"אנחנו ברגע היסטורי... משמעות צו ההרחבה היא עלייה של כ־20% בשכרם ובתנאי עבודתם של עובדי הקבלן בניקיון", כך הכריז שר הכלכלה המיליונר בנט בטקס חגיגי שהתקיים בפברואר, לרגל חתימת צו הרחבה להסכם הקיבוצי בין ההסתדרות לבין ארגון חברות הקבלן בתחום הניקיון. גם יו״ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות אבי ניסנקורן אמר כי "אין ספק שזה יום היסטורי", אלא שהמציאות של עובדי הקבלן נראית אחרת.

ההסכם, שיחול על כ־70 אלף עובדות ניקיון במגזר הפרטי, דומה בתוכנו לחוק המסדיר את תנאי ההעסקה של כ־100 אלף עובדי הקבלן במגזר הציבורי, שאושר בכנסת בקיץ האחרון. בשני המקרים ההסכמות לא מצמצמות אפילו במקצת את תופעת עובדי הקבלן במשק.

כשנתיים לאחר השביתה הכללית למען עובדי הקבלן, ההבטחה לקליטת עובדות ניקיון במגזר הפרטי להעסקה ישירה נזנחה לגמרי, וגם במגזר הציבורי הממשלה לא יישמה דבר מההבטחות להפסקת העסקת עובדי קבלן המבצעים עבודות זהות לעובדים מן המניין במגזר הציבורי (עובדי "כתף אל כתף").

בניגוד להכרזה הפומפוזית של בנט, השכר של עובדות הניקיון במגזר הפרטי יעלה בדומה למגזר הציבורי ל־4,650 שקל בחודש למישרה מלאה — רחוק מלספק פרנסה הולמת, כשגם השיפור בתנאים הסוציאליים הוא בעיקר קוסמטי.

במקום חגיגה חלולה, ההסתדרות צריכה להוביל מאבק רציני ולנקוט צעדים נחרצים לאיגוד עובדי קבלן ולהעסקה ישירה!