לאחר התגייסות שיא, נתניהו מהמר על עוד הסתה
שכול וזעם בביירות לאחר הפיצוץ המחריד
X
תודה רבה!
אוקיי, ההודעה שלך נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
בחירות באירגון כוח לעובדים
שני פעילים מטעם תנועת מאבק סוציאליסטי ותנועת "כוח לטיני", התמודדו במשותף, והגיעו למקומות השני והשלישי.

הדפסה

אירגון "כוח לעובדים" מהווה גב, מעודד ויוזם התארגנויות ומאבקי עובדים במקומות עבודתם. תנועת מאבק סוציאליסטי השתתפה יחד עם פעילים נוספים בהקמת האירגון ובבנייתו, פעילי התנועה השתתפו במטות האזוריים ובצוות הנהגת הארגון.

כוח לעובדים בנוי מסניפים ע״פ מקום עבודה, לדוגמה סניף עובדי האוניברסיטה הפתוחה, סניף עובדי בתי הקפה באוניברסיטת ת״א, סניף עובדי הבמה וההגברה וכו'. כמו כן, קיים גם הסניף הכללי שמכיל פעילים, סטודנטים, ועובדים שעוד אין להם סניף במקום העבודה שלהם.

הדמוקרטיה הפנימית בכוח לעובדים פועלת כך שכל סניף בוחר מספר נציגים ע״פ גודלו. נציגי כל הסניפים מהווים את "אסיפת הנציגים", שהיא הגוף מקבל ההחלטות העקרוניות בכוח לעובדים. אסיפת הנציגים גם בוחרת את צוות הנהגת האירגון, שהינו גוף מצומצם יותר ותפקידו להוביל את עבודת האירגון ביומיום. כל סניף גם מקיים ישיבות, בהן מתקבלות, בין היתר, החלטות לגבי ניהול מאבקיו. ניתן להחליף כל נציג בכל עת באמצעות הליך פשוט יחסית.

בתקופה הזאת מתקיימות בחירות בסניפים כדי להרכיב לראשונה את אסיפת הנציגים. בסניף הכללי התקיימו בחירות ב־11 בספטמבר. בבחירות התמודדו ברשימה משותפת ("עובדים יחד") שי גלי מתנועת מאבק סוציאליסטי, ודיאגו שירטה, מתנועת "כוח לטיני", שמוביל את התארגנות עובדי קסטרו. מלבדם התמודדו שלושה מועמדים נוספים, והצביעו 51 מתוך 92 בעלי זכות ההצבעה. שי ודיאגו הגיעו למקומות השני והשלישי בהתאמה, ולמקום הראשון הגיע אסף מנור, המרכז את פעילות כוח לעובדים באזור המרכז. כלומר, שי ואסף יהיו נציגי הסניף באסיפת הנציגים.

שי ודיאגו מסכמים

עצם שיתוף־הפעולה בינינו איננו מובן מאליו. זהו שת״פ שנבנה בהדרגה לאורך שנה וחצי, בין תנועת מאבק סוציאליסטי ובין תנועת "כוח לטיני"; שת״פ שנועד לבנות את כוח לעובדים ולהוביל אותו בכיוון הנכון לדעתנו.

הציפייה שלנו הייתה ששנינו נתברג בין המקומות הראשון והשלישי, ובהחלט הצלחנו בכך. כמובן שהיינו שמחים לזכות במקום הראשון והשני, אבל שיערנו מראש שאסף, אותו אנחנו מברכים על ההישג שלו, יזכה בשל האנרגיה הרבה שהוא משקיע בפעילות בארגון ובעיקר בת״א.

כתבנו פלאייר משותף שהדגיש גם את ההישגים החיוביים של כוח לעובדים עד כה, שאנחנו היינו כחברי צוות הנהגת הארגון שותפים בהשגתם, וגם את הכיוון האסטרטגי אליו צריך כוח לעובדים להתקדם: כארגון בעל אופי פוליטי יותר, המנסה להוות כלי מאבק לא רק ברמת מקום העבודה הבודד אלא גם מבחינת הנושאים הרחבים שמטרידים את האנשים העובדים בישראל. אנחנו יודעים גם שהיו מצביעים רבים שהסתפקו בהצבעה עבור אחד מאיתנו ואת הקול השני נתנו למועמד אחר. להערכתנו הצביעו עבורנו, כלומר עבור התוכנית שהצגנו, כ־35 מצביעים ואולי אף יותר. לצערנו דיאגו לא יכול היה להגיע לכנס בשל מגבלות עבודה וכסף ואנו משוכנעים שאם היה יכול להגיע הוא היה נבחר והיינו משפרים את התוצאה שלנו. אך מבחינתנו חשוב לא רק ההישג של כמות המצביעים, אלא אופי הדיון שנוצר במערכת הבחירות והנושאים שהצלחנו לשים על הפרק.

דיאגו מדגיש: חבל שהיה מספר גדול של דרום אמריקאים שלא הייתה להם אפשרות להצטרף כמו שצריך לארגון ולהצביע בגלל מגבלות טכניות וכן מגבלת השפה שמנעה מהם למלא את טופס ההצטרפות... אבל, בכול זאת קיבלנו בסיס בשביל להתחיל עבודה עם כוחות חדשים.

בכנס הבחירות של הסניף הכללי נכחו 35 אנשים, ביניהם מספר מנהיגי עובדים: לימור אלמגור יו״ר ועד עובדות הקופי טו גו לשעבר וחברת צוות מנהיגות הארגון, שרון קיטרון יו״ר נציגות העובדים באוניברסיטה הפתוחה וכן יו״ר ועד בהסתדרות בחברה ציבורית, שהינו גם חבר כוח לעובדים. בסה״כ היו דיונים מעניינים, ביקורתיים ובונים. פעילים רבים העלו את הצורך בהגברת העדכון והדיונים בארגון, הוחלט לכנס ישיבה נוספת של הסניף הכללי תוך חודשיים־שלושה וכן להקים רשימת דיונים אינטרנטית. הדיון בפגישה כלל גם שאלות, כמו מה צריך להיות היחס כלפי ההסתדרות, וגם שאלות פנימיות כגון כיצד מאגדים, איך גורמים לעובדים שמצטרפים לאירגון להיות פעילים בו. האווירה הייתה מאוד חיובית. אנו רוצים להודות גם לכל שאר המתמודדים שיצרו יחד איתנו דיון חשוב והבוחרים שעשו מאמץ, הגיעו, השתתפו בדיונים והצביעו.

תנועת מאבק סוציאליסטי יחד עם "כוח לטיני" וחברים נוספים בכוח לעובדים שמסכימים איתנו, תמשיך להעלות בתוך כוח לעובדים את הצורך לצאת למאבק כנגד המגמות הרחבות שמאיימות על עובדים: ההפרטה, שחיקת השכר, קיצוץ תקציבי הרווחה, חברות כוח האדם והקבלן ושבירת העבודה המאורגנת. כוח לעובדים לא יוכל להתמודד עם בעיות אלה לבדו, הוא חייב לרתום למאבק גם קבוצות עובדים אחרות מההסתדרות ומארגוני המורים, ולשם כך עליו לאמץ גישה סולידרית: לצאת למאבקים משותפים כנגד בעיות משותפות, לסייע להם במאבקיהם מול המעסיקים והן מול הנהגה בוגדנית, בירוקרטיה חונקת וחוסר דמוקרטיה באותם איגודים. יש צורך בבניית תנועת עובדים חזקה. בסופו של דבר, ההתקפות על תנאי החיים של העובדים, הן מהמעביד במקום העבודה והן מהממשלה, הן תוצאה של השיטה הקפיטליסטית, שמשרתת את בעלי־ההון על גבם של העובדים, העניים והנוער. את השיטה הזו יש להחליף בחברה סוציאליסטית דמוקרטית. כוח לעובדים חייב לאמץ גישה רחבה ולהפוך את עצמו לכלי מאבק כדי לקדם את התהליך הזה.

תוכן הפלאייר של "עובדים יחד"

"עובדים יחד" — בוחרים בשי גלי ודיאגו שירטה לאסיפת הנציגים

דיאגו שירטה, בן 44, יליד ארגנטינה, נשוי ואב לארבעה ילדים. מתגורר בגן יבנה ועובד במרכז הלוגיסטי של חברת קסטרו ובניקיון בניינים. חבר צוות הארגון של "כוח לעובדים", מוביל את התארגנות העובדים בקסטרו וחבר הנהגה בתנועת "כוח לטיני".

שי גלי, בן 24, מתגורר בחיפה ועובד כמאבטח דרך חברת קבלן וכמדריך נוער על תקן עובד ארעי בעיריית חיפה. חבר בתנועת מאבק סוציאליסטי. חבר צוות הארגון של "כוח לעובדים" ומרכז את מטה חיפה והצפון.

השותפות בינינו נולדה מתוך פעילותנו המשותפת בניסיון ההתארגנות בקסטרו ואח״כ בצוות הארגון. יחד התלבטנו וחשבנו על: ההתארגנות בקסטרו, "כוח לעובדים" והדרך לשינוי חברתי בישראל. שיתפנו אחד את השני מהניסיון השונה שלנו והגענו למסקנות משותפות רבות.

הבחירות הן עבור כל מועמד בנפרד, אבל לדעתנו חשוב לקדם אג׳נדה עקרונית ברורה בכוח לעובדים, ולכן אנחנו מתמודדים במשותף. אפשר, כמובן, לבחור גם רק באחד מאיתנו, בשילוב עם הצבעה עבור מועמד אחר, אבל אם אתם מסכימים איתנו, הבחירה בשנינו תאפשר לחזק עמדה זו בארגון.

מה אנחנו חושבים?

הרקע להקמה ולצמיחה של אירגון כוח לעובדים הוא בהתגברות התהליכים הניאו־ליברליים: ההפרטות, הקיצוצים, שבירת העבודה המאורגנת והידרדרות בתנאי העבודה והמחייה של עובדים רבים מצד אחד, והמחסור במפלגות וארגונים המייצגים נאמנה את האינטרסים של העובדים ומסוגלים להוביל מאבק המוני כנגד תהליכים אלה מצד שני. תנאים אלה הביאו גם להקמת ארגוני מאבק נוספים בתקופה האחרונה כמו "כוח לטיני" והרשימות המוניציפליות "עיר לכולנו" בתל־אביב ו"הפנתרים החדשים" בירושלים.

ביטוי לכך נמצא במטרות הארגון שכוללות מאבק באופן חסר פשרות להגנה על זכויות עובדים, נגד: העסקה באמצעות חברת כוח־אדם וקבלן ותהליכי ההפרטה, ובעד: קידום העבודה המאורגנת, צדק כלכלי־חברתי, דמוקרטיה בעולם העבודה, שוויון מלא בין נשים וגברים, ערבים ויהודים ושאר חלקי החברה הישראלית. איך ממשיכים להתקדם לעבר השגת המטרות הגדולות והצודקות האלה באמצעות ארגון כוח לעובדים?

המשך התפתחות

בתוך שנה וחצי התפתח והתגבש האירגון בקצב יפה, הגיע לכמה הישגים מרשימים, והוא מונה כיום למעלה מ־1000 חברים. השלב הראשוני של בניית ארגון כוח לעובדים התמקדה בעיקר בפיתוח הכלים המשפטיים והארגוניים כדי לארגן עובדים במקומות עבודתם — כלומר, מה הדרך הנכונה ביותר להתארגן, כיצד ללוות התארגנויות, הכשרת מלווים ועוד. שלב זה עוד לא הגיע למיצויו ועדיין יש צורך בהשקעה של אנרגיה רבה לשיפור העבודה האיגוד־מקצועית שלנו, לצירוף חברים נוספים, להקמת סניפים חדשים, לחיזוק המטות האזוריים בפעילים ולהגברת פעילות השטח.

כדי להגביר את רמת המעורבות של חברי כוח לעובדים, הן מהסניף הכללי והן מסניפי העובדים, יש צורך בהמשך פיתוח דיון משותף, פתוח ודמוקרטי לגבי ניתוח המציאות, המטרות והדרך של הארגון. דיון רחב זה חייב להתקיים בשגרה במטות האזוריים, בסניפים, באסיפת הנציגים ובצוות הארגון. כמו כן, יש להגביר בהדרגתיות את החשיפה והפרסום של פעילות הארגון למעגלים רחבים יותר. יש גם צורך בהגברה הדרגתית של פעילות השטח — בכפוף לכוחות בכל אזור — תוך שילוב פעילים רבים יותר ופנייה יזומה גם לכיוון עובדי תעשייה, תחבורה ומקומות עבודה גדולים במשק.

עמדה עקרונית

כוח לעובדים חייב גם לקדם, כעניין עקרוני, את הסולידריות והאחדות בין האנשים העובדים, הן בתוך החברה הישראלית בין המגזרים השונים והן ברמה הבינלאומית. ללא סולידריות בין עובדים, בעלי־ההון ימשיכו לשתף־פעולה ביניהם ולפלג בינינו.

כוח לעובדים חייב לגבש עמדה ולנקוט בפעולה ביחס לבעיות השורשיות שקיימות בחברה והאירועים הגדולים שקורים סביבנו, כמו לדוגמה: התייקרויות המחירים ושחיקת השכר. יש חשיבות להבעת תמיכה במאבקי עובדים שפורצים ואף ביצירת שיתופי־פעולה עם קבוצות הנאבקות בתקופה זו — בדומה לתמיכה הפומבית שהפגין הארגון במאבק האופוזיציה בהסתדרות המורים. כוח לעובדים והוועדים המאוגדים במסגרתו, צריכים להמשיך להישאר עם העיניים נשואות לשאר קבוצות העובדים המאורגנות בארץ, ולא רק אל העובדים הבלתי־מאורגנים. כוח לעובדים יכול לקרוא לאירגונים אחרים, לשתף־פעולה ולהיאבק לדוגמא: למען העלאות שכר, פיקוח ממשלתי על המחירים, תוספות יוקר רוחביות במשק, מול גל עליות המחירים הנוכחי.

שיתופי־פעולה

מלבד שילובי כוחות נקודתיים, והשתתפות אפשרית בהפגנות ומחאות סביב נושאים אלה, כדאי שכוח לעובדים יקרא בעתיד גם לצעדים אירגוניים מצד ההסתדרות הכללית ושאר האיגודים — כולל השבתות במידת הצורך — כדי להראות מה צריך ויכול להיעשות בתקופה הזאת. גם אם הנהגות אותם איגודים לא יענו לקריאה זו, ובעצם יחשפו את פרצום האמיתי, זהו בסיס לחיבור בין כוח לעובדים לבין גורמים מזדהים בתוך האיגודים האחרים, לצורך תיאום וקידום המאבק הרחב יותר, כולל שינוי האופי של אותם האיגודים. הסברה עצמאית שגרתית של כוח לעובדים, והתנהלות מחושבת בכול הקשור ליוזמות ושת״פים, תוכל להביא: להצטרפות של עובדים ופעילים נוספים לארגון, שאולי אינם מסוגלים לארגן את מקומות העבודה שלהם כרגע, אך רוצים להצטרף למאבקים רחבים בתחום, ליצירת קשרי סולידריות עם ועדי עובדים וקבוצות עובדים בהסתדרות, ואפילו לדחוף את הנהגת ההסתדרות לפעולה, גם אם מוגבלת. ניצחון של אחד מהוועדים של כוח לעובדים במאבק נגד שחיקת השכר בעתיד יוכל לתת דחיפה אדירה לקמפיין כולו.

כוח לעובדים לא יוכל לנצח במאבק מול המגמות הכלליות בשוק העבודה לבדו. לשם כך יש צורך בתנועת עובדים חזקה. מחויבותו של כוח לעובדים לבניית העבודה המאורגנת אינה יכולה להישאר תחומה ביצירת ארגון עובדים דמוקרטי חדש, שלמעשה עשוי להישאר מבודד במערכה מול כוחות חזקים בהרבה. המחוייבות צריכה להתבטא לאורך הדרך גם בסיוע לקבוצות עובדים אחרות במאבקיהן מול המעבידים וכנגד המנהיגות הבוגדנית, הבירוקרטיה וחוסר הדמוקרטיה בוועדים ובאיגודים שלהן.

הפוטנציאל בכוח לעובדים

כיוון פעילות זה הוא בעל סיכויים טובים להפוך את "כוח לעובדים" לכלי אפקטיבי ולמוקד התייחסות עבור עובדים במאבקם לחיזוק העבודה המאורגנת ועצירת ההפרטות. זהו הפוטנציאל הגדול הטמון בכוח לעובדים, אותו אנחנו רוצים לעזור לממש. לשם כך יש לפעול בשני מישורים:

1. המשך הבנייה האיגוד־מקצועית של כוח לעובדים, תוך שימוש בדוגמה של ניצחון מאבק סדרני סינמטק ת״א, שהתארגנו בצורה עצמאית ונאבקו כנגד חברות כוח האדם ועוברים כעת להעסקה ישירה.

2. בנייתו של כוח לעובדים כארגון מאבק בנושאים הרחבים, המהווה מוקד למאבק לבניית כלל העבודה המאורגנת ומאבק בניאו־ליברליזם ובקפיטליזם — מדינה של עובדים לא של עבדים. לשם כך חשוב שכוח לעובדים יחבור ויסייע גם ליוזמות ומאבקים מחוץ לתחום העבודה כגון מאבקים סביבתיים, מוניציפאליים, נגד הפרטות שירותי הרווחה, נגד גזענות, אפלייה ודיכוי.

בדרך זו נוכל להשיג באמת כוח לעובדים ולשנות את פני שוק העבודה והחברה בישראל




תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.