ממחאת האוהלים עלתה הדרישה להפחתה דראסטית של המיסים העקיפים — אותם המיסים כגון המע״מ, הבלו והמכס, שמוטלים על מוצרים ולא על הכנסה ורכוש, כך שמיליונרים ועובדי שכר מינימום משלמים אותם באותו השיעור. הקריאה היא להחליף את המיסים האלה במיסוי ישיר פרוגרסיווי, כך שהמס יחול על כל ההכנסה ויתווספו מדרגות מס לאותם מנהלים בכירים ששכרם החודשי מגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים. צעד נוסף בכיוון הזה יכול להיות ביטול ההפחתות שבוצעו במס החברות שצנח משיעור מירבי של 61% בשנת 1988 לשיעור מירבי של 25% כיום.

הדרישה לצמצום וביטול המיסים העקיפים הרגרסיוויים והחלפתם במיסים ישירים היא דרישה ותיקה שעולה כבר דורות רבים במאבקים של מעמד העובדים ושכבות מנוצלות ברחבי העולם. ארגון האינטרנציונל הראשון, שהיה ארגון עובדים סוציאליסטי בינלאומי, אימץ כבר בספטמבר 1866, בוועידתו הראשונה, את העמדה הבאה לגבי שיטת המיסוי. נוסח הצעת־ההחלטה נכתב בידי קארל מרקס.

מערכת עיתון המאבק

מיסוי ישיר ועקיף

(א) אף שינוי בצורת המיסוי לא יוכל להביא לשינוי מהותי ביחסים שבין העבודה וההון.

(ב) למרות זאת, בהיאלצנו לבחור בין שתי שיטות מיסוי, אנו ממליצים על הביטול המוחלט של המיסים העקיפים ועל החלופה הכללית של מיסים ישירים.

מכיוון שמיסים עקיפים מגדילים את מחירי הסחורות, הסוחרים מוסיפים למחירים אלה לא רק את סכום המיסים העקיפים, אלא גם את הריבית ורווחי ההון שמגולמים בתשלום שהם עצמם מעבירים;

מכיוון שמיסים עקיפים מסתירים מהפרט את מה שהוא משלם למדינה, בעוד שמס ישיר אינו מוסווה, אינו מתוחכם, ואינו ניתן לפרשנות שגויה על־ידי האדם הממוצע. לפיכך, מיסוי ישיר דוחף כל פרט לפקוח עין על רשויות השלטון בעוד שמיסוי עקיף מחבל בנטייה זו.