"אתם טועים אם אתם חושבים שהעובדים יישבו בחיבוק ידיים כאשר מאיימים עליהם בפיטורים וסגירת מפעלים" — כך ענו ראשי ועדי העובדים במפעלי "כימיקלים לישראל", לאיומי הנהלת החברה שמנסה לטרפד את מסקנות ועדת "ששינסקי 2", המבקשת להעלות בצורה מזערית את היקפי המס שהמדינה תגבה מכי״ל.

ההנהלה מאיימת כי אם המסקנות לא יבוטלו, היא "תיאלץ" לחסל יותר מאלף מישרות ואף לסגור את מפעל רותם אמפרט על 1,200 עובדיו ו־8,000 המישרות שהוא מספק דרך קבלני המישנה.

מכתב התגובה של ראשי הוועדים לאיומים חושף את הציניות של ההנהלה: "אילו פעולות ההנהלה 'נאלצת' לעשות? פגיעה בכיס של העובדים הקיבוציים, תוך כדי הגדלת הדיבידנדים המחולקים לבעלים. ביום חמישי, 4 ביולי 2014, פורסם שלמרות הירידה ברווחים, חילקו הבעלים לעצמם במחצית 2014 דיבידנדים בסכום של יותר מ־2.3 מיליארד שקל, סכום העולה על הסכום שלקחו בשנת 2013 כולה (2.2 מיליארד שקל בכל השנה)".

חשוב להסביר כי ועדת ששינסקי החליטה כי שיעור התמלוגים אותו משלמת כי״ל על הפקת הפוספטים יעלה בצורה מזערית בלבד: מ־1% היום ל־5% ב־2017. במקביל התמלוגים על הפקת האשלג, משאב הטבע העיקרי שהיא מפיקה, לא יעלו אלא יירדו מ־8% ל־5%!

לצד זה הוחלט גם להטיל מס חדש שיחול על "רווחי יתר", שיתחילו להיערם רק לאחר שכי״ל תקבל יותר מ־11% של רווח נקי ותחזיר את מלוא השקעתה. ניתוח של הדו״חות הכספיים של כי״ל מראה כי המדינה תגבה ממנה מס בשיעור גבוה יותר מהיום רק אם וכאשר מחירי האשלג יעלו. אך בשנים האחרונות מחיר האשלג נמצא בירידה, וכל עוד המגמה הזאת נמשכת מס "רווחי היתר" יישאר כולו על הנייר. אך גם זה יותר מדי בשביל האחים עופר ודירקטוריון כי״ל.

בינתיים נראה כי הלחצים של כי״ל על הממשלה והוועדה שהיא הקימה עובדים: באמצע ספטמבר פורסם כי ועדת ששינסקי שוקלת לאשר הטבות מס נוספות לחברה, בהן קביעת רף להפקת אשלג שיהיה פטור ממס והכרה בהוצאות נוספות של החברה כהוצאות פיתוח לצורך חישוב המס, מה שיביא להפחתתו.

במקביל למאבק במסקנות ששינסקי, הנהלת כי״ל דורשת מהמשלה לאפשר לכרות פוספטים בשדה בריר הסמוך לערד. ועדי פעולה של תושבי ערד והישובים הבדואיים הסמוכים, ארגונים סביבתיים ואפילו משרד הבריאות מתנגדים נחרצות לכרייה שעלולה לזהם את האוויר בחומרים מסרטנים. גם במקרה הזה, ההנהלה מאיימת כי אי מתן רישיונות כרייה יוביל לחיסול מאות מישרות.

ארגוני העובדים, תושבי הנגב ופעילים חברתיים וסביבתיים צריכים להתאחד מאחורי המאבק של עובדי כי״ל. העובדים מסוגלים להטיל סנקציות משמעותיות על הטייקונים דרך השבתה מתואמת של כל מפעלי כי״ל, שתבהיר להנהלה ולממשלה שהם לא מוכנים להיכנע לסחטנות. אם ההשבתה לא תשכנע את ההנהלה לסגת, ההסתדרות יכולה וצריכה להוביל שביתות סולידריות במפעלים נוספים באזור עד לכדי שביתה כללית במשק.

אך גם אם תוכנית הפיטורים הנוכחית תוסר מעל סדר היום, כל עוד המפעלים נמצאים בידיים של האחים עופר הם ימשיכו להשתמש באיומי פיטורים נגד כל דרישה שתעלה מצד העובדים או מצד הציבור. לכן לא צריך להסתפק בדרישה לביטול הפיטורים אלא לדרוש גם את ביטול ההפרטה של מפעלי ים המלח. ההסתדרות צריכה במקרה הזה להוביל מאבק רחב למען הלאמה של משאבי הטבע תחת ניהול ופיקוח דמוקרטיים של נציגי העובדים, תושבי האזור, ארגוני סביבה והציבור הרחב.

תנועת מאבק סוציאליסטי תומכת במאבק עובדי כי״ל וקוראת:

■ לעצור את כל תוכניות הפיטורים בכי״ל. כינוס אסיפות עובדים לדיון במצב ובצעדי המאבק הבאים. התארגנות לקראת הפגנות ושביתות אזהרה מתואמות בכל מפעלי כי״ל. כן לצעדי סולידריות מצד ועדים נוספים עד לכדי ארגון שביתה כללית במשק במידת הצורך.

■ להקים מטה מאבק משותף של כל ועדי העובדים בכי״ל, ועדי העובדים בנגב, התארגנויות תושבים וארגונים סביבתיים לתיאום צעדי המאבק נגד הפגיעה המתוכננת בעובדים, בסביבה ובבריאות הציבור.

■ לבטל את הפרטת כי״ל ואת כל הטבות המס שניתנות לטייקונים ולתאגידים. להלאים את משאבי הטבע, תוך פיצוי משקיעים על בסיס צורך מוכח, ולהעבירם לניהול ופיקוח ציבוריים ודמוקרטיים של נציגי העובדים, נציגי התושבים, ארגונים סביבתיים והציבור הרחב.