זעם עצום התפרץ בערד בעקבות ההכרזה על סגירת מפעל המגבות של "ערד תעשיות טקסטיל" ופיטורי 180 העובדים שנותרו בו, ועל פיטוריהם של 23 עובדי קבלן במפעל הרכיבים האלקטרוניים "פלקסטרוניקס".

רק לפני כחמש שנים היה מפעל מגבות ערד אחד ממקומות העבודה הגדולים בעיר, עם כ־700 עובדים. הסיבה לפיטורים היא שהמפעל אינו רווחי מספיק (!) עבור הבעלים, בעל ההון האמריקאי גרי היימן, כחלק מתאגיד הטקסטיל העולמי "סטנדרט טקסטיל".

הפיטורים בעיר כעת הם מכה קשה לעשרות משפחות ולערד בכלל, שחסרים בה מקורות פרנסה.

כדי למנוע את הפיטורים תושבים מרחבי העיר חברו למחאה של העובדים. ביום שישי (24.10) הושבתה מערכת החינוך בערד ומאות מפגינים חסמו את הכניסה לעיר. תושבים האשימו את הממשלה בהזנחה ממושכת של הנגב והפריפריה בכלל, והזהירו כי אלה צעדים ראשונים ואם לא ישופר מצבם הם אף ישביתו את העיר כולה.

אחד השלטים תקף את שר הכלכלה המיליונר עם הקריאה "בנט, אתה לא אח שלנו". בכניסה לעיר נכתב בציניות על שלט "תהרגו אותנו וזהו" — בהתייחסות לפיטורים, לייבוש בהשקעות וכנראה גם לתוכנית של משפחת עופר לפתוח מכרה פוספטים מזהם בשדה בריר הסמוך.

העובדים לא מאמינים לליברמן

בעקבות מחאת התושבים הגיעו לערד כמה ח״כים, כולל ממפלגות הממסד. באופן מקומם, שר החוץ אביגדור ליברמן — שותף מוביל בממשלה הנוכחית ובממשלות קודמות, ושותף להתקפות של ממשלות אלו על העובדים והעניים — הגיע לדבר מול העובדים המפוטרים, בחלקם הגדול יוצאי מדינות חבר־העמים. כשעובדים יהודים וערבים הגיבו בקריאות זועמות של חוסר אמון לסיסמאות הדאגה הצבועות של השר, הוא מיהר להתחמק ללשכת ראשת העיר, טלי פלוסקוב, חברתו למפלגת הימין הקפיטליסטית "ישראל ביתנו".

פלוסקוב, שבן זוגה פוטר גם הוא ממגבות ערד, הפגינה יחד עם התושבים. אבל לא רק שהעירייה עצמה נמנעה מלהתערב ישירות במשבר, פלוסקוב היא חלק ממפלגה קפיטליסטית גזענית שתורמת ישירות למצב הגרוע של עובדים ועניים בכל הארץ ופועלת לסכסך בין עובדים. בהצהרותיה היא למעשה מגלגלת את הכדור לממשלה שלא מתכוונת לעשות דבר, ומסירה מעצמה וממפלגתה אחריות. חלק מהזעם כעת מכוון גם כלפי פלוסקוב.

פאני אדרי, אחת ממפוטרות המפעל, העירה: "ברור לנו שחלק מהפוליטיקאים מנסים לעשות עלינו סיבוב, אבל אנחנו חייבים לנסות בכל דרך להילחם כדי שהמפעל לא יסגר". גם הסיסמאות נגד בנט והכעס על שר האוצר יאיר לפיד שבכלל לא טרח להתייחס לעניין, מעידים על מיאוס של תושבים מאותן מפלגות קפיטליסטיות, שכמו שהן יודעות לחלק הבטחות לעובדים, כך הן גם מחלקות הטבות מס לטייקונים. תזכורת נוספת למחסור בייצוג פוליטי של מעמד העובדים בישראל.

להלאים את מגבות ערד

את האסיפה שבה דיבר ליברמן יזמו באופן שערורייתי דווקא נציגי ההסתדרות, שהעובדים זועמים על כך שאינם מתגייסים בשום צורה כדי לסייע להם כעת במאבקם להגנה על מקומות העבודה.

לפי אתר החדשות ynet, יו״ר ההסתדרות במרחב הנגב המרכזי, יוסי הובר, אף העז לגלגל את האשמה על העובדים עצמם וטען שהוא ניסה לעזור, "אך לא היתה היענות מצד העובדים"!

התפקיד של ארגון עובדים הוא לא לשלוח עובדים להתחנן לטובות של שרים בממשלה. צריך לדרוש מארגון העובדים הגדול בישראל שיתגייס בכל הכוח כדי לגבות את העובדים.

תנועת מאבק סוציאליסטי קוראת לסולידריות עם העובדים בערד ולמאבק להלאמת מפעל "מגבות ערד", תחת ניהול ופיקוח ציבוריים ודמוקרטיים של ציבור העובדים בערד והסביבה. כך, פרנסתם של העובדים תהיה מובטחת ואם יהיו הכנסות עודפות של המפעל הן יזרמו לקופת הציבור ולא לכיס של טייקון מארה״ב שבא לגזור קופון על חשבון התושבים.