המאבקים נגד התקפות הממשלה החדשה התקפות נוספות על העובדים והעניים, הטבות לבעלי־ההון, דיכוי זכויות דמוקרטיות, החרפה בגזענות ומדיניות הסלמה בסכסוך... איך אפשר להתחיל לבנות אופוזיציה לממשלת ההון הגזענית של ביבי, ליברמן וברק? 2,251
מה עושה ממשלה של רודפי כיסאות כשלא נשארים מספיק כיסאות לכולם?? ממציאה כיסאות ותפקידים חדשים. צביעות הצהרותיו בעבר של ביבי נגד ממשלתו המנופחת של אולמרט הפכה לפארסה כשהוא הרכיב את הממשלה הגדולה ביותר בישראל אי־פעם. ביבי לא היה מסוגל להרכיב ממשלה מבלי לקנות, תרתי משמע, את תמיכתן של שאר מפלגות הקואליציה. "בכירי המשק" לחצו להרכבת ממשלה בהשתתפות "קדימה" ו"העבודה", כדי להימנע מהתסריט של ממשלה בראשות ביבי הנשענת על מפלגות הימין הקיצוני, שתהיה שנואה על מרבית הציבור בישראל, בשטחים הפלסטיניים ובמזה״ת מהרגע הראשון. בסופו של דבר התוכנית פעלה רק באופן חלקי, מפלגת העבודה הזדחלה פנימה וקדימה נשארה בחוץ — אבל זה לא ריכך את הסלידה הציבורית מהממשלה. לבני, שהייתה מקודקודי ממשלת אולמרט המושחתת, שהובילה את אותה מדיניות כלכלית ניאו־ליברלית, שתי מלחמות מיותרות ומדיניות גזענית ואנטי־דמוקרטית, מבקרת כעת באופן צבוע את מדיניות הקואליציה החדשה. לעזרתו של ביבי נחלץ "הדובר החברתי" החדש של הממשלה, עופר עיני, שהכפיף את ההסתדרות הכללית לממשלה והפך לבן הברית החשוב ביותר של ביבי. עיני ושרגא ברוש, יו״ר התאחדות התעשיינים, היו מעוניינים בשת״פ עם הממשלה לשם הזרמת כספי ציבור להצלת מפעלים פרטיים. עיני הביא לביבי את מפלגת העבודה כנדוניה פוליטית, במהלך שהוביל כשליש מבוחרי העבודה להשיב בסקר כי לא יצביעו למפלגה שוב (סקר הארץ־דיאלוג, 1.4). החקירות של ליברמן באשמת הלבנת הון והפרת אמונים מצטרפות למסכת בצע הכיסאות, הצביעות והשחיתות. 54% מהנשאלים אמרו שאינם מרוצים מהממשלה החדשה, ורק 30% הביעו דעה הפוכה. הזעם הציבורי, המחאות והמאבקים נגד הממשלה, שקיימים במידה מסויימת כבר עכשיו, צפויים להתגבר על רקע החרפת המשבר הכלכלי וההתקפות המתוכננות על ציבור העובדים. התוכנית הכלכלית: התקפות על האנשים העובדיםהנתונים על היקף המשבר בישראל הולכים ונערמים: ירידות משמעותיות בהיקף הייצור התעשייתי, בייצוא הסחורות ובתיירות, גלי פיטורים ששברו שיא נוסף של 20 אלף מפוטרים בחודש מרץ, וגם הטייקונים שחיכו לכניסת הממשלה החדשה כדי לבקש חילוץ, החלו להודיע על הפסדיהם. בעיתון "דה מארקר" פורסם כי הונם של 500 בעלי־ההון הגדולים התכווץ ב־40% בשנה האחרונה. הירידה הדראסטית בהכנסות ממיסים יחד עם תקציב מלחמתי ענק והמיליארדים שנשפכו לשווא על מבצע "עופרת יצוקה", גררו גידול חד בגירעון בתקציב המדינה, שעשוי להגיע ל־5% מהתוצר בשנת 2009 לעומת 2.1% אשתקד. אלא שה"תוכנית" של הממשלה היא לא יותר מאוסף של גזרות ישנות ממגירות האוצר, הטבות לעשירים ועוד כמה התקפות חדשות מבית מדרשו של הליכוד. בחודש יולי הקרוב תביא הממשלה להצבעה תקציב דו־שנתי לשנים 2009–2010, שאמור לכלול קיצוץ בסך 10 מיליארד שקל לשנת 2009 וקיצוץ דומה ב־2010. כבר סוכם שתקציב הביטחון לא יקוצץ, למרות שהוא הגבוה ביותר אי־פעם. תקציבי החינוך, הרווחה, הבריאות והתרבות מועדים לספוג את המכה הקשה. למרות הגירעון והמצב החמור, לממשלת ביבי דווקא יש מספיק כסף כדי להבטיח הפחתת מיסים (בעיקר לעשירים), מהלך שאפילו בנק ישראל מתנגד לו. "לא מצילים את הטייקונים"בתחילת אפריל הודיע לב לבייב על הפסד עתק בסך חמישה מיליארד שקל לתאגיד "אפריקה־ישראל" שבבעלותו. "טייקונים" אחרים הודיעו גם הם על הפסדים עצומים תוך שהם מנסים להפעיל לחץ על הממשלה לספוג את הפסדיהם, באופן ישיר או עקיף, באמצעות מתן "ערבויות" לבנקים ומשקיעים מוסדיים (גופים שמנתבים השקעות של קופות הגמל והפנסיות). שר האוצר שטייניץ דחה את הצעות ועדת גושן ברוח זו והצהיר כי הוא מתנגד ל"הצלת הטייקונים" בכספי הציבור. שטייניץ וביבי מנסים למנוע את הזעם הציבורי הצפוי על תרחיש של חילוץ בעלי־ההון הגדולים. בנוסף, חילוץ כזה גם יביך את ביבי והליכוד, שהובילו את השינויים המבניים בקרנות הפנסיה ובשוק ההון ("רפורמת בכר"). חלק גדול מהחובות של הטייקונים שהחזרתם בספק הוא לקרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות הנאמנות, שנזרקו לבורסה כתוצאה מאותן "רפורמות", במטרה להקל על תאגידים מסחריים לגייס סכומי עתק. ההערכות שניתן לא להתערב במשבר בזכות חוסנה של המערכת הפיננסית והמשק כולו הן תקוות־שווא. התערבות ממשלתית תידרש בטווח הקרוב — השאלה החשובה היא איזה סוג של התערבות ולטובת מי — לטובת מעמד בעלי־ההון או מעמד העובדים, שכבות הביניים והעניים. זה אותו הביביצעד נוסף שנכלל בשיחות בין ביבי לעיני הוא קיצוץ שכר רוחבי במגזר הציבורי בהיקף של שלושה מיליארד שקל. האוצר מתכנן לעטוף את הקיצוץ ברטוריקת "אין ברירה", ובמתן תוספת מזערית למשתכרי השכר הנמוך במגזר הציבורי, וזאת בכדי שעיני יוכל לרכך את התנגדות האיגודים והוועדים בהסתדרות, כך הם מקווים. באופן דומה, תוסר כנראה ה"עז" של איום המיסוי על קרנות ההשתלמות, ועיני ינסה להציג זאת כהישג שלו. משמעות ההסכמה לכול פגיעה רוחבית שהיא בשכר ובתנאי העבודה במשק היא למעשה פגיעה בכוח הקנייה של האנשים העובדים, וכתוצאה מכך העצמה של אפקט "כדור השלג" בדמות גלי פיטורים וקיצוצי שכר נוספים. שטייניץ מתכנן גם להרחיב לכול הארץ את תוכנית ויסקונסין, שהייתה עד כה במתכונת ניסיונית במספר מוקדים מצומצם. מדובר בהפרטת שירות התעסוקה, והכרחת דורשי־עבודה רבים לעבוד ב"התנדבות", בתמורה לדמי־אבטלה מצומקים שניתנים תחת קריטריונים מחמירים. על הפרק עומדות גם תוכניות ההפרטה הזוחלות של מנהל מקרקעי ישראל, חברת החשמל, הנמלים, הדואר ומערכת הבריאות. באופן אירוני נאלץ ביבי להעביר לקראת חג הפסח סכום מזערי של שישה מיליון שקל לעמותות צדקה המספקות סיוע במזון למשפחות עניות. בתקופת כהונתו של ביבי כשר אוצר קמו בתי תמחוי ועמותות צדקה כפטריות אחרי הגשם בעקבות העלייה הדראסטית במימדי העוני, שנמשכת מאז. ביבי טען שה"רפורמות", שלו שנועדו לשחרר את המשק הקפיטליסטי מכול זכר של זכויות עובדים או מדיניות רווחה, היו הכרחיות להצלת הכלכלה. כעת בעקבות המשבר הגלובלי שיצרה המדיניות הניאו־ליברלית ברחבי העולם, יורדת כמות התרומות והעמותות, ובתי תמחוי רבים נמצאים על סף קריסה. מפחדים מהתפרצות חברתיתהאמת היא שביבי וחבריו מ־פ־ח־ד־י־ם מהתפרצות מאבקים נגד הממשלה בתקופה הזו. לכן הם גם מנסים ליצור מראית עין של מדיניות שמוסכמת על כולם באמצעות יצירת "שולחן עגול" — גוף מייעץ — בהשתתפות נציגי הממשלה, תעשיינים, איגוד לשכות המסחר, מנכ״לי הבנקים, בנק ישראל, ההסתדרות הכללית ו"אירגונים חברתיים" (עמותות צדקה). אבל יש גבול ליכולת של דמגוגיה כזו, ושל הברית עם הנהגת ההסתדרות, לבלום מאבקים. כמו בדוגמאות של מפעלי פרי גליל ועוף העמק בצפון, יהיו גם מקומות עבודה אחרים שהעובדים בהם ינסו להילחם נגד מכת הפיטורים, ויפנו דרישות לחילוץ כלפי הממשלה. במקביל, ביצוע הגזרות הכלכליות עשוי לגרור גם מאבקים חריפים נגד מדיניות הממשלה. הנהגת ההסתדרות ממשיכה לנסות להכפיף את מאבקי העובדים לאינטרסים של המעבידים הפרטיים ושל הקואליציה של ביבי, והיא תתאמץ למנוע התחברות מאבקים למערכה כללית נגד ממשלת ההון. זהו מכשול שקבוצות עובדים והתארגנויות חברתיות ייאלצו להתמודד איתו. סולידריות ושת״פ בין מאבקים שונים הם הכרחיים כדי למנוע מכירה של מאבקים מלמעלה. הקמה של פורום ועדים ואיגודים למאבק בפיטורים, בהפרטה ובהתקפות על המגזר הציבורי תוכל ליצור כלי יעיל עבור מאבקים רבים. לאירגון "כוח לעובדים" יש את הפוטנציאל ולכן גם את האחריות לקדם, בהתאם למשאבים העומדים לרשותו, יוזמות כאלה. הצורך של הממשלה הישראלית להשתיק כל מחאה בתקופה זו, כמו גם האינטרס של האליטה השלטונית לפלג בין מאבקים שונים, יתבטאו בדיכוי מוגבר של זכויות דמוקרטיות — במיוחד כלפי פלסטינים אזרחי ישראל — תוך שימוש בתעמולה לאומנית וגזענית וסילוף תקשורתי שנועד להצדיק זאת. אבל לעובדים יש דווקא אינטרס במאבק מאוחד סביב אינטרס משותף, כפי שקרה בעוף העמק ובפרי גליל. העובדה שהשלכות המיתון הן גם העניין המטריד ביותר בעיני מרבית הציבור (62% לפי סקר "מדד המלחמה והשלום", ynet, 8.4), מעידה על בסיס רחב למאבק מאוחד כזה ולקמפיין נגד הגזענות והדיכוי. לקראת עוד הסלמה בסכסוךבסיס התמיכה המשמעותי היחיד של הממשלה הלא פופולארית החדשה, בקרב הציבור היהודי, הוא יחסה לסכסוך הישראלי־פלסטיני, שעטוף בהבטחות שקריות ומניפולטיוויות לגבי דאגה לביטחון. המתקפה המדממת האחרונה על רצועת עזה פגעה באופן אנוש באוכלוסיית הרצועה, ותרמה להקצנת הסכסוך ולא לשיפור סיכויי הביטחון והשלום של תושבי הדרום, שמצוקתם נוצלה באופן ציני. הממשלה החדשה לא מסתירה שהיא מבשלת סבב הסלמה נוסף, והיא ממשיכה ביתר שאת את האג׳נדה הגזענית־מיליטריסטית של הממשלה הקודמת. רעיון "השלום הכלכלי" הוא למעשה הודאה בחוסר היכולת של מפלגות הקואליציה להשיג פיתרון פוליטי לסכסוך. מדובר בניסיון אליטיסטי להשיג יציבות חברתית ופוליטית בשטחים הפלסטיניים במצב הקיים, תוך שימור או אפילו הרחבה של הכיבוש והדיכוי הלאומי, וכול זה במסווה של תוכנית לשלום. אי־אפשר להשיג שלום, כלומר לפתור את הסכסוך, ללא פיתרון פוליטי. מלבד זאת, השאיפה של האליטה השלטונית לייצב את ממשל הרשות הפלסטינית באמצעות עידוד השקעות הון בגדה המערבית, שאמורות לכאורה לשפר את תנאי המחייה, מתגחכת על רקע המשבר הכלכלי העולמי ועל רקע מגנוני הכיבוש הצבאי שמטרפדים חלק ניכר מהפעילות הכלכלית. אופוזיציה לממשלהלבני אמנם לא יכלה להרשות לעצמה לזחול ישירות לממשלתו של ביבי אחרי שקמפיין הבחירות שלה קרא להצביע לקדימה כדי לחסום אותו, אבל אי־אפשר לשלול שבקדימה יחפשו את התירוץ המתאים כדי להשתחל לממשלה. לח״כים "המורדים" בסיעת "העבודה", המכנים את עצמם "חברתיים", לא היה אפילו את האומץ להצביע נגד ממשלת ההון הגזענית; גם עמיתיהם ממרצ אמנם הצביעו נגד הממשלה, אבל היו מוכנים להיכנס לממשלה בראשות לבני, שהייתה מיישמת פחות או יותר את אותה המדיניות בסגנון אחר. כדי לבנות אופוזיציה אמיתית לממשלה יש צורך ביותר מאשר יוזמות חקיקה חיוביות או התנגדות בהצבעות על התקציב (אלה עשויות להגיע בעיקר מצד ח״כים של חד״ש). חיזוק יכולת ההתנגדות והמאבק של העובדים היא הנקודה הקריטית. הפוטנציאל לבניית אופוזיציה משמעותית שתוכל לבלום באמת את הממשלה ולהציע אלטרנטיבה, נמצא במקומות העבודה, בשכונות העובדים, בעיירות־פיתוח וכפרים, בקמפוסים ובתיכונים. הצבת דרישות כלפי הממשלה ולא רק כלפי המעביד הספציפי במקום העבודה או מה שאפשרי במסגרת "אילוצי השוק" בתקופת המיתון, היא הכרחית כדי לחזק את מאבקי העובדים והמאבקים החברתיים. דרישות כאלה יכולות לכלול הלאמה של מקומות עבודה שנסגרים או מפטרים בכמויות גדולות, ויצירת מקומות עבודה חדשים באמצעות השקעה תקציבית מאסיווית בתוספת תקנים ובשידרוג תשתיות במערכות החינוך, הבריאות, שמירת הסביבה, הדיור והתחבורה הציבוריות. אג׳נדה כזאת יכולה לסייע לאחד את המאבקים השונים. יש צורך בתוכנית מאבק רחבה שתקשר בין הדרישות שיעלו ממאבקי העובדים והמאבקים החברתיים לצורך בהפלת ממשלת ההון הגזענית ובבנייה של מפלגה של האנשים העובדים, שתשמש כלי במאבק נגד שלטון ההון, הגזענות, הכיבוש והרס הסביבה ולמען אלטרנטיבה סוציאליסטית. אולי יעניין אותך גם... |
גב סולידרי למאבק סוציאליסטי
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת תרומות מתאגידים, גופים ממשלתיים או קרנות הון — אלא מסתמכת על חברות וחברי התנועה ועל מימון המונים. מימון עצמאי הכרחי להבטחת מאבק עצמאי למען האינטרסים של אנשים עובדים ועובדות, קהילות מוחלשות ומודרות, למען הצעירות והצעירים, ולקידום סולידריות בינלאומית ואלטרנטיבה סוציאליסטית אמיתית על סדר היום. בעזרתך נוכל לעשות יותר. בעזרת תרומה סמלית קבועה של 10 שקלים לחודש או יותר, תוכלו לעזור לבנות גב סולידרי לחיזוק הפעילות של מאבק סוציאליסטי. כמובן שניתן לבטל את התרומה החודשית בכל עת. דיווחים ועדכונים
כתבות אחרונות |
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת תרומות מתאגידים, גופים ממשלתיים או קרנות הון — אלא מסתמכת על חברות וחברי התנועה ועל מימון המונים. מימון עצמאי הכרחי להבטחת מאבק עצמאי למען האינטרסים של אנשים עובדים ועובדות, קהילות מוחלשות ומודרות, למען הצעירות והצעירים, ולקידום סולידריות בינלאומית ואלטרנטיבה סוציאליסטית אמיתית על סדר היום.
בעזרתך נוכל לעשות יותר. בעזרת תרומה סמלית קבועה של 10 שקלים לחודש או יותר, תוכלו לעזור לבנות גב סולידרי לחיזוק הפעילות של מאבק סוציאליסטי. כמובן שניתן לבטל את התרומה החודשית בכל עת.