היום (שני) ארגון עובדי בנק הפועלים מארגן שביתה של למעלה מ־8,000 עובדי ועובדות הבנק החל מ־13:00 ב־180 סניפים, כמו גם במוקדים טלפוניים, לאחר שהכריז על הסלמת המאבק בתוכנית לקיצוץ מאות משרות. התוכנית נועדה לאפשר להגדיל עוד יותר את רווחי העתק שמגלגל הבנק על חשבון עובדי הבנק עצמו והמצוקה הכלכלית של מעמד העובדים במשק בכלל, הכורע תחת יוקר המחיה ושכר נמוך. יהונתן ב׳ כותב על הרקע למאבק.

ב־25.9, עובדות ועובדי בנק הפועלים פתחו בשביתה: הסניפים, מוקדי הייעוץ והמוקדים הטלפוניים לא פעלו למשך יום שלם, כחלק מהמאבק בתוכנית קיצוצים שמקדמת הנהלת הבנק. כעבור חמישה ימים, העובדים קיימו שביתה נוספת של מספר שעות.

בתוכנית של ההנהלה: קיצוץ של מאות משרות, ועבור מי שישארו — העברה כפויה בין תפקידים, פגיעה בשכר ובאפשרויות הקידום, והגדלה של עומס העבודה. כל זאת לאחר קיצוצים של מעל לאלפיים משרות במצטבר לאורך העשור האחרון, סגירה ואיחוד של סניפים, ופגיעה מתמשכת בשירות הניתן ללקוחות הבנק.

לאורך השנתיים האחרונות, העובדות והעובדים בבנק התמודדו לא רק עם עלייה בעומסים, אלא גם, בדומה לשאר העובדות והעובדים במשק, עם ההשלכות הכלכליות החונקות של מדיניות הממשלה למימון מלחמת ההשמדה — קיצוצים בתקציבי רווחה ובריאות, עליות מחירים ושחיקת שכר.

הטייקונים ששולטים בבנקים, לעומת זאת, רק הרוויחו! ברבעון השני של 2025, בנק הפועלים גרף רווח נקי של 2.5 מיליארד שקל (רובו הגדול, אגב, מריביות על חשבונות של אנשים מהשורה).

כמובן, גם העובדות והעובדים רואים את האבסורד הזה. לקראת השביתה הם הפגינו מול המנכ״ל, בין השאר, עם שלטים שעליהם נכתב: "סופרים את המיליארדים ולא את העובדים".

"לא חוששים להחריף את המאבק"

"בזמן שהבנק מציג רווחי שיא של מיליארדי שקלים, [ההנהלה] פוגעת בעובדות ובעובדים, מצמצמת מאות תקנים ומגדילה את העומסים, שבסוף פוגעים גם בלקוחות ובשירות הניתן להם", הסביר במהלך ההפגנה יו״ר ארגון עובדי בנק הפועלים, רוני גרפונקל, והבהיר: "אנחנו לא חוששים להחריף את המאבק. המסר ברור — לא נוותר על הזכויות שלנו, ולא נאפשר להנהלה לקדם צעדים חד־צדדיים על גב העובדים".

ניכר שכדי לעצור את הקיצוצים אכן יהיה צורך להחריף את המאבק. מעורבות של עוד עובדות ועובדים מהשורה רק יכולה לחזק אותו. אסיפות עובדים לחשיבה והיערכות לעוד ימי פעולה, הפגנות לצבירת כוח, ואף מתווה שביתות — עם שביתה נוספת של יום שלם, שתכלול הפגנות, ובהמשך גם שביתות של יומיים ואף יותר — כל אלה יוכלו לעזור לרתום את הכוח של העובדות והעובדים לביטול מוחלט של תוכנית הגזירות, ולהיאבק אפילו למען העלאת שכר ושיפור תנאי העבודה.

להוציא את הבנקים מידי משפחות ההון

ארנון בר־דוד, יו״ר ההסתדרות הכללית, במסגרתה מאוגדים עובדי הבנק, גיבה את השביתות, אך הדגיש מצידו כי "גם אם נדרשים שינויים ורפורמות לשיפור ביצועי הבנק — יש דרך נכונה לעשות זאת: דרך של הידברות, שותפות וכבוד הדדי". האם התוכנית הנוכחית היא בגדר שינוי נחוץ ו"רפורמה", והאם יש מקום לשותפות עם הנהלת הבנק? תוכניות הקיצוצים החוזרות ונשנות של העשור האחרון מראות את מטרת "הרפורמות" של הנהלת הבנק, ואת ההשלכות של הפרטתו לידי בעלי הון. אין כאן שיפור בשירות. העומס על העובדים הולך וגדל. מטרת ה"רפורמות" היא מקסום רווחים עבור הבעלים.

את רווחי העתק של הבנק צריך למסות מיידית למען מימון שיקום בעקבות המלחמה. ויותר מזה, כדי להבטיח שבנק הפועלים — והמערכת הבנקאית בכלל — יפעלו בהתאם לאינטרסים של עובדי הבנק ושל הרוב בחברה, כולל שיפור השירות ותנאי העבודה, ומתן אשראי זול למשקי בית ועסקים קטנים, נחוץ שהעבודה המאורגנת תוביל מאבק עקרוני בהשלכות ההפרטה ולמען העברת הבנקים לבעלות ציבורית, תחת פיקוח וניהול דמוקרטיים של ציבור העובדים.