה וסדר היום שלה? איך ניתן להתגבר על התנגדות או חשש לשבות בקרב חלק מהעובדים.ות?

הרתימה של העבודה המאורגנת למאבק צריכה להתחיל מקיום אסיפות ודיונים במקומות העבודה, כולל בזום, על המאבק; ארגון של משלחות של עובדות ועובדים להפגנות נגד ממשלת המוות, עם מסר עצמאי משלהן, חיזוק יוזמות מקומיות דוגמת הקריאה של תושבים ותושבות לראשי המועצות המקומיות במערב הנגב להכריז על שביתה אזורית "למען החזרת החטופים"; תוך הרחבת סדר היום של אותן יוזמות — מאבק לסיום מוחלט של המלחמה, לבלימת כל צעדי הצנע והגזירות של הממשלה על העובדות והעובדים שנועדו לממן את מכונת המלחמה ולסבסד תאגידים ובעלי הון.

אין מה לחכות להוראות מלמעלה או ליוזמה מצד ראשי ההסתדרות לצעדים מסוג זה. הם ימשיכו לדבר בלי סוף על "ימים של קבלת החלטות" בלי ליזום צעדים קונקרטים. אך חברי וחברות ועד, צירים וצירות באיגודים, וכמובן עובדות ועובדים מהשורה יכולים ליזום — גם אם מדובר ביוזמה לקבוצת ווטסאפ של מי שיגיעו ממקום העבודה להפגנה הקרובה במוצ״ש. מתוך ההתארגנות להסלמת המאבק בממשלת המוות ניתן יהיה גם לבנות חלופה לסדר היום שלה, של טראמפ ושל מפלגות הממסד הקפיטליסטיות.