לא בהפסקת האש, לא בחילופי שבויים־אסירים, ובטח לא בשיקום — מסיבת העיתונאים היהירה של טראמפ ונתניהו בבית הלבן התמקדה בפנטזיות על גירוש המוני של מיליוני פלסטינים מעזה. הם כמעט לא התייחסו לשלב ב' בעסקה, והמשיכו לאיים בחזרה למלחמה כדי "לחסל את חמאס".

אם היו מי שקיוו שטראמפ ירסן את ההיבריס של ממשלת המוות של נתניהו ומכונת המלחמה של הקפיטליזם הישראלי, הם קיבלו בשלישי בלילה (04.02) את מופע האימים בבית הלבן: בתום הפגישה הרשמית עם ראש הממשלה הישראלי, טראמפ הצהיר על כוונותיו לקידום טרנספר המוני של כל התושבות והתושבים הפלסטינים מהרצועה — פרס לכנופיית המוות של נתניהו על מלחמת ההשמדה בעזה.

את הדיסטופיה הזו, ראש המאפיה מהבית הלבן ניסה לשווק בתור אוטופיה, לפיה עזה, תנוהל תחת שליטה של ארצות הברית ותהפוך להיות "הריביירה של המזרח התיכון" עם פרויקטים של נדל״ן ואלפי מקומות עבודה עבור "אנשי העולם". אמריקן קולוני 2.0.

רק מה? תושביה הפלסטינים של עזה, יהפכו שוב לפליטות ופליטים שיפוזרו בין מדינות שונות, ובמשתמע מדבריו של טראמפ יגורשו לצמיתות כי הם "לא ירצו לחזור". יומיים לאחר מסיבת העיתונאים טראמפ המשך לפרסם הצהרות ברשת החברתית שבבעלותו, לפיהם "ישראל תעביר את רצועת עזה לידי ארה״ב בסיום המלחמה" ורק לאחר שהפלסטינים כבר "ייושבו מחדש".

"אנחנו לא הולכים לשום מקום"

תושבות ותושבים פלסטינים מעזה שהתראיינו לכלי התקשורת בתגובה לתוכנית של טראמפ דחו אותה על הסף. בראיון לרויטרס תושבת הרצועה אום תאמר ג׳מאל (65) הדגישה כי "לא נעזוב את המקומות שלנו, לא נאפשר נכבה שנייה" והוסיפה "טראמפ משוגע. מלחמה, פצצות ורעב לא הצליחו לעקור אותנו מעזה. איך הוא מתכוון לגרש אותנו? אנחנו לא הולכים לשום מקום".

מסיבת העיתונאים היהירה של טראמפ עמדה בסתירה לתדמית השקרית שהוא ניסה לבנות לעצמו בזמן קמפיין הבחירות כנשיא שיסיים ולא יתחיל מלחמות. ההתארגנות "ערבים־אמריקנים למען טראמפ", שהוקמה ופעלה, בין השאר במישיגן, כדי להעניש את ממשל ביידן־האריס בקלפי על תמיכתם במכונת המלחמה של שלטון הימין בישראל לאורך מלחמת ההשמדה בעזה, שינתה באחורנה את שמה ל"ערבים־אמריקנים למען שלום". מובילי ההתארגנות, על אף שהבהירו את התנגדותם לתוכנית הטרנספר שהוצגה בבית הלבן, סירבו להתנער מתמיכתם בטראמפ. אך שינוי השם יכול להעיד על התחלה של התפכחות מאשליות בשקרים של טראמפ על "השכנת שלום בעולם" אפילו בקרב מי שהצביעו לו.

איומי הטרנספר הטריים של טראמפ רק יגבירו את תחושת הסולידריות עם ההמונים הפלסטינים ברמה הגלובלית והאזורית ואת הזעם ההמוני כנגד מי שיעז לשתף פעולה, ולו רק ברמה הרטורית, עם משאלותיו לטיהור אתני של עזה אחרי 16 חודשים של מלחמת השמדה איומה, שכללה כשלעצמה ניסיון רצחני לטיהור אתני של צפון הרצועה.

בהשפעת דעת הקהל והדחייה ההמונית של איומי הטרנספר שנשמעו מהבית הלבן, משטרי הליגה הערבית וכן ראשי המדינות בגרמניה, בריטניה, צרפת וספרד נאלצים להרחיק את עצמם מהתוכנית של טראמפ, בשביל לא לשלם מחיר פוליטי מבית על זיהוי עימה. המתנה שטראמפ העניק לממשלת המוות הישראלית רק מחריפה את הבידוד היחסי שלה במערכת העולמית, כולל בתוך המחנה האימפריאליסטי של מעצמות המערב. שר המלחמה ישראל כ״ץ רק החריף את המגמה כשקרא באופן מתריס לקנדה, ספרד, אירלנד ונורווגיה לקלוט פליטים פלסטינים שממשלתו שואפת לעקור מעזה. המעצמות במזרח, רוסיה וסין, זיהו הזדמנות לצאת למתקפה צבועה נגד התוכנית של וושינגטון כדי לצחצח את התדמית שלהן ולקדם את השפעתן.

שעות לפני המפגש עם נתניהו, טראמפ חתם על צו נשיאותי המחדש את מדיניות הסנקציות נגד איראן. יום למחרת טראמפ טען כי הוא מעוניין ב "הסכם שלום גרעיני עם איראן, כדי שהיא תוכל להמשיך לצמוח ולשגשג" וציין כי "הדיווחים על כך שארה״ב וישראל עובדות ביחד כדי להפציץ את איראן מוגזמים מאוד". גם נתניהו המשיך להתייחס לנושא בראיונות המשך ואמר כי "רוב המדינות הערביות עברו מלראות את ישראל כאויב הגדול שלהן — ללראות באיראן את האויב הגדול ביותר". עם הקביעה הזאת נתניהו מנסה לא רק להמשיך להדק את הציר האנטי־איראני באזור אלא גם למחוק את הסוגיה הפלסטינית מסדר היום האזורי — תוך כדי שהוא וטראמפ הופכים את סוגיית הפליטים הפלסטינים לנושא בוער על סדר היום של המשטרים במזרח התיכון.

ראשי המשטרים במצרים ובירדן המשיכו להתעקש כי בניגוד להפצרות של טראמפ, הם מתנגדים לגירוש המוני של פליטים פלסטינים לשטחם, גם כי הם יודעים שההמונים בארצם ובמזרח התיכון כולו לא יסכימו לשיתוף פעולה עם תוכנית של טיהור אתני בעזה. אבל בלימת סדר היום של טראמפ, לרבות תוכניות הטרנספר, דורשת מאבק. אסור לחכות כדי "לראות מה יקרה", צריך לבנות מאבק מלמטה, כאן באזור, ברמה הבינלאומית ותוך חיבור עם המאבקים ברמה המקומית נגד החזרה למלחמת השמדה ומתקפה צבאית על עזה, נגד כיבוש, התנחלות וסיפוח זוחל.

שלב ב' בעסקה ואיום חידוש המלחמה

אנשי הממשל של טראמפ נאלצו לפתוח בקמפיין של "בקרת נזקים", אל מול ההתנגדות שהתוכנית מעוררת בעזה, באזור, ברחבי העולם, ואפילו במפלגה הרפובליקנית. ויטקוף, השליח המיוחד של טראמפ לאזור, ניסה להרגיע את הסנאטורים הרפובליקאים ואמר להם כי טראמפ "לא רוצה להציב כוחות אמריקאיים כלשהם בעזה, וגם אינו רוצה לבזבז דולרים אמריקאיים כלשהם". היועץ לביטחון לאומי של טראמפ, מייק וולץ, אמר בראיון שהעניק אתמול לרשת CBS כי טראמפ "שם רעיונות נועזים וחדשים על השולחן, לא אבקר אותו על זה. אני חושב שזה יגרום לאזור כולו לבוא עם פתרונות משלהם, אם הם לא אוהבים את הפתרונות של טראמפ".

לפי חלק מההערכות, טראמפ מאיים בעקירה המונית מעזה כדי להפוך אותה לקלף מיקוח במשא ומתן על עסקת נורמליזציה בין ישראל לסעודיה ועוד לפני כן במשא ומתן עם חמאס על המשך הסדרת הפסקת האש וחילופי השבויים. גם אם זה המצב, הוא כבר כעת מוביל לנירמול מואץ של רעיון קטסטרופלי של שלילת זכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים באמצעות עקירה המונית.

נתניהו כמובן היה ראשון המנרמלים: "זה הרעיון הטוב ביותר ששמעתי — רעיון מרשים שצריך לבחון, לקדם ולבצע אותו, כי זה ייצור עתיד שונה לכולם". אך הנירמול זוכה לשיתוף פעולה אקטיבי גם מצד הפרשנים באולפנים שהיללו את טראמפ, וגם מצד ראשי "האופוזיציה" הלאומנית והקפיטליסטית בכנסת. "בין אם יצליח באופן מלא או חלקי, אין לישראל מה להפסיד ממנו — רק מה להרוויח", הסביר בני גנץ. יאיר גולן קבע מצידו כי "הצהרות על טרנספר טובות לכותרות אך לא למעשה". כלומר לפי יו״ר "הדמוקרטים" (בעיני עצמם) טיהור אתני הוא רעיון מצוין, רק לא כל כך פרקטי.

שעה שהצהרות טראמפ זוכות לגינויים ברחבי העולם, דווקא בפוליטיקה המקומית הן מעניקות לנתניהו אשראי פוליטי. סמוטריץ' ובן גביר צהלו בסיפוק מהבטחות הגירוש, והאיומים לפרק את הממשלה התחלפו באפשרות שמפלגת "עוצמה יהודית" תחבור אליה מחדש. האם הממשלה תסכים, בנסיבות הללו, לנסיגה מציר פילדלפי ולשחרור של עוד אלפי אסירים פלסטינים, במסגרת שלב ב' בעסקה, "בתמורה" להבטחותיו של טראמפ לעקירה המונית של מיליוני פלסטינים ושלילת זכותם להגדרה עצמית בהמשך? זה תסריט אפשרי.

אך מנגד, הסכנה של חידוש מלחמת ההשמדה תוך שבועות או חודשים לא נעלמה. טראמפ העביר לישראל משלוח פצצות כבדות, דחפורי הרס צבאיים ותחמושת נוספת ואיים כי הוא וכנופייתו יהיו "אלימים יותר" אם חמאס לא ייכנעו לדרישות ממשלת הימין הישראלית.

בעזה, אחרי 16 חודשי גיהנום, התאפשר למיליונים לחוות הקלה עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש הזמנית ב־19 בינואר. משפחות רבות התאחדו מחדש, חלקן אחרי יותר משנה, כשכוחות הכיבוש נסוגו ממובלעת נצרים ומאות אלפים צעדו חזרה לבתיהם ושכונותיהם שהוחרבו בעיר עזה וביישובי צפון הרצועה.

לא רק משפחות חטופים.ות ישראליות זכו לחבק את יקיריהן אחרי תקופה ממושכת של ייסורים, אלא גם מאות משפחות של עצירים.ות ואסירים.ות פוליטיים פלסטיניות, שרבים מהם נחטפו והוחזקו במעצר מנהלי ללא משפט ואחרים נשפטו ע״י מערכת המשפט הצבאית של הדיקטטורה של הכיבוש המושלטת על מיליונים.

אך השמחה על הפסקת ההשמדה והחזרה לצפון הרצועה התערבבה גם בכאב ואבל על מי שהלכו וחשש מפני העתיד לבוא. רבים ממי שחזרו לצפון הרצועה הלכו לחפש את גופות קרוביהם בין ערימות הבטון השבור שהיו פעם ביתם. לפי ההגנה האזרחית בעזה, למרות המאמצים, שהתגברו מאז תחילת הפסקת האש, יש עדיין לא פחות מ־10,000 (!) גופות שלא חולצו מבין ההריסות. שכונות שלמות נמחקו, ערים שלמות הוחרבו עד ליסוד. לפי נתוני האו״ם 92% מבתי המגורים ניזוקו או נהרסו לחלוטין, היקף חורבן בלתי נתפס. ההרס השיטתי והמכוון של כל תשתיות החיים הבסיסיות באזורים שלמים בצפון הרצועה אילץ תושבים רבים לחזור על עקבותיהם בהיעדר קורת גג, מים לשתייה ומזון בסיסי.

לפי האו״ם בעזה יש כעת כ־50 מיליון טונות של הריסות שרק הפינוי שלהן יארך כ־21 שנים ולבדו יעלה כמיליארד דולר. היקף השיקום האדיר הדרוש ברצועה כולל לא רק בנייה מחדש של הרוב המוחלט של בנייני המגורים, אלא גם בנייה מחדש של בתי חולים, מרפאות, גני ילדים, בתי ספר, אוניברסיטאות, מקומות עבודה, כבישים, תשתיות חשמל, תשתיות מים וביוב, תשתיות תקשורת, מבני ממשל ועוד. המשאבים שדרושים לכך בהחלט קיימים, אך הנגישות אליהם חסומה הן על ידי שלטון ההון בחברה והן על ידי האימפריאליזם האמריקאי ומשטר הכיבוש הישראלי שהופכים אותם לאמצעי סחיטה של ההמונים הפלסטינים ולעוד קלף מיקוח, לצד איומי הטרנספר, הסיפוח וחידוש מלחמת ההשמדה, מול המשטרים באזור.

נורמליזציה עם סעודיה?

טראמפ לא שלל שיתמוך בסיפוח הגדה לישראל, ואמר שיעדכן על עמדתו בנושא תוך מספר שבועות. ייתכן שהסיפוח והטרנספר יירדו מהשולחן בהמשך לטובת עסקה עם בן סלמאן, אולי בדומה לאופן בו "הסכמי אברהם" סיכלו לכאורה הכרזה על סיפוח בקעת הירדן, בזמן כהונתו הקודמת של טראמפ.

בפתח הפגישה עם נתניהו, טראמפ אף טען כי סעודיה "לא דורשת הקמת מדינה פלסטינית". יום למחרת משרד החוץ של סעודיה סתר את דבריו בהודעה רשמית. כך או כך, עסקת נורמליזציה בין הדיקטטורה הסעודית למשטר הכיבוש הישראלי, תוך ניסיון "לעקוף" את נהרות הדם שטרם יבשו ממלחמת ההשמדה בעזה, לא תהיה "הסכם שלום". בדומה להסכמי הנורמליזציה עם איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו, וסודאן (הנקרעת במלחמת אזרחים מדממת), עסקה כזו, המנסה לקבור את השאיפות הלאומיות של מיליוני פלסטינים תוך שימור סטטוס קוו של דיכוי, אפליה, עוני וחיי מחסור בצל שלטון הון, רק תכין את הקרקע לאסונות הבאים.

המאבק של ההמונים הפלסטינים, נגד נישול קולוניאלי מתמשך, דיכוי ועוני ולמען שחרור לאומי וחברתי וחיי רווחה ימשיך גם אל מול הונאת הנורמליזציה.

נגד תוכנית הטרנספר צריך מאבק לשינוי מהשורש

טראמפ דחק בנתניהו לספק לו 'תמונת ניצחון' דיפלומטית בדמות עסקת הפסקת אש ושחרור חטופים עם כניסתו לבית הלבן. אך האם טראמפ היה מעוניין ב'הישג' כזה של עצירת המלחמה אם לא הייתה תנועת מחאה של מיליונים בארה״ב ובעולם בסולידריות עם עזה ובדרישה לעצור את המתקפה הג׳נוסיידית?

התנועות הנגדיות לסדר היום של טראמפ ונתניהו הן לא בגדר מחאה בלבד. מדובר במאבקים שיכולים פוטנציאלית לשנות את התמונה, לשבש את התוכניות של המעמדות השליטים ואף לכפות עליהם מענה לדרישות וויתורים בניגוד לרצונם. "בקרת הנזקים" של אנשי ממשל טראמפ שטוענים כעת כי הנשיא כלל לא התכוון לגרש את הפלסטינים מעזה לצמיתות היא אינדיקציה אחת לכך.

האם נתניהו היה מסכים לשחרור אסירים פלסטינים ונסיגת כוחות כיבוש בעזה כחלק מעסקת השחרור של החטופים הישראלים, ללא תנועת המחאה העיקשת והמתמשכת ברחובות שהגיעה לשיא עם השביתה הכללית ב־2 בספטמבר?

חלק ממשפחות החטופים הישראלים כבר מסיק מסקנות לגבי המשך המאבק: "המשך השבת החטופים נדחקה לפינה על ידי תוכנית הריביירה של טראמפ", אמר בועז זלמנוביץ, אביו של אריה שגופתו מוחזקת בעזה. הוא הדגיש כי אפילו המשך השלב הראשון עומד בפני סכנה: "נתניהו אמנם אומר שהם ינסו להתחיל את השלב השני, אבל הוא לא שלח את המשלחת ומעמיד תנאים. זה מעמיד בסכנה גדולה את המשך קיום ההסכם".

במקביל, ועדת המעקב מארגנת הפגנה ארצית ביום שבת הקרוב באום אל־פחם נגד איום העקירה ההמוני בעזה והמשך מלחמת ההשמדה, שמשתלב באפליה הגזענית של הציבור הערבי־פלסטיני בתוך הקו הירוק. במזרח ירושלים תחת כיבוש, התושבות והתושבים הפלסטינים ארגנו הפגנות ואף שביתת מחאה נגד הריסות בתים וענישה קולקטיבית.

הפגנות נגד ממשלת המוות של נתניהו והימין הקיצוני בחברה הישראלית, צריכות להמשיך להיבנות עם אפס אשליות בתפקיד ההרסני של טראמפ, שלובו על ידי גורמים פרו־ממסדים דוגמת "כוח קפלן". מי שיוכלו לכפות על נתניהו את סיום המלחמה והשלמת חילופי השבויים זה לא אנשי הממשל מהבית הלבן אלא המאבקים בשטח.

המאבק לשחרור כולם תמורת כולם וסיום המלחמה צריך לפנות עכשיו בבירור נגד תוכניות הטרסנפר של טראמפ וגם נגד כל ניסיון לכפיית סטטוס קוו חדש של החזקת 2 מיליון בני אדם תחת מצור, ללא מים לשתייה, ללא קורת גג, ללא טיפול רפואי ותשתיות חיים בסיסיות. ברמה המיידית, הכרחי להיאבק להוציא את כל כוחות הכיבוש מהרצועה, לפתוח את המחסומים למעבר סחורות וא.נשים ולהסיר את המצור. אנחנו קוראות וקוראים לממן את השיקום המאסיבי שדרוש בעזה באמצעות הפקעה של משאבי עתק מבעלי ההון בישראל ובמדינות נוספות שתמכו ואיפשרו את מלחמת ההשמדה כחלק מהמאבק הרחב למען שינוי סוציאליסטי. בסופו של דבר, בשביל פתרון של שלום אמיתי צריך להיאבק גם נגד צעדי סיפוח בגדה וגירוש תושבים מג׳נין ועד דרום הר חברון, לעצירת תוכניות הנישול וההתנחלות החדשות שאושרו בגיבוי טראמפ ולהיאבק להפלת הדיקטטורה של הכיבוש ולסיום כל צורות הדיכוי והניצול שממשיכות לזרוע את הזרעים לאסונות הבאים.